יעקב פרידמן (אדמו"ר)

האדמו"ר מהוסיאטין
רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין

לידה	24 בנובמבר 1878 כ"ח בחשוון תרל"ט בוחוש, רומניה
פטירה	23 באוקטובר 1956 (בגיל 77) י"ח בחשוון תשי"ז תל אביב, ישראל
מקום קבורה	טבריה, חלקת תלמידי הבעל שם טוב
מקום פעילות	בוהוש, הוסיאטין, וינה, תל אביב
תקופת הפעילות	? – 23 באוקטובר 1956
תחומי עיסוק	הפצת מצוות יישוב הארץ
רבותיו	רבי יצחק פרידמן מבוהוש
חיבוריו	אהלי יעקב
בת זוג	הרבנית חיה שרה רחל פרידמן
אב	רבי יצחק פרידמן מבוהוש
אם	הרבנית שיינא רחל הגר
צאצאים	רבי יצחק פרידמן מהוסיאטין ונחמה שרה גיטל באומינגר
אדמו"ר הוסיאטין ה־שלישי כ"ט בכסלו תש"ט – י"ז בחשוון תשי"ז → רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין רבי יצחק פרידמן מהוסיאטין ←

רבי יעקב פרידמן (כ"ח בחשוון תרל"ט, 24 בנובמבר 1878 – י"ח בחשוון תשי"ז, 23 באוקטובר 1956) היה האדמו"ר מהוסיאטין בין השנים תש"ט-תשי"ז ומראשי תנועת המזרחי באוסטריה.

תולדות חייו

נולד בבוהוש שברומניה לרבי יצחק פרידמן, מייסד חסידות בוהוש, בנו של הרב שלום יוסף פרידמן, ונכדו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין מייסד שושלת בית רוז'ין, שהיה נינו של המגיד ממזריטש. מצד סבתו (אם אביו) היה צאצא של הרב יחיאל מיכל מזלוטשוב, הרב אברהם יהושע השיל מאפטא ועוד. מצד אמו היה צאצא של הרב מנחם מנדל הגר מקוסוב, הרב משה לייב מסאסוב ואדמו"רים נוספים. נקרא בשם "יעקב" מאחר שנולד במוצאי שבת פרשת תולדות, בה מסופר על הולדת יעקב.

עוד בהיותו פעוט שודך עם קרובת משפחתו (בת דודה שנייה), חיה שרה רחל, בתו של רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין (נפטרה בתשי"ט). בכסלו תרנ"ה, כשהיה בן 16, התקיימו נישואיו והוא עבר להוסיאטין, שהייתה עיירת ספר בגבול בין רוסיה לאוסטריה. בהיותו סמוך על שולחן חותנו, למד בעיקר תורה, ורכש גם ידע כללי, לרבות שפות זרות. החל מנישואיו ועד לפטירת חותנו (במשך כ-54 שנים), חי ופעל בסמיכות אליו.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה והקרבות בגליציה עבר עם חותנו לעיר באד הומבורג הסמוכה לפרנקפורט, ולאחר מכן לווינה. במהלך המלחמה נעצר כנתין זר. גם לאחר המלחמה נותר חותנו בווינה. בשלהי המלחמה ייסד שם עם קרוביו (רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' ורבי שלמה חיים פרידמן מסדיגורה) את ההסתדרות החסידית-ציונית "חברת יישוב ארץ ישראל" שחברה בתרע"ח (1918) להסתדרות המזרחי, שהוא היה אחד ממנהיגיה. ב־1920 השתתף בוועידת לונדון מטעם תנועת המזרחי בווינה. הוא פרסם מאמרים על הציונות בעיתון הווינאי Morgen-Zeitung, ובעיתונים נוספים. ב־1924 נתמנה לחבר מרכז המזרחי במרכז אירופה ובבלקן. סבל מרדיפות מצד קנאים ומתנגדי הציונות בשל פעילותו זו.

בטבת תרצ"ז (1937) עלה לארץ ישראל עם חותנו, והתיישב בתל אביב ברחוב ביאליק 19, שם היו גם בית הכנסת ובית מדרשו. בתקופת מלחמת העולם השנייה התבטא בחיוב לגבי התנדבות לגיוס לצבא הבריטי. לאחר עלייתו לארץ ישראל פסק מפעילות ציבורית, והקדיש את זמנו בעיקר ללימוד תורה.

עם פטירת חותנו בחנוכה תש"ט (1949) מילא את מקומו על פי צוואתו, עם זאת, חלק מחסידי חותנו פנו לחסידויות אחרות^{[דרוש מקור]}.

רבי יעקב התפרסם כמסתפק במועט, בניגוד לשאר אדמו"רי חסידות רוז'ין, שנודעה ב"דרך המלכות" שלה - הנהגה של פאר והדר. החזיק בהשקפות ציוניות דתיות וערך טיש ביום העצמאות. דברי התורה שאמר בטיש נאמרו בעברית (ולא ביידיש, כמקובל בין אדמו"רים עד אז), ובהברה אשכנזית. נודע כבעל בקיאות רחבה במקורות תורניים ובין המתייעצים איתו היו הרב אליעזר יהודה וולדנברג והרב ראובן מרגליות^{[דרוש מקור]}.

לרבי יעקב נולדו בן ובת. חתנו, הרב יעקב יושע בוימינגר שהיה מנהל בתי הדין הרבניים בתל אביב, נפטר עוד בחייו.

רבי יעקב נפטר בי"ח בחשוון תשי"ז (1956) ונקבר בבית הקברות היהודי העתיק בטבריה בסמוך לקבר חותנו. בצוואתו לא מינה רבי יעקב ממשיך כאדמו"ר, ולאחר פטירתו חסידים פנו גם לאשתו כדי שתברך אותם. לאחר פטירת אשתו בשנת 1958 הוכתר בנו רבי יצחק פרידמן מהוסיאטין ('השיח יצחק') לאדמו"ר. רבי יצחק לא נישא מעולם, ולאחר פטירתו בתשכ"ט (1969) נפסקה השושלת.

כתביו

תורותיו של רבי יעקב כונסו על ידי חסידיו לספר אהלי יעקב שמכיל (דרשות) לפי סדר פרשיות השבוע, שנשא מתקופת עלייתו (החל מאביב תרצ"ז, כ-3 חודשים לאחר עלייתו ארצה) ועד פטירתו, בדרך כלל בסעודה שלישית. רוב התורות שבספר הם מהתקופה שבין עלייתו לארץ ישראל לבין מינויו לאדמו"ר, שכן מנהג אדמור"י בית הוסיאטין היה שלא לומר דברי תורה בפומבי, ולכן כל זמן שחותנו כיהן כאדמו"ר נשא דברי תורה כמעט מדי שבת, אך לאחר מינויו לאדמו"ר נשא דברי תורה רק באירועים מיוחדים.

התורות מבוססות על מחברות שבהן רשם רבי יעקב את דבריו, בתוספת עריכה מעטה. הוא מתייחס בדבריו למאורעות השעה, בהם השואה והקמת המדינה. רוב תורותיו ליום העצמאות נשארו בכתב יד, מלבד תורה אחת שנאמרה בשבת, ו' באייר תש"ח (כ־24 שעות לאחר הכרזת המדינה), ותורה נוספת שנאמרה באחת השנים הראשונות למדינה כאשר ה' באייר חל בשבת (בפרשת 'תזריע-מצורע', אך ללא ציון כי מדובר ביום העצמאות).

הספר יצא בתחילה בשני חלקים וכיום מודפס בחלק אחד. הספר הודפס בחמש מהדורות, האחרונה שבהם משנת תשפ"ג (2023). שתי המהדורות האחרונות יצאו בעידודו ובתמיכתו של הרב דוד דודקביץ' רב הישוב יצהר וראש ישיבת 'רועה ישראל' אשר מלמד את תורתיו מידי שבוע לשומרי לקחו.

לקריאה נוספת

• יצחק אלפסי, "אנציקלופדיה לחסידות- אישים" כרכים א-ג, הוצאת מוסד הרב קוק, 1986, 2000, 2004.
• במלכות הקדושה - הרב יהודה ברנדס, הוצאת תבונות, אלון שבות, תשס"ו (2006).
• אמרו צדיק - הרב מאיר צבי גרוזמן, רמת גן, תשס"ו (2006).
• הרב מאיר צבי גרוזמן (עורך), "ראיתי צדיק", תשע"ו (2016).
• הרב מאיר צבי גרוזמן, "תולדות יעקב", הוצאת מכון מורשת ישראל, תשע"ט (2019).

קישורים חיצוניים

• החסידות והציונות, מאמר שפרסם הרב פרידמן בשבועון 'המזרחי' בשנת תרפ"ד (1924), עמ' 5–6, אתר עיתונות יהודית היסטורית
• על שלוש השבועות, הצופה, 29 ביוני 1939 - שיחה עם הרב פרידמן
• מכתב, הצופה, 15 ביולי 1955 - מכתב ברכה ששיגר הרב פרידמן לתנועת המזרחי לקראת הבחירות לכנסת השלישית
• קריאת האדמו"ר מהוסיאטין למען קרן המגן, הצופה, 27 באוקטובר 1955
• האדמו"ר מהוסיאטין ר' יעקב פרידמן איננו, הצופה, 24 באוקטובר 1956
• אברהם יצחק אביטוב, "הרב ר' יעקב פרידמן, האדמו"ר מהוסיאטין", אור המזרח, טבת התשי"ז, עמודים 49 - 50
• הספדים במלואת שנה להסתלקותו

• הרב שלמה חיים פרידמן, אחת ממדותיו, הצופה, 12 בנובמבר 1957
• הרב יצחק ידידיה פרנקל, הוד שבתפארת, הצופה, 12 בנובמבר 1957
• מרדכי ש. באומינגר, דרך חייו, הצופה, 12 בנובמבר 1957

• יהודה ברנדס, ‏לא ברעש ה' – סוד המפגש האינטימי, אקדמות כ"ה, אלול תש"ע, עמ' 67–82
• יעקב בן יצחק פרידמן (1879-1957), דף שער בספרייה הלאומית