רבנו תם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יעקב תם)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבנו תם
תאריך לידה לועזי 1100
תאריך פטירה לועזי 1171 (בגיל 70 בערך)
השתייכות בעלי התוספות
רבותיו אביו - רבי מאיר מרמרו, אחיו הרשב"ם
תלמידיו ר"י הזקן, ר' אהרן בר' יוסף, ר' יעקב ישראל בר' יוסף, ר' חיים בר' חננאל הכהן, ר' משה בר' אברהם מפונטייזה (Pontoise), ר' יוסף דאורליינס (Orleans), ר' אברהם בר' יוסף מאורליאנש, ר' יעקב מאורליאנש, ר' יום טוב בן ר' יצחק מיואני (Joigny), ר' מנחם בר' פרץ, ר' יעקב מקורביל (Corbeil), ר' יהודה מקורביל (אחיו של ר' יעקב מקורביל), ר' אברהם מבורגויל (Bourgueil), ר' יצחק בן ברוך, ר' אליעזר בר' שמואל ממיץ (הרא"ם), ר' משה בר' שלמה הכהן (רבו של הראבי"ה), ר' יצחק בן מרדכי (ריב"ם) מריגנשבורג, ר' אפרים בר' יצחק בר' אברהם הזקן מריגנשבורג, ר' אליעזר בר' יצחק מביהם (פראג), ר' יצחק בר' יעקב (ר"י הלבן) מבוהמיה, ר' פטר בן יוסף, רבי משה מקייב, ר' יצחק הגר מהונגריה, רבי יוסי מטרינטו
בני דורו רבי אברהם בן עזרא, דונש בן לברט ומנחם בן סרוק

הרב יעקב בן מאיר (1100 - 1171). מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תבות: ר"ת. נכדו של רש"י, מגדולי בעלי התוספות. נקרא 'תם' ע"ש הפסוק "ויעקב איש תם יושב אהלים" (בראשית כה, כז).[דרוש מקור] כמו סבו, חי רבנו תם בצרפת. כתב את "ספר הישר" וכן ספר על הדקדוק העברי. נודע גם כמשורר ובלשן בעל ידע לשוני רב.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחתו ורבותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצאו של ר"ת בלותיר (לורן) בצפון צרפת. אחת משלוש בנותיו של רש"י, יוכבד, נישאה לרבי מאיר בן שמואל מהעיר רמרו (בתו השנייה של רש"י, מרים, נישאה לתלמידו, ריב"ן). לר' מאיר ויוכבד נולדו שלושה או ארבעה בנים: יצחק ריב"ם שנפטר בגיל צעיר בעוד אביו חי, שמואל רשב"ם, יעקב הידוע יותר כרבנו תם (וייתכן שגם שלמה). בנים אלו היו לראשוני בעלי התוספות.

לר"ת עצמו נולדו שני בנים רבי יוסף ורבי שלמה. יום פטירתו של רבנו תם הוא ד' בתמוז

תחילה למד ר"ת אצל אביו, ומאוחר יותר אצל אחיו הרשב"ם. אט אט הפך להיות מגדולי הפוסקים בדורו ומגדולי בעלי התוספות. כמו כן היה למנהיג יהדות צרפת ובעל השפעה גדולה על יהדות אשכנז .

מסעות הצלב ועלילות הדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ר"ת חי גם בטרוייש (Troyes) וגם בראמרו (Ramerupt). במסע הצלב השני, בשנת 1146, כמעט נהרג על ידי הצלבנים. הרי תיאור המקרה מפי בן דורו של ר"ת, רבי אפרים בן יעקב מבון:

ויום טוב שני של שבועות נאספו הטועים [הצלבנים] מארץ צרפת אל רמרו ובאו בבית רבינו יעקב שיחיה ולקחו כל אשר לו בביתו וקרעו ספר תורה בפניו ולקחוהו והוליכוהו אל השדה ודברו אתו משפטים על דתו ויתנכלו להמיתו ופצעו אותו חמשה פצעים בראשו, כי אמרו אתה גדולו של ישראל לכן נקחה ממך נקמת התלוי ונפצעה בך כאשר פצעתם באלהינו חמישה פצעים. וכמעט שכנה דומה נפשו הטהורה לולי רחמי יוצרנו אשר ריחם על תורתו וימן ה' שר גדול לרבינו יעקב בדרך אותו שדה ויקראהו רבנו וישחדהו בסוס שווה חמישה זקוקים וילך השר וידבר על לב התועים וישסעם בדברים ויאמר להם הניחו לי היום ואני אדבר עמו אולי יפותה ונוכל להסיתו ואם לא יאבה דעו כי מחר אתננו בידכם. וכה עשו ונדחית השעה הרעה בחמלת ה' על עמו ריחם על המרביץ להם תורתו הקדושה.

במהלך מסע צלב זה, בעת שהיה בבלואה (Blois) נכח בעלילת הדם נגד יהודיה בשנת 1171, שבה הוצאו להורג כל ארבעים יהודי הקהילה. לזכר העלילה נקבע צום בכ' בסיון, קביעה המיוחסת לרבנו תם.

תקנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תקנות שו"ם

רבנו תם כינס בטרואה-טרוייש באמצע המאה ה-12 את האסיפות שהביאו לקביעת תקנות ליהדות צרפת. ביניהן אחת הנוהגת בדין תורה עד לימינו (בשינויים שנקבעו במהלך הדורות) והקרויה "תקנת הנדונייה". נראה שהיה זה בזמן שישב בה לאחר שירד מנכסיו בראמרו.

קשריו עם גדולי ישראל בדורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה שבה חי רבי אברהם בן עזרא בצרפת הוא התיידד עם רבנו תם, וישנה התכתבות ביניהם בה הוא אומר על ר"ת - "אתה מקום מקדש וההראל". ר"ת התכתב גם עם גדולי ישראל נוספים בדורו. כן עסק בדקדוק, ובמחלוקת בין דונש בן לברט ומנחם בן סרוק תמך רבנו תם במנחם, וכתב ספר 'הכרעות' נגד דונש.

קבורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבנו תם קבור יחד עם אחיו ובעלי תוספות נוספים בבית הקברות העתיק בעיר רמרו. ב-2005 נעשה מאמץ לשקם את בית הקברות ולתחמו, ואף הוקם בית מדרש סמוך.

תקופת חייו של רבנו תם על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירושיו של ר"ת הם היסוד הראשון לכל קובצי התוספות. כך גם הוא כתב את החיבור "ספר הישר", שהוא מעין אסופה בת שני חלקים של שו"תים ופרשניות לתלמוד. בספר זה בא ר"ת להחזיר על כנם מסורות עתיקות וגרסאות עתיקות ששובשו על ידי מעתיקים לא זהירים או למדנים ששינו את הספרים בעקבות קושיות.

כן חיבר דברים נוספים בענייני כתיבת ספר תורה וגטין ומחזור שכלל הלכות תפילה, חיבר מספר פיוטים וספר דקדוק.

פיוטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבנו תם היה ממעריצי הפיוט, ופסק, שלא רק שמותר להפסיק את סדר התפילה בשביל הפיוטים, אלא יש בזה "מצווה מן המובחר ומכוון אדם את לבו למקום על ידיהם". מלבד כתיבת פיוטים משלו, ר"ת גם פירש והגיה (תיקן) פיוטים של פייטנים אחרים. כמו כן, הוא הסתמך על פיוטים לפסוק הלכה. רבנו תם היה הראשון מבין חכמי צרפת שחיבר שירים במשקל השירה הספרדית. בזה הוא כנראה הושפע מחכמי ספרד ודרום צרפת שהיה איתם במגע. היום ידועים לנו שלושים ואחד פיוטים המיוחסים לרבנו תם (לגבי ארבעה מהם יש ספק אם אמנם הוא המחבר).
דוגמה לתכתובת בין ר"ת לבין חכמי הספרדים, הנושאת אופי לירי, היא התכתבות בין ר"ת לרבי אברהם אבן עזרא (פרשן התנ"ך והפייטן הספרדי הידוע). לאחר שראה את שיריו, השיב ראב"ע לרבנו תם במכתב-פיוט עוקצני:

"ומי הביא לצרפתי בבית שיר
ועבר זר מקום קודש ורמס?
ולו שיר יעקב ימתק כמו מן
אני שמש וחם שמשי ונמס"

רבנו תם עונה לו בענווה:

"אני עזרי ישיבוהו סעיפיו
אשר נתן ידידו בין אגפיו
אני עבד לאברהם למקנה
ואקודה ואשתחוה לאפיו"

ומשיב לו ראב"ע בשורות שיר שיש בהן הכרה בגדלותו של ר"ת ובמידותיו:

"הנכון אל אביר עם-אל ורועם
להשפיל ראש במכתב אל בזוי עם
וחלילה למלאך האלוהים
אשר יקוד וישתחוה לבלעם"

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ר' שלמה לוריא (המהרש"ל) כותב כי "שמונים בעלי תוספות היו בפרק אחד לפני רבנו תם וכל אחד הגיע להוראה .... ותלמידים לרוב בלי מספר". למטה רשימה חלקית של תלמידי רבנו תם. רובם מוזכרים בתוספות או בספר הישר:

  • ר' אהרן בר' יוסף, שקרא לעצמו "קטן מתלמידיו" (כנראה בנו של ר' יוסף בן משה)
  • ר' יעקב ישראל בר' יוסף
  • ר' חיים בר' חננאל הכהן
  • ר' משה בר' אברהם מפונטייזה (Pontoise)
  • ר' יוסף דאורליינס (Orleans) שנקרא בכינוי "בכור שור"
  • ר' אברהם בר' יוסף מאורליאנש
  • ר' יעקב מאורליינש, המכונה גם "רבנו תם מאורליינש", נהרג על קידוש השם ב-1189 בלונדון ביום הכתרתו של המלך ריצ'רד לב ארי.
  • ר' יום טוב בן ר' יצחק מיואני (Joigny) נהרג על קידוש השם בפרעות יורק (York) בשנת 1191.
  • ר' מנחם בר' פרץ
  • ר' יעקב מקורביל (Corbeil) נהרג על קידוש השם במגנצא בשנת 1192.
  • ר' יהודה מקורביל (אחיו של ר' יעקב מקורביל)
  • ר' אברהם מבורגויל (Bourgueil)
  • ר' יצחק בן ברוך (אולי היה מזכירו של ר"ת כשחי. הוא ענה לשואלים בשם ר"ת)
  • ר' אליעזר בר' שמואל ממיץ (הרא"ם)
  • ר' משה בר' שלמה הכהן (רבו של הראבי"ה)
  • ר' יצחק בן מרדכי מפראג (ריב"ם) פעיל ברגנשבורג
  • ר' אפרים בר' יצחק בר' אברהם הזקן הידוע גם כר' אפרים הגדול וכר' יקיר וכר' אפרים מרגנשבורג
  • ר' אליעזר בר' יצחק מביהם (פראג)
  • ר' יצחק בר' יעקב (ר"י הלבן) מבוהמיה
  • ר' פטר בן יוסף (חי בקארינטייה שבאוסטריה) – נהרג על קידוש השם בימי מסע הצלב השני.
  • רבי משה מקייב
  • ר' יצחק הגר מהונגריה
  • רבי יוסי מטרינטו

הערכת הדורות לרבנו תם[עריכת קוד מקור | עריכה]

במות רבנו תם קוננו בו הדור כלשון בן אחותו, הר"י הזקן, "כי כבה אורו של עולם וכי נשברו לוחות הברית". תלמידו ר' חיים הכהן אמר: "אלמלא הייתי כשנפטר ר"ת - הייתי מטמא לו" (כלומר ר"ת בעיניו היה גדול הדור ולכן הוא היה מוכן לעבור על הלאו שחל על הכהנים להיטמא למתים). ביטוי לדעת הדורות הבאים על רבנו תם נמצא בדברי ר' יצחק בן ששת, אשר הביע בכמה מקומות את הערכתו הרבה לחכמי הצרפתים בכלל ולרבינו תם בפרט, באמרו (תשובה שצ"ד):"והמאור השני רבינו יעקב איש תם כמוהו בפלפול לא נהיה מאחר שהתלמוד נחתם, תלמוד ערוך בפיו ושגור, סיני ועוקר הרים וטוחנן זה בזה בפלפולו ועומק שכלו ורחב בינתו הן לב כל חכם גור יגור" ובהמשך התשובה כתב:"דשאני ר"ת דרב גובריה, והיה כאחד מהם (כוונתו לר"ח רי"ף ורש"י) ואולי יותר מהם בחריפות ובקיאות לפי מה שנראה ממה שחידש בתלמוד. וכל חכמי ישראל הנמצאים היום כולם כקליפת השום וכגרגר שומשום נגד אחד מתלמידיו הקטנים". ועוד כתב (בתשובה שע"ו) "מה שהפלגת לספר בכבוד החכמים הצרפתים והאשכנזים מה עזרת ללא כח ומי אור כהתה עיני מראות פני חכמתם. עדיין לא הגעת לחצי כבוד לשליש ולרביע כי מצרפת תצא תורה ודבר ה' מאשכנז". בני דורו העריצוהו לא רק בגלל חריפותו ובקיאותו; הם ראו בו אישיות של מנהיג ודבר לדור, בעל כוח השפעה והכרעה. ותלמידיו הכירו בו את המורה, שהראה להם דרך חדשה בלימוד התלמוד.

האגדה העממית (מהמאה ה-16) מבטאת את מידת ההערכה שהיה לר"ת על עצמו וגם את מידת ההכרה שהוא זכה לה, בסיפור זה: "וקבלתי ששמע ר"ת קול בכייה כשמת רש"י ושאל מה קול הבכי ואמרה לו אמו, כמדומה לי על שכבה נר ישראל, אמר אני אחזור ואדליקהו".

תפילין דרבנו תם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תפילין דרבנו תם

את שתי הדעות במחלוקת הקדומה בעניין סדר הפרשיות בתפילין, נהוג לקרוא על שם רבנו תם וסבו, רש"י, עד היום ישנה חלוקה בין 'תפילין של רש"י' ל'תפילין של רבנו תם'. הגם כי המנהג להניח תפילין בנוסח רש"י, ישנם המחמירים ומניחים שני זוגות תפילין, אחד אחרי השני או ביחד. במסורת שכמותה פסק רש"י, סדר הפרשיות הוא "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע ישראל", "והיה אם שמוע". למסורת שכמותה פסק רבנו תם הסדר הוא "קדש", "והיה כי יביאך" "והיה אם שמוע" ו"שמע ישראל".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם רינר, רבינו תם: רבותיו (הצרפתים) ותלמידיו בני אשכנז : ע"פ ניתוח יצירתו הספרותית ומקבילותיה, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, האוניברסיטה העברית, תשנ"ז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]