יעקב מוצפי
 | |
| לידה |
1899 ה'תר"ס בגדאד שבעיראק  האימפריה העות'מאנית |
|---|---|
| פטירה |
25 במאי 1983 (בגיל 84 בערך) י"ג בסיוון ה'תשמ"ג ירושלים, ישראל  |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| מדינה |
ישראל  |
| מקום פעילות | ירושלים |
| תקופת הפעילות |
? – 25 במאי 1983 |
| השתייכות | חרדים ספרדים |
| תחומי עיסוק | דיין, קבלה |
| תפקידים נוספים | ראב"ד של העדה החרדית הספרדית |
| רבותיו | רבי מנשה שהרבני, רבי יהודה פתיה, רבי אפרים זלכה הכהן, רבי שמעון אגסי, רבי צדקה חוצין, רבי אפרים הכהן |
  | |
הרב יעקב מוצפי (ה'תר"ס, 1899 - י"ג בסיוון ה'תשמ"ג, 25 במאי 1983) היה אב בית הדין של העדה החרדית הספרדית בירושלים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לרב עזרא ולמזל טוב בבגדאד, עיראק, בשנת 1899 (ה'תר"ס). את רוב חינוכו קיבל מידי סבו, הרב משה מוצפי, ובהמשך החל ללמוד בתלמוד תורה "מדרש תלמוד תורה" לצד בן דודו הרב סלמאן מוצפי, שם למד גם מפי הרב מנשה שהרבני. בבגרותו עבר ללמוד בישיבת "מדרש בית זלכה", שם למד תורה מפיהם של המקובל הרב אפרים הכהן, הרב שמעון אגסי והרב צדקה חוצין.
לאחר שהרב ששון דנגור, חותנו של הרב מוצפי, הקים את ישיבת "דורשי תורה", החל הרב יעקב ללמוד שם לצד הרב סלמן חוגי עבודי.
בשנת ה'ת"ש (1940), בזמן מלחמת העולם השנייה, כאשר החלו פרעות הפרהוד ביהודי עיראק פתח את שערי מדרש בית זילכה כדי לאכסן בו את היהודים הרבים שגורשו מבתיהם. הוא אף גייס למענם תרומות מעשירי הקהילה[1].
בשנת ה'תשי"א (1950) עלה לישראל והתיישב בירושלים, זאת לאחר ביקור בן חודש בארץ אצל רבו, הרב צדקה חוצין. לאחר עלייתו קבע את מקום לימודו ותפילתו בבית הכנסת "שמש צדקה" שייסד הרב צדקה חוצין, וכיהן שם כשליח ציבור וכראש ישיבה למעלה משלושים שנה. כמו כן, כיהן כאב בית הדין של העדה החרדית הספרדית בירושלים.
נודע כמתנגד חריף לציונות ואף אסר על השתתפות בבחירות לכנסת ישראל וקרא להשתתף בהפגנות של נטורי קרתא[2].
נפטר בי"ג בסיוון ה'תשמ"ג (25 במאי 1983) והוא כבן 83. ספד לו הרב בן ציון אבא שאול. נקבר בחלקת הבבלים בהר הזיתים[3].
הנצחתו בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2019 יצא לאור שו"ת "תפארת יעקב" בהוצאת טקסט רץ, ובו מאות פסקי הלכה מאת הרב מוצפי, וכן קונטרס "ויחי יעקב" על תולדות חייו. כמו כן יצא ספר לזכרו בשם, ארי עלה מבבל.
על שמו רחובות בערים בישראל ירושלים[4] וביתר עילית.
תורתו שיטתו והשקפת עולמו[עריכת קוד מקור | עריכה]
למרות ואע"פ שנודע בהשתייכותו לחוג הקנאים המתנגדים לציונות ידע לכבד כל אדם וכל חוג במישור האישי, וכפי שכתב בחידושיו;
בעניין 'אהבת ישראל', מלמד הנהגת העולם שיהיו כל היצורים צריכים זה לזה, כמו שנאמר, בהעלותך את הנרות - ידוע שעילוי ישראל בעולם הזה, בשביל שני דברים אלו: האחד, הוא אמונה - אמונתם בהשגחת ה', שלא יחשבו העולם כמנהגו נוהג, וכל העניינים נעשים בטבע. אלא, צריך שיאמינו שהכל נעשה בהשגחתו יתברך. והטבע מסור בידו יתברך, וכאשר יחפוץ, יטלו [נראה דט"ס וצריך לומר: יטנו][5]. וענין השני, שלום ואחדות - כי קיום ישראל תלוי בשלום ואחדות, אין צריך לומר, עם האדם הדומה לו, אלא אפילו אדם חשוב עשיר ונכבד, עם אדם קל שבקלים. ולכך עשה ה' יתברך, הנהגת העולם, שיהיו כל היצורים צריכים זה לזה, אפילו המלך, צריך לקל שבקלים. והגדול צריך לקטן, כדי שידעו בני אדם שקיום הנבראים, יהיה על ידי חיבור ואחדות ושלום. ובזה יובן רמז הכתוב כאן: בהעלותך - ב' העלותך: כלומר שני דברים. את הנרות - אלו הנשמות של ישראל, שנקראים נרות. האחד הוא מעשה המנורה - האמונה בהשגחת ה' יתברך שעושה ויעשה לכל המעשים, והשני הוא מעשה המנורה מקשה זהב[6] - כלומר, צריך להיות חיבור אחד, כמו המקשה שהיא חתיכה אחת.
— חכם יעקב מוצפי, ספר 'ארי עלה מבבל', מתוך דרוש שדרש ביום השלושים לפטירת דוד אחיו, דף קע"ו-קע"ח, ירושלים, תשמ"ו (1986)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ארי עלה מבבל - תולדות חייו של ר' יעקב מוצפי
- משה ש. שבת, ישיבות בגדאד - התהוותן והשפעתן לדורות, כרך ב (ירושלים תשע"ט), עמ' 488–496
- יוסף מויאל, שו"ת תפארת יעקב - בו יבואו פסקים ומנהגים / מאת רבי יעקב מוצפי ; והחלק השני : ויחי יעקב : יבואו בו עובדות והנהגות על סדר אל"ף בי"ת סדורות, אשר ימשך בהם לב הקורא ליראת ה' טהורה ; והחלק השלישי : קונטרס זיכרון דוד : קווים לדמותו של בני האברך רבי דוד מויאל זצ"ל ; ליקט וערך יוסף מויאל ; עורך ראשי: הרב מאיר גבאי. ירושלים : [יוסף מויאל], [תשפ"א 2021].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב יעקב מוצפי, פורום אוצר החכמה
- בנימין בראון, 'חכמי המזרח והקנאות הדתית: נקודות לקראת בחינה מחודשת', אקדמות י (תשס"א), עמ' 310-307
- רבי יעקב מוצפי(הקישור אינו פעיל) באתר "מסורת יהודי עיראק".
- הרב יוסף אלנקווה, סיפורים על הרב יעקב מוצפי מפי הרב מרדכי אליהו
- יעקב מוצפי, באתר "החכם היומי"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הספר "חכמי בבל" עמ' 229-230
- ^ יהושע ביצור, שלושים שופרות יתקעו היום אחה"צ בעצרת צום בבתי אונגרן, מעריב, 31 באוקטובר 1963
- ^ כרטיס הקבר של יעקב מוצפי, באתר הר הזיתים
- ^ אתר עיריית ירושלים
- ^ כלשון שלמה המלך בהמקרא במשלי (ספר משלי כא, א); פַּלְגֵי־מַ֣יִם לֶב־מֶ֭לֶךְ בְּיַד־יְהֹוָ֑ה עַֽל־כׇּל־אֲשֶׁ֖ר יַחְפֹּ֣ץ יַטֶּֽנּוּ׃
- ^ מקשה זהב ראשי תיבות מלך הארץ קל שבקלים התלויים זה בזה