יעקב רחמינוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב רחמינוביץ'
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 5 ביולי 1948 (בן 75)
יפו שבישראל
עמדה בלם
מועדוני נוער
הפועל תל אביב
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1966–1980
1980–1981
הפועל תל אביב
הפועל חולון
332 (30)
נבחרת לאומית כשחקן
1970 נבחרת ישראל בכדורגל ישראל 1 (0)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יעקב (קיקו) רחמינוביץ' (נולד ב-5 ביולי 1948) הוא כדורגלן עבר ישראלי ששיחק בעמדת הבלם ומזוהה בעיקר עם הפועל תל אביב.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב רחמינוביץ' נולד ביפו לאב יליד יוגוסלביה ולאם ילידת טורקיה.[1] הוא החל לשחק כדורגל בקבוצות הילדים של מכבי יפו ובגיל 15 עבר למחלקת הנוער של הפועל תל אביב.[2] בשנת 1966 זכה עם הקבוצה באליפות הליגה לנוער, תחת הדרכתו של המאמן רחביה רוזנבוים, יחד עם שחקנים נוספים שעלו לאחר מכן לקבוצה הבוגרת וביניהם המגן השמאלי נחמן קסטרו. כשעלה רחמינוביץ' לקבוצה הבוגרת החל לתפוס את מקומו בהרכב הראשון של הקבוצה, לצידו של הבלם דוד פרימו. את הכינוי "קיקו" קיבל ממאמן הפועל תל אביב דאז, יוסף מרימוביץ'.[1]

ב-19 בדצמבר 1967 כבש את שערו הראשון במדי הקבוצה, שהיה לשער החשוב ביותר בקריירה שלו, ולאחד החשובים בהיסטוריה של הפועל תל אביב.[2] היה זה בגמר אליפות אסיה לקבוצות, שנערכה באותה שנה לראשונה. הפועל תל אביב שיחקה בבנגקוק מול סלאנגור, אלופת מלזיה, ופיגרה 0–1 עד שדני בורסוק השווה את התוצאה בדקה ה-80. חמש דקות לסיום שרק השופט לבעיטת עונשין מ-11 מטר לטובת הפועל תל אביב. רחמינוביץ' בן ה-20 בעט וכבש את שער הניצחון שהפך את הפועל תל אביב לזוכה הראשונה של הטורניר.[3]

בעונת 1968/1969 זכה עם הפועל תל אביב באליפות תחת הדרכתו של רחביה רוזנבוים, מאמנו מקבוצת הנוער, כשלצידו של רחמינוביץ' מככבים בקבוצה רוני קלדרון, שים בן יהונתן, יחזקאל חזום, ג'ורג' בורבה ושייע פייגנבוים. בעונה זו כבש את שער הניצחון (1–0) מול מכבי נתניה במחזור ה-20, שתרם רבות להמשך מאבק האליפות של הקבוצה. שנה לאחר מכן הגיע עם הקבוצה בשנית לגמר אליפות אסיה לאחר שכבש שער בשלב הראשון של הטורניר, ובשנת 1972 זכה עם הפועל תל אביב בגביע המדינה, לאחר שברבע הגמר כבש צמד מול בית"ר ירושלים, כולל את שער הניצחון חמש דקות לסיום ההארכה, ובחצי הגמר כבש את השער הראשון בניצחון על מכבי חיפה.

במהלך שנות השבעים היה רחמינוביץ' הבלם הקבוע בהרכב של הפועל תל אביב, במדיה רשם 30 שערים בליגה ובסך הכל כבש 41 שערים בכל המסגרות. לזכותו של רחמינוביץ' 332 הופעות בליגה במדי הפועל תל אביב, והוא מדורג במקום השישי בטבלת שיאני ההופעות של הקבוצה בכל הזמנים.

לרחמינוביץ' הופעה אחת בנבחרת ישראל, במשחק ידידות מול נבחרת אוסטרליה ב-10 בנובמבר 1970.

לאחר שעזב את הפועל תל אביב שיחק גם בהפועל חולון בליגת המשנה, ולאחר מכן אימן את הפועל אשדוד ומספר קבוצות בליגות הנמוכות, שימש מנהל מקצועי במחלקות הנוער של הפועל אשקלון ומכבי יפו, אימן את קבוצת הנוער של שמשון תל אביב ואת קבוצות הנוער והנערים של הפועל תל אביב.

רחמינוביץ' נמנה עם צוות מערך האיתור של שחקנים לנבחרות הצעירות של ישראל, משמש כחבר הנהלה בכיר בארגון המאמנים, ומאמן בבית הספר לכדורגל של הפועל בת ים.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפועל תל אביב

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחמינוביץ' נשוי בשנית. מאשתו הראשונה נולדו לו שלושה ילדים.[1]

במקביל לקריירת המשחק שלו, עבד רחמינוביץ כנהג באגד.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 אשר גולדברג‏, "הפועל ת"א שלי טובה מהסגל הנוכחי", באתר וואלה!‏, 20 בינואר 2023
  2. ^ 1 2 אבי נעים, שחר ברוך, רגעי הקריירה הגדולים של הספורטאים, באתר ynet, ‏7 באפריל 2009
  3. ^ אריה ליבנת, השבוע בו הוכתרה הפועל ת"א לאלופת אסיה, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2011