יער חדרה

יער חדרה
מידע כללי
תאריך הקמה	1896
נתונים ומידות
שטח	1,500 דונם
מיקום
מדינה	ישראל
מיקום	חדרה
קואורדינטות	32°25′40″N 34°53′42″E / 32.4277778°N 34.895°E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת נתניה רגילה) יער חדרה יער חדרה מפת __ חדרה; [‌למפה דינמית של השרון‌] מצפון: __ מועצה אזורית חוף הכרמל, __ אור עקיבא; ממזרח: __ מועצה אזורית מנשה, __ פרדס חנה-כרכור; מדרום: __ אליכין, __ מועצה אזורית עמק חפר; ממערב: הים התיכון

יער חדרה הוא חורש בשטחה של העיר חדרה, הגובל במסילת החוף ממערב ומצפון, בפארק השרון מדרום, ובשטחים החקלאיים שלאורך כביש 4 ממזרח. אורכו מצפון-מזרח לדרום-מערב הוא 2.75 ק"מ, רוחבו המרבי הוא כ-900 מטרים ושטחו 1,500 דונם. יער חדרה הוא יער האקליפטוס הגדול בארץ^[1].

עיקרו של יער הם עצי אקליפטוס נטועים אך קיימים גם מעט עצי אלון תבור וחרוב השייכים לצמחייה הטבעית באזור (יער השרון).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עצי האקליפטוס שביער נטעו החל מ-1896 בניסיון לייבש את ביצת "טאס" ששכנה באתר, גידולו המהיר של העץ הביא לחשיבה, שלצורך גידולו הוא צורך מים רבים והוא שואב מן הקרקע את הרטיבות וגורם ליבוש הקרקע.

עבודות הניקוז ונטיעת העצים מומנו על ידי הברון רוטשילד אך הן לא השיגו את מטרתן, והביצה יובשה רק בשנות ה-30 של המאה ה-20 באמצעות חפירת תעלות ניקוז שפינו את המים אל נחל אלכסנדר^[2].

למרות שהעצים לא ייבשו את הביצה הם אכן גדלו מהר וכבר ב-1912 ניתן היה לכרות אותם באופן סלקטיבי ולהשתמש בהם לייצור ארגזי תפוזים ליצוא.

במלחמת העולם הראשונה עמד היער בפני כליה, הטורקים היו זקוקים באופן נואש לעץ על מנת להסיק את קטרי הקיטור ששימשו למאמץ המלחמתי והחליטו לכרות את היער, שמעון רוקח מנהל הפרדס בעלת הזיכיון לניצול היער שכנע את הטורקים לכרות את העצים בצורה שהבטיחה את התחדשות העצים ובכך הצילה את היער, במלאכת הכריתה הועסקו תושבי חדרה ובכך ניצלו הם מהגיוס לצבא הטורקי^[3].

ביער כוורות דבורים בשל התאמת פריחת האקליפטוס לאיסוף צוף. בשטח הוכשרו פינות בילוי ונופש, ושביל ישראל חוצה את היער לאורכו מצפון לדרום. בצידו הצפוני של היער שוכנת תחנת הרכבת חדרה מערב, ולידה כלביית "חדרה אוהבת חיות" לכלבים נטושים.