יעקב עמדין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חתימתו של יעקב עמדין
מצבת קברו של יעקב עמדין בבית הקברות היהודי באלטונה
מכתבו של יעקב עמדין למלך דנמרק, אוגוסט 1743

רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עמדין (קרי: אֶמְדֶן; בתעתיק לועזי: Emden;‏ 4 ביוני 1698, אלטונה19 באפריל 1776, שם), מגדולי הרבנים במאה ה-18. נודע בבכינוי יעב"ץ (ראשי התיבות של שמו, יעקב בן צבי).

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יעקב נולד באלטונה שבגרמניה בט"ו בסיוון ה'תנ"ח לאביו רבי צבי הירש אשכנזי, הידוע בכינויו "חכם צבי". בשנת ה'תע"ו נשא לאישה את נכדתו של רבי נפתלי כ"ץ והתגורר בברסלאו.

בשנת ה'תע"ו נשא לאישה את רחל בתו של רבו הרב מרדכי הכהן כ"ץ בנו של הרב נפתלי כ"ץ, בעל הסמיכת חכמים. בזיווג שני נשא את אחיניתו בת אחיו הרב אפרים אשכנזי.

בשנת ה'תפ"ח הוזמן לשבת על כס הרבנות בעיר אמדן, שממנה קיבל את שם משפחתו "עמדן", או "עמדין"‏[1]. עקב תקיפות אופיו ומתוך שאיפתו להיות בלתי תלוי בדעת האחרים, הוא התפטר כעבור ארבע שנים ממשרת הרבנות, והשתקע בעיר מולדתו אלטונה, פתח בית דפוס עברי, שלח ידו במסחר, וסירב לכהן ברבנות עד סוף ימיו. בספרו הוא מספר (כנראה בהלצה) שנהג לברך כל יום "ברוך שלא עשני אב"ד" (על משקל הברכה "שלא עשני עבד"). עסקי פרנסתו לא מנעוהו מלעסוק בתורה, את מיטב עתותיו הקדיש לחיבוריו, שהוציאו לו שם כאחד מגדולי החכמים בדורו.

מאבקו ברבי יהונתן אייבשיץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יעקב עמדין היה ממובילי מסע ההתנגדות לשבתאות, ולחם בתקיפות בכל מה שראה בו סטייה שבתאית. סכסוך קשה על רקע זה פרץ בינו ובין רבי יהונתן אייבשיץ, שעסק בקבלה והיה ידוע כעושה נפלאות וככותב קמעות. כשבא לידו אחד הקמעות של רבי יהונתן אייבשיץ, הוא פיענח את הכתוב בו וטען שיש בו רמזים לאמונה בשבתי צבי. הרב עמדין יצא בהאשמות גלויות נגד רבי יהונתן אייבשיץ, וגרם לפולמוס חריף וממושך בין תומכיו לבין תומכי הרב אייבשיץ. במהלך המאבק נאלץ רבי יעקב לעזוב את אלטונה לאמסטרדם, ורק לאחר התערבותו של המלך פרידריך החמישי חזר לאלטונה.

בסופו של פולמוס זה, שעורר ויכוחים קשים בין רבני גרמניה, פולין, צרפת, הולנד וארצות אירופה אחרות, והדיו נשמעים גם היום, מקובל בקרב היהדות האורתודוקסית כי רבי יהונתן אייבשיץ לא היה שבתאי. לעומת זאת, על פי מחקריו של גרשם שלום, רבי יעקב צדק בחשדותיו‏[2]. הרב ראובן מרגליות כתב שחלק מההאשמות של שלום נובעות מאי הכרת כתבים קבליים הקשורים בספרו האפולוגטי של אייבשיץ, ואילו משה אריה פרלמוטר בספרו "חקירות חדשות על יסוד כתב היד של ס' ואבוא היום אל העין"‏[3] טוען שלשלום הייתה מגמה להציג את הרב אייבשיץ, ראשוני החסידות ורבנים נוספים אף מתלמידי הגר"א כשבתאים, כחלק מתפישתו את השבתאות עצמה כגישה יהודית לגיטימית - במופרד מהתנהגות הפורשים והקיצונים המשיחיים (דוגמת הפרנקיסטים).

ישנם הטוענים לאור מסמכים שנתגלו, ובדיקה חוזרת של הנתונים, כי אכן הרב אייבשיץ היה שבתאי, אך גדלותו בתורה הוכרה למרות זאת, והרבנים לא יכלו להילחם בו ישירות, בין היתר עקב חשדנותו ויחסו העוין של רבי יעקב עמדין לכל הנוגעים בדבר‏[4]. אמנם יש המוכיחים שהסיבה לעמדתם הפשרנית של חלק מהרבנים נבעה מהסכמתם עם פירושים קבליים הנוטים לפירושי השבתאים, תוך הרחקתם מהמשמעות השבתאית בדרכים שונות‏[5].

מאבקו ברמח״ל והגר״א[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יעקב עמדין יצא בפולמוס נגד הרב משה חיים לוצאטו (הרמח"ל) וכן כתב בחריפות נגד רבים, אף על אלו שהיו בסביבתו. בין היתר תקף את הגאון מווילנה, אך חזר בו, וטען שמכתב שקיבל ממנו (ושתמך ברבי יהונתן) היה מזויף. ברבות הימים התברר שמרביתן היו האשמות שווא‏[6].

המסמכים החדשים חושפים בנוסף שרבי יעקב עמדין היה עצמו שותף בתכנון המשפט בערכאות הנוצרים, ואף מסר עדות, במסגרת נסיון הפללתו בריגול או למיזער, באהדת האויב של צרפת‏[7][8].

רבי יעקב עמדין הוא הראשון שזיהה את הספר חמדת ימים (ספר) שמחברו אז לא היה ידוע, כספר שבתאי, כנראה בעקבות שלשת הפיוטים ובהם האקרוסטיכון "נתן העזתי"‏[9]. כך חשף את שבתאותו של הספר 'אור ישראל', של המקובל הרב ישראל משקלוב (לא המפורסם מתלמידי הגר"א). נכדו של הסופר טען שלא מדובר בשבתאות, ושהגאון מווילנה הסכים לספר עם מעט שינויים. דבריו כפי הנראה התקבלו על הממסד הרבני‏[10].

לעומת זאת, בספריו כתב בהרחבה על ההשפעה היהודית על הנצרות, ועל כתבי הברית החדשה. בין היתר כתב ששאול התרסי (פאולוס) היה תלמידו של רבן גמליאל, שלדעתו עבודת אלילים מותרת לנכרים ב'שיתוף' עם האמונה בקב"ה וקיום שבע המצוות, וזאת בהתאמה עם הכתוב בספר היהודי תולדות ישו[11].


מאבקו ברז״ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב יעקב כתב ערעורים וחריפות דברים כנגד ספרי הדקדוק של הרב שלמה זלמן הכהן הנאו (הנקדן), דבר שנחשב כחריג מדרכי הרב יעקב כי בדרך כלל לא חירחר ריב באלו שתמך בהם אביו החכם צבי שאמנם כתב הסכמה לספר דקדוק של הרב שלמה. וגם זה לא השקיט הרב יעקב בטענתו כי כתב ההסכמה היה מזויף.

ואילו הרב שלמה לא העביר דבר ריבותיו בשקט ואף ניסה כמה פעמים להיראות עם הרב ליישר טענותיו הדקדוקיות נגדו. בשנת ה'ת"ץ ללוח העברי תפס הרב שלמה את ההזדמנות לפגוש את הרב יעקב ברובע היהודי שבאמסטרדם, אבל הצליח רק חלקית לקבל מענה ישרה מפי הרב יעקב ואף טען כי הרב כחש לו והתייחס לו בהתחמקות, וכך ניסח הביקור;

Cquote2.svg

בהיותי בק״ק אמשטרדם בשנת ת״ץ לפ״ק בא הנכבד הזה אל העיר, וכאשר שמעתי את שמעו שמחתי לקראתו והלכתי אליו לקבל פניו. ובקשתי ממנו להראות לי אפס קצהו ממה שהשיג עלי, אולי דברים נכונים המה, ואז אני מוכן להודות על האמת בפה מלא, או אולי לא ירד לסוף דעתי ואגיד לו דעתי המכוסה. ובאמת אגיד כי האיש כחש לי, ויאמר אלי לאמר שמעולם לא עלה על דעתו לכתוב כדברים האלה דבר. ולפי שהדברים ההם מפי אנשי אמונה שמעתים אשר עיניהם ראו ולא זר, לכן הפצרתי בו לאמר שאין זו מדת חכמים כי אוהבי האמת אנחנו. ולא שת לבו גם לזאת ולא הגיד לי דבר...ויהי כמחריש ולא ענה עוד

Cquote3.svg
– קונטרס ׳מכסה לתיבה׳, נדפס בסוף ספר צהר לתיבה, אמסטרדם ה׳תצ״ג

הרב שלמה חיבר קונטרס מיוחד כלפי טענותיו הדקדוקיות של הרב יעקב אשר כתב בספרו ׳לחם שמים׳ וקראו בשם ״מכסה לתיבה״. בו הציע דבריו בבירור שהצדק עמו במילים שהרב יעקב חלק עליהן כמו ׳אבר׳, ׳כדאי׳, ׳שחרית׳, ׳רשות׳ ועוד.

הרב שלמה טען כי הרב יעקב אמנם לא ירד לסוף דעתו ונכשל בהבנת ציטוטים ובטעות הדפוס שהתחלף ציטוט של הרד״ק ונכתב מילת ראש במקום מילת רשה וכך מסיים דבריו;

וקבילנא עלי שאם אמצא דבר טוב בדבריו מה שהוא סותר ומתנגד לדברי אקלסהו ואודה על האמת..באמת,עדיין לא מצאתי דבר

.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד חוברותיו הרבות בעניין הפולמוס עם אייבשיץ, חיבר רבי יעקב עמדין למעלה מארבעים ספרים בכל מקצועות התורה. המוכר ביותר ביניהם הוא למעשה אסופה מתוך כתביו הנקרא סידור יעב"ץ או סידור רבי יעקב עמדן וכן 'שערי שמים'‏[12]

מהם:

  • לחם שמים - פירוש על המשנה.
  • מטפחת ספרים - מחקרים על ספר הזוהר.
  • ציצים ופרחים - בענייני קבלה.
  • שאילת יעב"ץ - שאלות ותשובות בהלכה.
  • מור וקציעה - פירושים וחידושים על שולחן ערוך אורח חיים.
  • מגדל עוז.
  • מגלת ספר.
  • סידור לוח ארש. לתפילות כל ימות השנה בצירוף כל הדינים והמנהגים הקשורים בהן
  • תורת הקנאות, על מלחמתו ברבי יונתן אייבשיץ.
  • שפת אמת ולשון זהורית, על קמעות שכתב הנ"ל.
  • עץ אבות.

הגהותיו וחידושיו שנרשמו על גיליון התלמוד שלו, נדפסו בש"ס וילנא.

חשיבות היסטורית נודעת לספרו של רבי יעקב עמדין, בשם "מגילת ספר", אשר בו הרצה את תולדות חייו ותיאר את הפולמוס הגדול שהרעיש את עולם היהדות בזמנו. בחיבור אוטוביוגרפי יוצא דופן זה מתאר עמדין גם עניינים אינטימיים, מתשוקות נעורים ועד בעיות כוח גברא. הוא רומז שאת אשתו השנייה לא אהב כראשונה, שממותה לא התאושש.

בספר זה הוא מתאר גם את התעסקותו בלימודי מדעים ותחומי עניין נוספים כמדע המדינה, לימוד שפות והיסטוריה, ויש חוקרים המחשיבים אותו בשל כך כאחד ממבשרי ההשכלה בקרב יהדות גרמניה. יחסו ללימודי החול הללו היה מסויג. הוא התיר לעסוק בהם על מנת להשתוות לרמת ידיעותיהם של המלומדים הלא יהודים, אך עם זאת יצא בחריפות כנגד לימודי הפילוסופיה שהוא ראה ביחסם הביקורתי לעיקרי הדת איום על האמונה המסורתית.

בכתביו באה לידי ביטוי מגמה נוספת האופיינית לתקופתה של תנועת ההשכלה, והיא הקריאה לסובלנות בין בני הדתות השונות: הנצרות, היהדות והאסלאם, והדגשת המקור המשותף שלהן.

רבי יעקב נפטר באלטונה ממש לפני תכנונו לעלות לארץ ישראל, בל' בניסן ה'תקל"ו, בן 78 שנים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ליאור גוטליב, "'רסן מתעה' לרבי יעקב עמדין - מהדורא קמא ובתרא: עם מבוא, השוואה טקטואלית והערות", בספר: בנימין איש-שלום (עורך), נתיבות שלום – עיונים בהגות יהודית, מוגשים לשלום רוזנברג, הוצאת בית מורשה בירושלים, 2007.
  • שמואל דותן, "'ר' יעקב עמדן ודורו" (עברית) בספר: HUCA, Hebrew Union College Annual, סינסינטי, 1976.
  • דוד סורוצקין, "'ר' יעקב עמדן ויסודותיה של היהדות החרדית"', בתוך: הנ"ל, אורתודוקסיה ומשטר המודרניות: הפקתה של המסורת היהודית באירופה בעת החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011, עמ' 348-281.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספריו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זהו הכתיב היידי לשם 'אֶמְדֶן'.
  2. ^ האוניברסיטה העברית מפיקה תקליטור הכולל את כל המקורות בפולמוס זה
  3. ^ דף הספר באתר סימנייה
  4. ^ כשהרב מואשם בכפירה - סדרת מאמרים של ד"ר שניאור זלמן (סיד) ליהמן - באנגלית אך עם מקורות בעברית וכן צילומי מסמכים: הראשונה - על עמדת הנודע ביהודה הרב יחזקאל לנדא, מאוחר יותר הרב של פראג, השנייה על עמדת הגאון מווילנה המסבירה שלמעשה נמנע מהתערבות (ולא זייף כטענת רבי יעקב עמדין), והשלישית על [ עמדת הרב יהושע פאלק] מקראקוב מחבר הספר 'פני יהושע', רבה הראשי של פרנקפורט ומתנגדו הנחוש של רבי יהונתן. על המאמר השני ועל יחסו של הגאון מווילנה לקבלה, קיים מאמר הרחבה בעברית של יהודה ליבס המתאר את המאמר של ליהמן.
  5. ^ כפי שעולה ממכתבו של הרב אלעזר פלקלס, שהובא בערך 'עמדין, יעקב' באנציקלופדיה אוצר ישראל (שוכתב באתר דעת) וממאמריהם של פרופ' יהודה ליבס מהאוניברסיטה העברית (צדקת הצדיק: על יחסו של הגאון מווילנא ותלמידיו לשבתאות) ואחרים.
  6. ^ [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20792&st=&pgnum=76 ספר 'הרב רבי יהונתן אייבשיץ', של הרב גרינוואלד להגנה מפני טענות השבתאות, עמודים 75-76 ובהערות שם, מביא גידופים של רבי יעקב עמדין נגד הגאון מווילנה שלכאורה תמך ברב יהונתן, ובמכתב לרב עמדין קרא לו "ספר תורה שרוי בצער". לטענת מחבר הספר, עם הזמן התברר לרב עמדין מעמדו של הגאון מווילנה בעיני יהודי ליטא, ולאור זאת החליף את טיעונו וקבע שהמכתב אליו מהגאון מווילנה היה מזויף. הפרק כולו וזה שאחריו מצטט מכתבים רבים בהם הוא מאשים וחושד ברבנים רחוקים וקרובים, ואף בקרב התומכים בו בשבתאות. הספר מביא הוכחות לכך שרוב האשמות אלו היו האשמות שווא.
  7. ^ הדברים מפורשים במאמריו של להמן על הנודע ביהודה ועל הפני יהושע, ומצוטטים על פי ספרו של ד"ר משה יהושע פרלמוטר 'יחסו של יהונתן אייבשיץ לשבתאות.
  8. ^ [ צילומי המסמכים בארכיב בית המשפט בדנמרק]
  9. ^ כיום ידוע שהספר נכתב אכן בידי ישראל יעקב אלגאזי (שגימטריית שמו הספרותי 'נתן אלגזי' היא 'חמדת ימים'), אך למעשה מהווה רובו לקט של כתבים קדומים בהשמטת מקורותיהם, שאין להם כל קשר לשבתאות, בתוספת מאמרים קצרים ורמזים שונים שאכן קשורים לשבתאות.
  10. ^ מאמרו של ליבס על הגאון מווילנא
  11. ^ בספרו סדר עולם רבא וזוטא. ר' אחדות השם (אתר דעת)
  12. ^ שער סידור יעבץ "שערי שמים" חלק שני
תקופת חייו של יעקב עמדין על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן