יעקב קליבנוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יעקב קליבנוב
Klebanov yaakov.jpeg
תאריך לידה 20 בדצמבר 1887
תאריך עלייה 1921
תאריך פטירה 4 בנובמבר 1966 (בגיל 78)
כנסות 1 - 3
סיעה הציונים הכלליים

יעקב קְליבָּנוֹברוסית: Клебанов;‏ 20 בדצמבר 1887, חולופיץ, פלך מינסק, האימפריה הרוסית (כיום בלארוס) – 4 בנובמבר 1966, חיפה) היה עורך דין, ממנהיגי ציוני רוסיה ואיש ציבור ישראלי, פעיל הציונים הכלליים וחבר הכנסת מטעמה החל בכנסת הראשונה וסגן יושב ראש הכנסת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב קליבנוב נולד בשנת 1887 בחולופיץ שבפלך מינסק של האימפריה הרוסיתרוסיה הלבנה, אז בתחום המושב היהודי) לראובן קליבנוב ושושנה (ריזה) לבית ליפשיץ, משפחה ציונית. אביו היה מורה עברי ועסקן ציוני, ממייסדי ה"חדר המתוקן" בעיר רומני.‏[1]

בילדותו למד בחדר, ולאחר סיום לימודיו התיכוניים הוסמך למשפטים באוניברסיטת סנקט פטרבורג (1912). החל בשנת 1905 היה פעיל בתנועה הציונית, תחילה כפעיל אגודת הנוער הציוני "התחייה" (1905–1910) וחבר אגודת "חובבי שפת העבר", ולאחר מכן כמזכיר ההסתדרות הציונית ברוסיה. מטעם ההסתדרות הציונית שימש כציר לקונגרס הציוני, משנת 1913 ואילך. בשנים 19071920 שימש קליבנוב גם כעורך העיתון היהודי בשפה הרוסית "ראזסוויט" ('השחר'). בשנת 1918 נישא ליהודית (לוּדָה) גולדברג, בת יצחק ליב גולדברג ("הנדיב הלא ידוע"). קליבנוב היה בין מייסדי קרית מוצקין ליד חיפה, אך התגורר בנחלת גולדברג במרכז הכרמל.

בשנת 1921 עלה קליבנוב לארץ ישראל. לצד עבודתו בעריכת דין החל ליטול חלק בפעילות ציבורית, נמנה עם מייסדי קרית מוצקין ונבחר לוועד הקהילה בחיפה. עם קום המדינה נבחר מטעם הציונים הכלליים לכהן בכנסת הראשונה והשנייה. לכנסת השלישית הושבע בשנת 1957 במקומו של חיים אריאב. בכל תקופת כהונתו היה חבר ועדת חוקה, חוק ומשפט. אחיו הצעיר ירוחם קליבנוב היה ממייסדי דגניה א'.‏[2]

על שמו נקרא רחוב בעיר חיפה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Knesset in Jerusalem Israel.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא חברי הכנסת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.