יעקב ישראל קניבסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יעקב ישראל קניֶבסקי
Staypaler.jpg

הרב יעקב ישראל קניֶבסקי- הסטייפלר
תאריך לידה ה'תרנ"ט
תאריך פטירה כ"ג באב ה'תשמ"ה
תאריך לידה לועזי 1899
תאריך פטירה לועזי 10 באוגוסט 1985 (בגיל 86 בערך)
השתייכות יהדות חרדית
נושאים שבהם עסק גמרא, הלכה, אמונה
תלמידיו בנו, הרב חיים קניבסקי
חיבוריו קהילות יעקב
לוחית זיכרון לרב יעקב קניֶבסקי ברחוב רשב"ם בבני ברק

הרב יעקב ישראל קַניֶבסקייידיש: קאניעווסקי) (מכונה הסטייפלר, על שם עיירת הולדתו הורנוסטייפל שבאוקראינה; ט' בתמוז ה'תרנ"ט, 1899 - כ"ג באב ה'תשמ"ה, 10 באוגוסט 1985) היה ממנהיגי הציבור החרדי-ליטאי בישראל, מחבר סדרת הספרים קהלות יעקב על התלמוד.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לברכה וחיים-פרץ קניבסקי, חסיד צ'רנוביל. מצעירותו נודע כעילוי וכמתמיד. למד בישיבת נובהרדוק בגלותה בהומל בזמן מלחמת העולם הראשונה ואחר כך בביאליסטוק. נשא לאשה את מרים קרליץ, אחותו של החזון אי"ש, אשר היה השדכן של השניים. בין השנים 1927 - 1934 היה ר"מ בישיבת "בית יוסף"-נובהרדוק בפינסק שבראשות הרב שמואל וינטרוב.

בא' בניסן תרצ"ד (1934), כשמונה חודשים אחרי גיסו החזון איש, עלה לארץ ישראל והתיישב בבני ברק. מיד עם בואו התמנה על ידי הרב מתתיהו שצ'יגל, מייסד ישיבת בית יוסף, לראש הישיבה. הרב קניבסקי התייחס אל החזון איש כרבו. בשנותיו האחרונות של החזון איש הוא התגורר עם משפחת קניבסקי כשהרבנית מרים מנהלת את משק הבית המשותף. לצד הרב שך, הוא נחשב למנהיגו הרוחני של הציבור החרדי-ליטאי. רוב זמנו הוקדש ללימוד ולקבלת קהל ולא לעניינים ציבוריים. היה מנשיאי כולל חזון איש וחבר נשיאות הארגון אתרא קדישא.

ה"סטייפלר" היה כבד שמיעה בדרגה גבוהה, ולכן הפונים אליו היו כותבים את שאלתם או בקשתם והוא היה משיב ומברך לאחר קריאת הכתב. בעשרות שנותיו האחרונות, לאחר שנסגרה ישיבת בית יוסף, היה משמיע שיעור מדי שנה בכולל חזון איש ביום פטירת החזון איש בהשתתפות ציבור גדול.

נפטר בליל שבת, כ"ג במנחם-אב ה'תשמ"ה, ונקבר בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק, סמוך לקברו של החזון איש.

מעורבות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה"סטייפלר" יצא בחריפות נגד מפלגת פועלי אגודת ישראל, כינה אותה "מהמפלגות המחבלים בכרם בית ה'", והוסיף: "כשנזכה להיגאל יוצג מפלגה זו בצד המהרסים ומחריבי הדת"‏[1]. על מנהיגי המפלגה כתב כי הם "השחיתו התעיבו והפכוה למפלגה חומרית מובהקת... והמה מכניסים ארס אשר קרך בשורותיהם", ועל מצביעיה כתב כי הם "בכלל מחללי שם שמים בסתר וברבים"‏[2]. בשנת תשל"ט, כשהועמד איש פועלי אגודת ישראל בראשות הרשימה החרדית המקומית בבני ברק, הורה יחד עם הרב שך להימנע מהצבעה.

בבחירות תשמ"ד, הצטרף לדעת הרב שך והודיע "אני ובני ביתי נצביע ש"ס". בכך נפתח המהלך שהוביל לפיצול אגודת ישראל והקמת דגל התורה לקראת בחירות תשמ"ט.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירתו נקרא על שמו רחוב קהילות יעקב בשכונת מרכז בעלי מלאכה בבני ברק, וכן הוסב שם השכונה ל"קהילות יעקב". הקהילה הליטאית בשכונה זו נקראת "משכנות יעקב" על שמו. כמו כן הוקמה על שמו ישיבת "קהילות יעקב", ששכנה באלומה ועברה למודיעין עילית, וכן ישיבת "תפארת ישראל" בשכונת גבעת שאול בירושלים. שמו של ת"ת "דרך אמת" בפתח תקווה הוסב ל"ברכת יעקב" על שמו.

מהדרכותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדריך בני ישיבות בדרכי הלימוד ונהג להיכנס לפרטים כגון הקפדה על שעות שינה מספקות (למרות שהוא עצמו ישן פחות). הדרכתו בלימוד הש"ס הייתה לחזור ארבע פעמים על כל דף שנלמד בטרם ממשיכים ללמוד את הדף הבא, וכן ארבע פעמים על כל פרק לפני לימוד פרקים נוספים. בדרך זו יזכור הלומד את החומר הנלמד, ירכוש ידיעה היקפית ויגיע גם להבנה עמוקה יותר.

היה ידוע בגישתו המזלזלת ברפואה המודרנית. היה קשה לחלץ ממנו "אישור" לניתוח, מלבד במקרים של פיקוח נפש מובהק. הוא היה סבור שהרופאים מרבים לטפל טיפולים חודרניים בלי ידיעה מספקת. לצד זאת הוא כתב מכתבים רבים בנושא כפייתיות. בספר אגרותיו מוקדש לכך מדור שלם, כשהוא מדריך להיות ער לתופעה הזו (ולא לראות בה בטעות "יראת שמים" אופיינית לצעירים חרדים) ולקבל טיפול רפואי מתאים. ד"ר יעקב מרדכי גרינוולד, פסיכולוג חרדי מארצות הברית, פרסם לאחר פטירתו את הספר "עצות והדרכות" ובו גם מכתבים בענייני חכמת הנפש שקיבל מהרב קניבסקי.

כחניך ישיבות נובהרדוק זלזל בהופעתו החיצונית והתרחק מסממני פרסום וכבוד.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו הוא הרב חיים קניבסקי. את הזכות הבלעדית על הפצת ספרו "קהילות יעקב" נתן הסטייפלר לבתו יוספה, אלמנת הרב שאול ברזם, כמקור פרנסה. לאחר פטירת רעייתו התגורר בבית בתו יוספה. בת נוספת, אהובה, הייתה נשואה לרב מרדכי שלמה ברמן, מראשי ישיבת פוניבז'.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שערי תבונה - קונטרס בעניינים שונים, שהוציא בפיוטרקוב בשנת תרפ"ה.
  • קהילות יעקב - עשרה חלקים שהדפיס בארץ משנת תרצ"ו עד שנת תשט"ז לא לפי סדר המסכתות. יצאו שוב במהדורת צילום לאחר פטירתו, בשנת תשמ"ה, ורובם שוב בתוך הסדרה הבאה.
  • קהלות יעקב - סדרת ספרים על סדר הש"ס
  • שיעורין של תורה - על מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה. בספרו הוא תומך בשיטת החזון אי"ש בניגוד לשיטת רבי אברהם חיים נאה.
  • ברכת פרץ - על התורה
  • חיי עולם - מוסר והדרכות
  • קריינא דאגרתא[3] - שלושה כרכים של מכתבים בנושאים שונים, יצאו אחרי פטירתו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "השקפתנו" חלק ג פרק ו: מכתב מכסלו תשל"ב.
  2. ^ "השקפתנו" חלק א, פרק: תנועת פא"י: מכתב מחודש אב תשכ"א
  3. ^ שם הספר הכולל, את אגרותיו של הרב, מבוסס על הביטוי התלמודי "קריינא דאיגרתא איהו להוי פרוונקא", שמשמעו קריאה לאידאולוגים להיות גם אנשי מעשה. בהקשר הזה, ביקשו עורכי הספר לומר שמטרת הדפסת האגרות אינה רק לשימור התכתובות המקוריות, בתור קטעי אידאולוגיה לשמה, אלא מתן אפשרות להפקת לקח לדרך חיים מעשית, במצבים דומים לאלו המתוארים באגרות[דרוש מקור].