יעקב יוסף כ"ץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרב יעקב יוסף כ"ץ (תנ"ה, 1695, - כ"ד בתשרי תקמ"ב, 1782) הידוע כרבי יעקב יוסף מפולנאה. תלמידו וממשיך דרכו של הבעש"ט, מאבות החסידות, וסופר ואידאולוג התנועה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנת ומקום לידתו של הרב יעקב יוסף אינם ידועות. לפני התקרבותו לבעש"ט שימש כרב ואב בית דין בשרהורוד שבפודוליה (אזור בדרום פולין של אז). בהשפעתו של רבי יהודה ליב ברבי יחיאל מיכל (המוכיח מפולנאה), תלמידו של הבעש"ט, הפך לחסיד, כתוצאה מכך בני עירו, ובראשם גובה המסים, גרשוהו ממשרתו. לפי האגדה הוא קילל בשל כך את העיר ואת משפחת גובה המסים, ומיד התרחשה בעיר שרפה, שכמעט כילתה בה הכל, ובני משפחתו של גובה המסים חלו מאוד ונטו למות. תושבי העיר ביקשו מהבעל שם טוב שיבטל את הגזרה, והוא ענה, שאין בכוחו לבטל את דברי ר' יעקב יוסף, אלא רק לרכך אותם קמעא, ולכן הוא קבע, שבכל דור יהיו נולדים בעיר אנשים נכים במשפחת גובה המסים, ועל פי סיפור העם כך היה (סיפור זה שימש את ש"י עגנון כגרעין לסיפורו "הנדח"). בין השנים 1748 - 1752 שימש כאב בית הדין בראשקוב, מ-1752 כיהן בנמירוב, משנת 1770, לאחר פטירת "המוכיח מפולנאה", שימש כרב ובית אב הדין בפולנאה (הקהילה היהודית השנייה בגודלה בפודוליה).

לאחר מות הבעש"ט בשנת 1760 שימשו הרב יעקב יוסף והמגיד ממזריטש כראשי התנועה, כאשר המגיד שימש כמחליפו של הבעש"ט, והרב יעקב יוסף כאידאולוג התנועה, ומפיץ רעיונותיה. הרב יעקב יוסף, למרות שהיה הוותיק שבתלמידי הבעש"ט, לא נבחר על ידיהם למלא את מקומו.

לשמו של רבי יעקב יוסף נקשרים מיתוסים בדבר תעניות קיצוניות וסיגוף הגוף. על פי המסופר, במשך שש שנים רצופות, צם רבי יעקב במשך כל ימות השבוע ואכל רק בשבתות. כל זאת במטרה לכפר על עוונות ולזכות בעולם הבא.

הפצת תורת החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרומתו של רבי יעקב יוסף להתפתחות החסידות, חוץ מהפצתה ברבים והנהגת קבוצת חסידים, הייתה פיתוח רעיון הצדיק והעדה. רעיון הצדיק בא כשכלול דגם המנהיג של הבעש"ט, שלפיו על הצדיק מוטל לגשר בין הרמה הרוחנית הנמוכה של ההמונים לבין הרמה הרוחנית הגבוה שכרוכה בעבודת האל. ספרו "תולדות יעקב יוסף" שנדפס בשנת 1780, היה ספר החסידות הראשון שראה את אור הדפוס.

לפי רבי יעקב יוסף המאמין החסידי צריך לדבוק ולתמוך כלכלית וחברתית במנהיגו הצדיק, וכדי לאפשר לצדיק להעלות רוחנית את החסיד.

השינויים ברעיון הדבקות שכתב רבי יעקב יוסף בספריו היו אחד מהגורמים שהובילו בסופו של דבר להפיכת החסידות לתנועה רחבה ועממית.

פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יעקב יוסף נפטר בכ"ד בתשרי תקמ"ב. טרם פטירת רבו הבעל שם טוב הוא שאלו מתי יהיה עת הסתלקותו מהעולם. ענה לו רבו הבעל שם טוב: "כשמישהו ינצח אותך בדבריו ולא יהיה בפיך מה להשיבו תדע כי הגיע זמנך". בשמחת תורה בשנת תקמ"ב ראה רבי יעקב יוסף יהודי פשוט, שלא נמנה כלל על עדת הלומדים שרקד ושמח עם הספר תורה בכל כוחו. רבי יעקב יוסף לא התאפק ותמה בפניו "מה יש לך עם התורה שאתה כה שש ורוקד עימה?" ענה לו היהודי הפשוט "אמת היא שאני לא זכיתי ללמוד, אבל בשמחת נישואי אחי לא אשמח?! והרי כאן הדבר דומה אחי בני ישראל סיימו ללמוד את התורה ושמחים עמה, וכי לא אשמח עמם?". לשמע תשובתו זו נאלם פיו דום, ומיד נזכר בדברי רבו, והבין כי הגיע עת פטירתו מהעולם. ואכן מיד לאחר החג נפל למשכב קצר ומיד נסתלק לשמי מרום‏[1].

קברו נחצב ליד ידידו ורעו רבי יהודה אריה לייב המוכיח מפולנאה זי"ע. ומסורת מספרת כי פעם בעמדו ליד גדר בית החיים הרגיש בחייט אחד מתושבי פולנאה כשהוא עסוק באמירת תהלים ובנתינת צדקה בסמוך למקום קברו של המוכיח, לימים כשביקש רבנו לקנות לו חלקת קבר באותו מקום נודע לו כי חלקה זו כבר נמכרה לאותו יהודי, רבנו הפציר בו כי יוותר על חלקו בשבילו, ורק לאחר שהבטיח לו כי מקום מנוחתו יהיה בסמוך לו הסכים הלה לכך. לאחר שנסתלק רבי יעקב יוסף עברו שנים והחייט הזה נפטר לבית עולמו, כשיצאו לחפור קבר ליד קברם של רבי יעקב יוסף וידידו "המוכיח" – כהבטחתו ליהודי זה – לא היה מקום. ואנשי החברה קדישא הניחו את מיטת הנפטר שם באוהל וקראו בקול: הבטחתם לו מקום, אנא קיימוהו. לפתע מצאו ריוח בין הקברים שהספיק בדיוק למקום קבורתו וקברוהו שם‏[2].


ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחתו ושושלתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סיפורי חסידים
  2. ^ סיפורי חסידים
  3. ^ בתו או נכדתו של רבי יוסף מיאמפולה.