יעקב חנוך סנקביץ'

**יעקב חנוך סנקביץ'**
לידה	ה'תרנ"ד
פטירה	6 בספטמבר 1956 (בגיל 62 בערך); א' בתשרי ה'תשי"ז; סאו פאולו, ברזיל
כינוי	העניך
מדינה	פלשתינה (א"י), פולין
תקופת הפעילות	? – 6 בספטמבר 1956

הרב יעקב חנוך סֶנקֶביץ (ה'תרנ"ד^[1] – א' בתשרי ה'תשי"ז, 1956) היה ראש ישיבת שפת אמת, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל^[2], נשיא כולל פולין – קופת רבי מאיר בעל הנס במשך 25 שנה^[3], וחבר ועד הישיבות בארץ ישראל.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באוסטרובצה שבאימפריה הרוסית לאביו הרב משה יהודה ואימו שרה, משפחה של חסידי גור. הוא היה תלמידו של רבי מאיר יחיאל הולשטוק הגאון מאוסטרובצה. כאשר הגיע לפרקו נשא את חייה פרידא בתו של הרב יהודה לייב פרייבוים^[4]. לאחר נישואיו עבר להתגורר בוורשא. כאשר יסד האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור את ישיבת שפת אמת בשנת תרפ"ה הוא בחר ברב סנקביץ' לשמש כראש הישיבה^[3]. הוא נשא על שכמו גם את העול הכלכלי של הישיבה ונסע לארצות הברית לצורך גיוס כספים^[5]. התכתב עם האדמו"ר במכתבים בהם עסק בסוגיות התלמוד^[6].

ביום הראשון של ראש השנה בשנת תשי"ז, כאשר שהה בעיר סן פאולו שבברזיל לצורכי הישיבה, התפלל בבית הכנסת המרכזי ונשא דרשת לחזרה בתשובה לפני תקיעת שופר. בפעם השלישית שאמר את מזמור מ"ז מספר התהילים כנהוג, קרס ונפטר במקום מדום לב. הלוויה התקיימה בישראל בערב יום כיפור. בהלווייתו הספידוהו: הרבנים הראשיים הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב ניסים, הרב יעקב וולד רבה הראשי של סן פאולו שהגיע במיוחד להלוויה, הרב זלמן סורוצקין והרב יצחק מאיר לוין^[7].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו הם דוד אהרן סנקביץ ויחיאל נרקיס. בנותיו הן: חנה, אשת עמנואל שחר, קצין ההנדסה הראשי הראשון בצה"ל; מרים רוזן, אימו של חנוך רוזן^[8], בתיה בנין, פנינה אמיר, רבקה ורחל רוזמרין, שחיברה את הספרים "צימוקים ושקדים" ו"פנינים מבית אמא".