יעקב ריפתין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יעקב ריפתין
Riftin.jpeg
תאריך לידה 16 במרץ 1907
תאריך עלייה 1929
תאריך פטירה 14 במאי 1978
כנסות 1 - 5
סיעה מפ"ם
תפקידים בולטים

יעקב (קובה) רִיפְתִין (נכתב גם ריפטין) (16 במרץ 190714 במאי 1978) היה איש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם מפ"ם בשנים 19491965.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריפתין נולד בשנת 1907 בכפר ווּלְקָה פְּרוֹפֶצְקָה (Wólka Profecka) שליד פּוּלַאוִוי (Puławy) בפולין, לאביו יהודה, יליד שקלוב, מחניכי ישיבת וולוז'ין, מורה לעברית, מראשי הסיעה הציונית "על המשמר" בפולין, ולאמו רבקה לבית סנדומירסקי. למד בגימנסיה ממשלתית בקוטנא.

בגיל 10 הצטרף לתנועת השומר הצעיר (אז "השומר"), ונבחר בה לחבר ההנהגה הראשית בפולין. היה חבר מרכז התנועה למען ארץ-ישראל העובדת, ושימש ציר מטעמה לקונגרסים הציוניים וחבר הוועד הפועל הציוני. פרסם מאמרים בעיתוני ופרסומי התנועה בפולין ולאחר עלייתו גם בארץ. השתתף בארגון קיבוץ עלייה א' בפולין, ועבר הכשרה חקלאית בחוות חלוצים ליד לומז'ה.

בשנת 1929 עלה לארץ ישראל, וכעבור שנתיים הצטרף לקיבוץ עין שמר.

במסגרת פעילותו בתנועה הקיבוצית ובמוסדות השומר הצעיר הצטרף ריפתין למפלגת חזית השמאל, ולימים נמנה עם מייסדי מפ"ם. במסגרות אלו שירת ונבחר לשמש חבר ועדת הביטחון היישובית, ציר באסיפת הנבחרים הרביעית וחבר הועד הלאומי, חבר הוועד הפועל והוועדה המרכזת של הסתדרות העובדים הכללית. בשנת 1947 היה בין חברי המשלחת מטעם היישוב היהודי לאו"ם. היה חבר במועצת המדינה הזמנית.[1]

בשובו ארצה מונה למזכיר המדיני של מפ"ם (19481954) ונבחר מטעמה לכהן בחמש הכנסות הראשונות. מהכנסת השלישית ועד לסיום כהונתו, לאורך כעשר שנים, היה ריפתין יו"ר ועדת הפנים. מתוקף תפקיד זה שימש בכנסת השלישית גם כיו"ר ועדת המשנה בעניין גילוי מכשירי האזנה ושירותים מפלגתיים חשאיים. כן היה חבר ועדת החוץ והביטחון, ועדת העבודה וועדת השירותים הציבוריים.

ריפתין היה מאנשי השמאל במפ"ם, ויחד עם אישים כגון משה סנה פעל להפיכתה של מפ"ם למפלגת שמאל רדיקלי על ידי החלשת הקשר שלה לציונות וחיזוק האוריינטציה הפרו-סובייטית שלה.

בשנת 2003 התגלה, על פי מסמכים של משרד החוץ הסובייטי שפורסמו ברבים, שריפתין וסנה נהגו להעביר מידע רגיש לסובייטים.‏‏[2]

התנגד להקמת המערך, ולאחר שנכשל ומפ"ם התאחדה עם מפלגת העבודה, פרש מן התנועה, הקים את ברית השמאל הציוני סוציאליסטי ונבחר מטעמה לוועד הפועל של ההסתדרות במשך שתי קדנציות.

נפטר ב-1978, נקבר בקיבוצו.‏[3]

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פארן ציוניזם פון פרייהייט און ארבעט, ורשה: השומר הצעיר אין פוילן, 1935. (ביידיש) (ספרון)
  • "על מישמר עצמאותנו",‫ תל אביב: המרכז של מפלגת הפועלים המאוחדת, 1948. (הרצאה במועצת המפלגה)
  • במשמרת, תל אביב: ספרית פועלים וקיבוץ עין שמר, תשל"ח 1978.‏[4] ‬("מבחר דברים בכתב ובנאום עם דפים ממחברת אישית"; הופיע לרגל יובלו)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Knesset in Jerusalem Israel.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא חברי הכנסת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.