יעקב ששפורטש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יעקב ששפורטש
רבי יעקב ששפורטש (1671)
מקום לידה אוראן
תאריך פטירה ד' באייר תנ"ח
מקום פטירה אמסטרדם
תאריך לידה לועזי 1610
תאריך פטירה לועזי 1698 (בגיל 88 בערך)
נושאים שבהם עסק דיין, רב
חיבוריו ציצת נובל צבי, שו"ת אוהל יעקב, תולדות יעקב
רבי יעקב ששפורטש (מתוך ערכו ב"מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון")

רבי יעקב בן רבי אהרן שׂשׂפורטשׂ (1610 - 1698), מגדולי ומראשוני הלוחמים בשבתאות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באוראן, אלג'יריה. דור י"א לרמב"ן. בגיל שמונה עשרה נבחר לכהן כדיין בקהילת תלמסאן באלג'יריה, ובגיל 24 נבחר לכהן כרבה של עיר זו, ושל קהילות נוספות בצפון אפריקה. נרדף על ידי הממשל והוכנס לכלא. עקב זאת עזב את אלג'יריה למרוקו, והתיישב שם בסאלי. מפחד הכנופיות והשלטון המושחת ברח להולנד הליברלית, והתיישב באמסטרדם בערך בשנת תי"א (1651). בשנת תי"ב (1652) הדפיס את ספרו "תולדות יעקב", מפתח הפסוקים לתלמוד הירושלמי. בתחילת שנת תט"ז (1656) היה בין חברי המשלחת של ר' מנשה בן ישראל לאוליבר קרומוול בלונדון כדי לבקש ממנו רשות ליישב יהודים באנגליה. מפעם לפעם חזר לצפון אפריקה, ושלוש שנים אחר כך נשלח בשליחות דיפלומטית מטעם מלך מרוקו למלך ספרד. בשנת תכ"ד (1664) התמנה לרב בלונדון, אך שנתיים אחר כך עבר להמבורג עקב מחלת הדבר שהשתוללה שם בשנת 1666.

באותו זמן החלה תנועת המשיחיות של שבתי צבי לקנות אחיזה אצל נפשות מתרבות והולכות, והוא עמל בכל כוחו לשכנע את ההמונים לא לנהות אחרי "מצג השווא", כהגדרתו, של שבתי צבי. בספרו הגדול "ציצת נובל צבי" (ד' חלקים) אותו השלים בהמבורג בשנת תל"ג (1673) הוא פורס את כל המאורעות הקשורים בשבתי צבי, אך הספר לא נדפס בחייו, ואף לאחר מכן, עד לאחרונה, לא נדפס בשלמותו. קיצור מהספר, תחת השם "קיצור ציצת נובל צבי" (נערך על ידי היעב"ץ) יצא בשנת תצ"ז (1737) ביחד עם ספר השו"ת שלו, "אוהל יעקב". בשנת תמ"ד (1684) חזר לאמסטרדם, שם עמד בראש ישיבת "עץ חיים" ולאחר פטירת הרב יצחק אבוהב דה-פונסיקה מילא את מקומו ברבנות עדת הספרדים. נפטר באמסטרדם, בד' באייר תנ"ח (1698) ונקבר בבית הקברות הפורטוגזי בית חיים באודרקרק שליד אמסטרדם ומצבתו נשארה שלמה עד היום. את מקומו ברבנות הקהילה מילא רבי שלמה די אוליוירה.

התברר שהאגרות נגד שבתי צבי שהדפיס בספרו היו חריפות בהרבה מהאגרות ששלח בפועל. מתברר כי בדיעבד ניסה ששפורטש להעלים את העובדה שבמשך תקופה מסוימת היה יחסו שלו לשבתאות אמביוולנטי[1]. יחסו החריף והמתנצח בא לידי ביטוי גם במשא ומתן הלכתי, ובמכתב לרבי שאול מורטירה הוא כתב: "אף שתראה אותי דופק על שעריך בידיים עסקניות ובכתיבה תמה, לא בעבור כבודי כי אם בעבור כבוד תורת אלוקינו לגלות האמת, כאשר דרכי עם כל גדולי ורבני הגלילות אשר עמי ימתיקו סודם בכתב ובעל פה, וכתביהם מארץ מרחקים לשאול דעתי" (אוהל יעקב דף י"א עמוד ב). דבריו היו בעיניו כאמת מוחלטת שאין לערער אחריה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישעיה תשבי במבוא למהדורה המדעית של ציצת נובל צבי (מוסד ביאליק: ירושלים 1954 התשי"ד) "כתבי היד ודפוסי הקיצור" עמ לט-מד, בעיקר עמ' מד. בצורה ציורית יותר מופיע אצל גרשום שלום בספרו על שבתאי צבי והתנועה השבתאית ( עם עובד: תל אביב תשי"ז) עמ 470


תקופת חייו של יעקב ששפורטש על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן