יערה יפנית

יערה יפנית (שם מדעי: Lonicera japonica) היא צמח נוי מטפס הנפוץ בישראל. קל להבדיל אותה מהיערה האיטלקית, הגדלה בר בחבל ההררי, על-פי העלים: ליערה היפנית עלים מוארכים בעלי חוד בקצה, ואילו ליערה האיטלקית עלים כמעט עגולים. היערה היפנית גדלה באופן טבעי במזרח אסיה, בין השאר ביפן ,בקוריאה, בסין ובטאיוון והגיעה לחדירה רבה בדרום אמריקה.

תכונות הצמח

מטפס, התופס מרחב רב וניתן להנות מפריחתו הבולטת והריחנית בחודשי האביב והקיץ. גם בחודשי הסתיו והחורף הוא שומר על צבע ירוק ועליו אינם נושרים. הוא נחשב למטפס מבוקש בגינות ציבוריות. שכן, אין לו דרישות גבוהות בהשקיה ולקרקע נוחה. יחד עם זאת, יש להגביל את תחום גידולו, אחרת ישתלט על הנוף.

ליערה קצב צמיחה מהיר. יש לה כושר פיתול, בדומה לעלי הגפן. היא עשויה להגיע לגובה עד 10 מטר. העלים הם צרים וקטנים: 3-8 ס"מ אורך 2-3 רוחב. הפרח נחלק כמו לשון כפולה ובעל צבע לבן עם נטייה לצהוב. הפרי עגולי בצבע כחול כהה, בקוטר 5-8 ס"מ וכולל גרעינים בודדים.

הגבלות ושימוש

היערה היפנית נחשבת לצמח פולשני במדינות: ארגנטינה, ברזיל, מקסיקו. במדינות אילינוי ווירג'יניה שבארצות הברית יש הגבלות על גידולה. אי לכך, יש לשקול היטב האם להמשיך ולטעת אותה גם בישראל. בנוסף, פיתוליה עלולים לגרום לחניקת עצים מסוימים. יש לה ערך רפואי ברפואה הסינית המסורתית.

גלריית תמונות

צולם בקדומים - סיון תשס"ז - יוני 2007

• 
• 
• 

ראו גם

• יערה איטלקית

קישורים חיצוניים

• צמחיית טאיוואן (באנגלית)