יעקב שלום ליכט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב שלום ליכט
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1922
וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 בספטמבר 1991 (בגיל 69 בערך)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יעקב שלום ליכט (192230 בספטמבר 1991[1]) היה פרופסור בחוג למקרא שבאוניברסיטת תל אביב וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1985.

חייו ופועלו האקדמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב שלום ליכט נולד בווינה. הוא גדל בברין שבצ'כיה ולמד בתיכון היהודי בעיר, בין מוריו היה ברוך קורצווייל. בשנת 1940 עלה לארץ ישראל. סיים את לימודיו בספרות ומקרא באוניברסיטה העברית בשנת 1948. ב-1949 היה עוזרם של נחמן אביגד ואליעזר ליפא סוקניק שערכו ופרסמו את מגילות מדבר יהודה. הדבר הביאו לעסוק בתחום המקרא, הגותו ופרשנותו, מגילות מדבר יהודה, הספרים החיצוניים, האפוקליפסה והארכאולוגיה. במאי 1957 קיבל תואר דוקטור[2] על עבודת הדוקטורט שעשה על מגילת ההודיות. בשנת 1965 מונה לדרגת מרצה באוניברסיטת תל אביב[3].

כיהן כראש החוג למקרא באוניברסיטת תל אביב. היה מעורכיה וכותביה של האנציקלופדיה המקראית. בשנותיו האחרונות עסק בפירוש מקיף לספר במדבר.

ליכט כתב בגישה ישירה ובהירת לשון ושילב במחקרו את חידושי המחקר במגוון מדעים שונים כמו: פילוסופיה, תורת הספרות, אנתרופולוגיה, תאולוגיה, ארכאולוגיה ופילולוגיה. הוא ניסה להבין את הטקסט המקראי מתוך צורת ניסוחו ובשימוש בהגיון פשוט, מסקנות ברורות, אך השאיר גם מקום להטלת ספק.

ספר לזכרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אור ליעקב, מחקרים במקרא ובמגילות מדבר יהודה, לזכרו של יעקב שלום ליכט, בעריכת יאיר הופמן ופרנק פולק, בית הספר למדעי היהדות ע"ש חיים רוזנברג, אוניברסיטת תל אביב, ירושלים, תשנ"ז.

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Storytelling in the Bible. Jerusalem: Magnes Press, 1978. (reprint 1986).
  • פירוש על ספר במדבר (א-י). ירושלים: הוצאת מאגנס, תשמ"ה.
  • הניסיון במקרא וביהדות של תקופת הבית השני. ירושלים: הוצאת מאגנס, תשל"ג.
  • ספר חזון עזרא (ספריית 'דורות' 6). ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ח.
  • מגילת הסרכים, ממגילות מדבר יהודה. ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ה.
  • כת מדבר יהודה וכתביה (עיונים כו). ירושלים: הוצאת הסוכנות היהודית לארץ ישראל, תשי"ז.
  • רמב"ן - פרשנות המקרא היהודית - פרקי מבוא, בעריכת מ' גרינברג, ירושלים, תשמ"ג.

ספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מועדי ישראל זמנים ומועדים בתקופת המקרא ובימי בית-שני. עורך: יעקב שלום ליכט. ירושלים: מוסד ביאליק, תשמ"ח.
  • ספר ויקרא עם פרוש חדש... מאת ש"ל גורדון. מהדורה חדשה ומתוקנת. מבוא ופירוש התקין יעקב ליכט. תל אביב: תשל"ב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יאיר הופמן ופרנק פולק, פתח דבר, בתוך: אור ליעקב, מחקרים במקרא ובמגילות מדבר יהודה, לזכרו של יעקב שלום ליכט.
  • פרנק פולק, יעקב שלום ליכט - האדם והפרשן, שם, עמ' 1–5.
  • גרשון ברין, יעקב ליכט — המורה והחבר, דברים באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בתוך: ג' ברין וב' ניצן (עורכים) יובל לחקר מגילות ים המלח, ספר הקונגרס לזכרו של יעקב ליכט ולחמישים שנות חקר המגילות, ירושלים תשס"א, עמ' 1–51.
  • יעקב ליכט, בעריכת נועם מזרחי, מעולמה הרוחני של יהדות הבית השני : פרקי עיון במגילות מדבר יהודה ובספרים החיצונים. הוצאת מוסד ביאליק והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תש"ף 2020.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי מעולמה הרוחני של יהדות הבית השני, הוא נפטר ב-1991 (וכן הוא במאגר הזהויות של הספרייה הלאומית), ולפי האתר של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (נצפה 14 ביוני 2020) נפטר ב-1992. סביר להניח שהספר האקדמי הוא היותר מדויק.
  2. ^ דוקטור לפילוסופיה, חרות, 2 במאי 1957
  3. ^ העלאות ומינויים באוניברסיטת תל אביב, דבר, 11 באוגוסט 1965