יעקב נמרודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

יעקב נמרודי (נולד ב-1 ביוני 1926) הוא איש מודיעין, אלוף משנה בדימוס, ואיש עסקים ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב נמרודי נולד ב-1926 בבגדאד[1]. בהיותו בן שבועיים עלתה המשפחה לארץ ישראל, האב, האם ותשעת ילדיהם. יעקב התייתם בהיותו בן 14 ויצא לסייע בפרנסת המשפחה. כנער, בירושלים של שנות הארבעים, התגייס להגנה והיה פעיל בש"י, במעקבים וברכישות נשק ורכוש. אז התיידד עם מי שהיה עתיד להיות למפקדו, יצחק נבון[2].

עם קום המדינה התגייס נמרודי למודיעין, והיה מראשי ה"מסתערבים". באמצע שנות ה-50 שירת בפיקוד דרום כקצין מומחה לבדואים, מצרים וירדן‏[2]. בתפקידו זה פגש והתיידד עם אריק שרון. בשנת 1960, עם התהדקות יחסי איראן-ישראל, מונה נמרודי לנספח צה"ל הראשון בטהראן[3]. במשך השנים הפך לאחת הדמויות המשפיעות באיראן של השאה, קודם להפיכת האייתולות. במסגרת זו היה מעורב במבצע יהלום, להבאתו של מטוס מיג 21 עיראקי לישראל.

בשנת 1964 הועלה לדרגת אל"ם. לאחר שלא קודם, פרש נמרודי בשנת 1970 מצה"ל והפך לאיש עסקים מצליח, שהתמקד בייצוא מפעלי התעשייה הישראליים לאיראן. עם פרישתו מצה"ל הקים עם שאול אייזנברג חברה לייצוא מתקני התפלה בשיטת אלכסנדר זרחין לאיראן‏[2]. עד 1974 הקימה החברה 26 מתקני התפלה באיראן[4] ועד 1977 יותר מ-60 מתקנים‏[5].

במסגרת עסקיו היה מעורב בשנות השמונים בפרשה שזכתה לכינוי "איראנגייט", עסקה סיבובית בה ישראל מכרה נשק לאיראן, באישור אמריקני, בזמן מלחמת איראן-עיראק. פרסומים על כך הופיעו בעיתונות התקופה, אך הוכחשו בידי נמרודי‏[6][7].

לאחר שההסתדרות הציונית החליטה להפריט את חברת הכשרת הישוב בשנת 1988, רכש נמרודי את החברה עתירת הנכסים, במטרה להחזיר את מרכז עסקיו לישראל.

ב-1992 רכש את העיתון "מעריב", שבהנהגת בנו, עופר, החל בשורה של מאבקים בעיתון המתחרה "ידיעות אחרונות" - מאבקים שהובילו למעצרים ולמשפטים. יעקב נמרודי עצמו היה גיבורה של הפרשה השלישית והאחרונה שזכתה לכינוי "פרשת נמרודי ג'", כאשר ביחד עם מקורבו הסופר אריה קרישק ניסו לשבש את משפטו של הבן, עופר. יעקב נמרודי הורשע ונדון למאסר על תנאי ולקנס[8]. נמרודי פרסם שלושה ספרים (בעזרת סופרי-צללים) על חייו והקריירה שלו: "מסע חיי", "התקווה והמחדל" ו-"ימי טהרן" (2010).

נשוי לרבקה ואב לעופר, יעל וסמדר. מתגורר בסביון[9]. בתו, רותי וייסברג, נהרגה בעלות רכבה על מוקש בעת טיול בסיני.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מסע חיי
  • התקווה והמחדל - פרשת איראנגייט
  • ימי טהרן, ספריית מעריב, תש"ע 2010

ארכיון נמרודי - Nimrodi Archive[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]