יעקב צמח (מקובל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי יעקב בן חיים צמח, ? - ה'תכ"ז (1667), מקובל ורופא, מגדולי מדפיסי חיבורי האר"י.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יעקב נולד למשפחת אנוסים בליסבון שבפורטוגל. שנת הולדתו איננה ברורה, יש הגורסים כי נולד בשנת ה'ש"ל (1570), ולפי מקורות אחרים נולד בשנת ה'שמ"ד (1584). בפורטוגל חי כאנוס ועסק ברפואה, ובהיותו כבן שלושים עזב את פורטוגל ועבר לסלוניקי, ובה חזר בגלוי ליהדותו ולמד תורה. בשנת ה'שע"ח עלה לארץ ישראל וישב בצפת, שם עסק בלימוד תורת הנגלה ותורת הקבלה. משם פנה לדמשק והיה תלמידו של רבי שמואל ויטאל, בנו של רבי חיים ויטאל. בעיר זו השלים את כתיבת חיבורו "נגיד ומצווה" בשנת ה'שצ"ח, שהוא קיצור מכוונות האר"י.

מדמשק עלה לירושלים. בירושלים חבר לר' אברהם אמיגו ור' שמואל אבן צחן, ורבי יעקב חגיז שהגיע לירושלים מאיטליה. בירושלים לא נשא רבי יעקב שום משרה ציבורית, אלא ישב ולמד בישיבתו של רבי יצחק גאון. יחד עם חבריו שבירושלים לחם מלחמה נמרצת בשבתי צבי.

היה חתנו של רבי אברהם פליפ, כפי שעולה ממכתב הזמנה לרבי יששכר בר איילינבורג לכהן ברבנות צפת, שהוא היה בין החתומים עליו.

רבי יעקב עסק בהדפסת הכתבים מ'המהדורא בתרא' של רבי חיים ויטאל, שנקברו אחרי מותו של רבי חיים בהתאם לצוואתו, ועל ידי תעניות רבות נגלה רבי חיים בשאלת חלום אל רבי יעקב צמח ורבי אברהם אזולאי, והתיר להם להוציא את הכתבים ממקום גניזתם ולהפיצם.

הגרסה המקובלת היא שרבי יעקב נפטר בשנת ה'ת"ה (1645). אך רבי יעקב עמדין ומקורות נוספים[1] מציינים כי רבי יעקב לחם בשבתי צבי בשנת ה'תכ"ה (1665). לאחרונה התגלה כתב ידו של בנו ר' אברהם ששם קץ לאי-הבהירות, מאחר שממנו עולה בבירור שר' יעקב נפטר בשנת ה'תכ"ז (1667)[2].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבורים שנדפסו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נגיד ומצוה, קיצור מכוונות האר"י
  • קול ברמה, פירוש מדברי האר"י ורח"ו על האידרא
  • זוהר הרקיע, פירוש על ספר הזוהר
  • צמח צדיק, דרושים קבליים שונים, ובהם דרושי אליהו ואלישע
  • הגהות על עולת תמיד לעיון לחץ כאן.
  • הערות על מבוא שערים
  • ערכי הכינויים
  • אדם ישר
  • הערות על שולחן ערוך האריז"ל
  • הגהותיהם של רבי יעקב קאשטרו ורבי יעקב צמח על השולחן ערוך, ספונות ב (תשי"ח) עמ' ק

הספר "לחם מן השמים" מיוחס אף הוא לרבי יעקב, אך יש הטוענים [3] שחיבור זה הוא עיבוד של רבי נתן שפירא לספרו של רבי יעקב "נגיד ומצוה", ומכאן הקרבה בין שני הספרים.

חיבורים שנשארו בכתב יד[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבורים רבים של רבי יעקב עודם בכתב יד, ונמצאים ברובם בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי ובספריית מוסד הרב קוק.

  • ברכות בחשבון
  • תפארת אדם
  • זבחי השלמים
  • קיצור ספר הדרושים
  • פורשי כנפיים, היה בבעלותו של רבי אברהם מרדכי אלתר
  • רנו ליעקב
  • משיבת נפש
  • זר זהב
  • אוצרות חיים
  • קהלת יעקב

במוזיאון וולפסון בהיכל שלמה מצויים ספרי רבי חיים ויטאל עם הגהות בכתב ידו של רבי יעקב.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראה בערך שבתי צבי.
  2. ^ ראה אצל יוסף אביב"י, 'קבלת האר"י' ירושלים 2008, חלק שני עמ' 890.
  3. ^ ראה גרשום שלום, לתולדות המקובל ר' יעקב צמח, קריית ספר, כו, תש"י, עמ' 188; יוסף אביב"י, שם, נח, תשמ"ג, עמ' 191-190
תקופת חייו של יעקב צמח (מקובל) על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן