יער האמזונאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צילום אוויר של יער האמזונאס
שורשי עצי מנגרובים ביער האמזונאס
צמחים שצומחים על צמחים אחרים אופייניים ליער האמזונאס
עופות מים ביער האמזונאס
חגבאי מפגין צבעי אזהרה, סמוך לשמורת שישואאו-שיפרינה בברזיל
התיישבות ילידית בלב יער האמזונאס במדינת אקרי, ברזיל

יער האמזונאספורטוגזית: Floresta Amazonica) הוא היער הגדול בעולם. שטחו מעל 6 מיליון קמ"ר ומגוון המינים בו הוא הרחב ביותר בתבל. היער משתרע על פני תשע מדינות: ברזיל עם כ-60% משטחו הכולל, קולומביה, פרו, ונצואלה, אקוודור, בוליביה, גיאנה, סורינאם, וגיאנה הצרפתית וקרוי על שם נהר האמזונאס הזורם בו, שהינו הנהר הגדול בעולם.

בשנת 2011, לאחר תהליך בחירה שנמשך ארבע שנים, נבחר היער והנהר הזורם בו לאחד משבעת פלאי עולם הטבע.

מגוון המינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור משמש בית לכ-2.5 מיליון מינים של חרקים, עשרות אלפי צמחים וכ-2,000 ציפורים ויונקים. מגוון מיני הצמחים הוא מהגבוהים בעולם; מומחים מעריכים כי קמ"ר אחד יכול להכיל מעל 75,000 מיני עצים ו-150,000 מיני צמחייה גבוהה. קמ"ר אחד ביער האמזונאס יכול להכיל כ-90,000 טון של צמחייה חיה ולכן היער מהווה את אוסף מיני הצמחים ובעלי החיים הגדול בעולם. אחת מכל חמש ציפורים בעולם חיה ביער האמזונאס. נתגלו עד כה כ-438,000 מיני צמחים המהווים עניין כלכלי או חברתי. בנהר הזורם ביער חי הפיראנה, דג טורף ואחד מהדגים הרעבים ביותר לבשר.

אובדן היער[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגונים בינלאומיים רבים ובהם הקרן לשימור חיות הבר (WWF), ארגונים של האו"ם וגרינפיס, זועקים מזה שנים כנגד כריתת היער. רישוי לכריתת עצים ביער האמזונאס דורש תוכנית ניהול יער בר-קיימא עם מחזור גידול של לפחות 25 שנה. מרבית בעלי היערות מכינים תוכנית ניהול בת-קיימא על פי תקינה בינלאומית בלתי תלויה. מרבית ההרס ביער נגרם משריפות שנועדו לפינוי שטחים חקלאיים. הציפייה לסלילת דרך סנטרם - קויבה הביאה לאזור עבריינים רבים שעוסקים בהשתלטות על קרקעות בשיטות של אלימות ורמיה מתוך ציפייה לעלייה בערך הקרקע עם סלילת הדרך. אלו רצחו מספר פעילים ובהם הנזירה הדומיניקנית דורותי סטאנג, בת 74, אשר הייתה מהפעילות הבולטות שסייעה לאוכלוסייה המקומית לפתח חקלאות בת-קיימא ולהתנגד לגזלני הקרקע ונרצחה בפברואר 2005.

חברות שמספקות את הדרישה העולמית לעץ פרצו דרכים וכרתו עצים. לאחר מכן, היה זה קל ופשוט לאיכרים להגיע לאזורים שהיו קודם לכן מרוחקים ובלתי נגישים. שריפות ענק בוערות ביער האמזונאס חודשים רבים בכל שנה. את השריפות מציתים איכרים המנסים "לכבוש" שטחי עיבוד חדשים. האיכרים מציתים את שרידי היער והשריפות מתפשטות על פני אלפי קמ"ר ובוערות עד שהגשמים העונתיים מכבים את האש. בוקרים שורפים שטחים כדי להאיץ צמיחה של עשב טרי, וחוואים מכשירים שטחי ענק לגידול סויה לייצוא לאירופים החוששים מהסויה שמייצאת ארצות הברית, אשר עברה שינוי גנטי. כעבור עונות אחדות מתברר לחקלאים כי הקרקע ענייה והם נעים הלאה, מציתים חלקות נוספות וכך ממשיך ההרס של היער. בעצים שנשרפים לא נעשה כלל שימוש.

אחת התמונות המפורסמות אשר צולמה ממעבורת החלל קולומביה, בטיסה אשר הסתיימה באסון ב-2003, הייתה צילום שריפה ביערות האמזונאס, שסביבתה הייתה נקייה מעננים. המסקנה העגומה היא כי השריפות גם משנות לרעה את מאזן הגשם ביער הגשם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאוגרפיה ואקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צמחים ביער האמזונאס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגוון המינים ביער האמזונאס גדול מכדי שניתן יהיה לכסות אותו. בקטגוריה:צמחייה טרופית ביערות גשם קישורים לצמחיה בעלת חשיבות כלכלית, אקולוגית, או שמשמשים כצמחי נוי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]