יערה יפנית

יערה יפנית
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	שלמונאים
משפחה:	יערתיים
סוג:	יערה
מין:	יערה יפנית
שם מדעי
	Lonicera japonica; ‏תונברג, 1784

יערה יפנית (שם מדעי: Lonicera japonica) היא צמח נוי מטפס הנפוץ בישראל. קל להבדיל אותה מהיערה האיטלקית, הגדלה בר בחבל ההררי, על-פי העלים: ליערה היפנית עלים מוארכים בעלי חוד בקצה, ואילו ליערה האיטלקית עלים כמעט עגולים. היערה היפנית גדלה באופן טבעי במזרח אסיה, בין השאר ביפן, בקוריאה, בסין ובטאיוון והגיעה לחדירה רבה בדרום אמריקה.

תכונות הצמח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצמח מטפס, התופס מרחב רב, ופריחתו הבולטת והריחנית בחודשי האביב והקיץ. גם בחודשי הסתיו והחורף הוא שומר על צבע ירוק ועליו אינם נושרים. הוא נחשב למטפס מבוקש בגינות ציבוריות, שכן אין לו דרישות גבוהות להשקיה ולקרקע נוחה.

ליערה קצב צמיחה מהיר. יש לה כושר פיתול, בדומה לעלי הגפן. היא עשויה להגיע לגובה עד 10 מטר. העלים הם צרים וקטנים: 3-8 ס"מ אורך 2-3 רוחב. הפרח נחלק כמו לשון כפולה ובעל צבע לבן עם נטייה לצהוב. הפרי עגולי בצבע כחול כהה, בקוטר 5-8 ס"מ וכולל גרעינים בודדים.

הגבלות ושימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

היערה היפנית נחשבת לצמח פולשני במדינות ארגנטינה, ברזיל ומקסיקו. מקור במדינות אילינוי ווירג'יניה שבארצות הברית יש הגבלות על גידולה. בנוסף, פיתוליה עלולים לגרום לחניקת עצים מסוימים. יש לה ערך רפואי ברפואה הסינית המסורתית.