יעקב פרי (פרולוב)

יעקב פרי
לידה	24 באוגוסט 1915; י"ד באלול ה'תרע"ה; סופיה, ממלכת בולגריה
פטירה	8 בפברואר 2001 (בגיל 85); ט"ו בשבט ה'תשס"א; רחובות, ישראל
מקום קבורה	רחובות
תאריך עלייה	1925
מדינה	ישראל
השתייכות	ההגנה ; צבא הגנה לישראל
דרגה	אלוף
תפקידים בשירות
	מפקד מחוז ירושלים; מפקד פיקוד ההדרכה; ראש מינהל הסגל; נספח צה"ל באיטליה, שווייץ ויוגוסלביה; ממלא מקום אלוף פיקוד הדרום; נשיא בית הדין הצבאי לערעורים;
פעולות ומבצעים
	המרד הערבי הגדול ; מלחמת העצמאות
תפקידים אזרחיים
	יו"ר האגודה למען החייל, יו"ר יד לבנים רחובות

ערך זה עוסק באלוף פיקוד הדרום לשעבר. אם התכוונתם לראש השב"כ לשעבר, ראו יעקב פרי.

יעקב פרי (פרולוב) (24 באוגוסט 1915 – 8 בפברואר^[1] 2001) היה מפקד בכיר ב"הגנה" ובצה"ל, בו הגיע לדרגת אלוף. בין התפקידים שמילא: מ"מ אלוף פיקוד הדרום, מפקד מחוז ירושלים, נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, מפקד פיקוד ההדרכה, ולאחר שחרורו מצה"ל, יו"ר האגודה למען החייל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב פרי נולד בסופיה שבבולגריה בשם יעקב פרולוב. הוא עלה לארץ ישראל ב-1925. עוד כתלמיד בגימנסיה הרצליה הצטרף פרי ל"הגנה". ב-1939 סיים קורס מפקדי מחלקות בג'וערה. מאז היה במנגנון הקבע של ההגנה. בשנים 1942‏-1946 פיקד על החי"ש בתל אביב ואחר כך פיקד על נפת הדרום.

במלחמת העצמאות הקים את גדוד 52 עם לוחמי נפת אפרים במחוז תל אביב. כאשר הוקמה חטיבת גבעתי צורף הגדוד לחטיבה. כמפקד הגדוד הוא פיקד על כיבוש משלטי חוליקאת במבצע יואב. בסוף המלחמה החליף את שמעון אבידן בתפקיד מפקד חטיבת גבעתי. אחר כך שימש כראש מחלקת מבצעים במטכ"ל, ראש מטה וממלא מקום מפקד הפיקוד השמיני וכראש מטה פיקוד הדרום. ב-1954 שימש כאלוף הפיקוד כממלא מקומו של אלוף משה צדוק. בשנים 1955–1957 שימש ראש מנהל הסגל. לאחר מכן שימש מפקד פיקוד ההדרכה, מפקד מחוז ירושלים (1959–1961),^[2] בתקופה זו פיקד על מצעד צה"ל שנערך בירושלים. ב-1961 מונה לנספח צה"ל באיטליה, שווייץ ויוגוסלביה. בדצמבר 1963 מונה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים,^[3] ושנה אחר כך הועלה לדרגת אלוף.^[4]

לאחר שחרורו מצה"ל, כיהן כיושב ראש האגודה למען החייל, בשנים 1969–1979,^[5] וכיושב ראש "יד לבנים" רחובות.

בשנת 1970 קיבל פרי את תואר יקיר העיר רחובות.^[6]

פרי היה נשוי לחסיה לבית לנדו (נפטרה ב-1964), שמשפחתה הייתה ממקימי העיר רחובות. לזוג נולדו שלושה בנים. בנו ספי (יוסף) נהרג במלחמת יום הכיפורים. לאחר פטירתו, נקבר יעקב פרי לצד בנו, בבית הקברות הצבאי בעיר רחובות, בה קרוי רחוב על שמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא יעקב פרי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ אתר "Billiongraves"
^ א/מ י. פרי – מפקד מחוז ירושלים, דבר, 4 ביוני 1959
^ אל"מ י. פרי – נשיא ביה"ד הצבאי, דבר, 5 בדצמבר 1963
^ א. יריב וי. פרי – לדרגת אלוף, דבר, 25 באוקטובר 1964
^ שרגא הר-גיל, אנשים מאחורי הכותרות: בלי מדים – למען החיילים, מעריב, 30 בינואר 1969
^ עיטור "יקיר רחובות" – לארבעה אלופי צה"ל, מעריב, 4 ביוני 1970; עיטור "יקיר רחובות" ניתן ל-10 תושבים ו-4 אלופים, מעריב, 21 ביוני 1970

יעקב פרי - תבניות ניווט

[1] אתר "Billiongraves"

[2] א/מ י. פרי – מפקד מחוז ירושלים, דבר, 4 ביוני 1959

[3] אל"מ י. פרי – נשיא ביה"ד הצבאי, דבר, 5 בדצמבר 1963

[4] א. יריב וי. פרי – לדרגת אלוף, דבר, 25 באוקטובר 1964

[5] שרגא הר-גיל, אנשים מאחורי הכותרות: בלי מדים – למען החיילים, מעריב, 30 בינואר 1969

[6] עיטור "יקיר רחובות" – לארבעה אלופי צה"ל, מעריב, 4 ביוני 1970; עיטור "יקיר רחובות" ניתן ל-10 תושבים ו-4 אלופים, מעריב, 21 ביוני 1970

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]