יצחק אבוהב (גאון קסטיליה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי יצחק אבוהב ("אחרון גאוני קסטיליה")
תאריך לידה 1433 (ה'קצ"ג)
תאריך פטירה 1493 (ה'רנ"ג)
השתייכות רבני קסטיליה, ראשונים
נושאים שבהם עסק תורה, ש"ס, הלכה, אגדה, מוסר
רבותיו רבי יצחק קנפנטון
תלמידיו רבי יעקב בירב ורבי אברהם זכות
חיבוריו ביאורים לפירושיהם של רש"י (לא נדפס) ורמב"ן על התורה, פירושים לכמה ממסכתות מהתלמוד הבבלי, "נהר פישון" (דרשות על התנ"ך), קובץ הגהות על ספר משנה תורה של הרמב"ם, ביאור לטור אורח חיים, "מגן אלהים" (פירוש למסכת אבות המיוחס לרבי יצחק אבוהב)

רבי יצחק אבוהב (1433 - 1493; ה'קצ"ג - ה'רנ"ג), רב ומחבר יהודי, עסק בתלמוד הבבלי, בהלכה, בקבלה ובפילוסופיה. מכוּ‏נה "אחרון גאוני קסטיליה", כדי להבדילו מרבי יצחק אבוהב מחבר ספר מנורת המאור.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב עמד בראשות ישיבה בעיר טולדו בדור גירוש ספרד ורבו היה רבי יצחק קנפנטון. בין תלמידיו היו רבי יעקב בירב ור' אברהם זכות.

בזמן גירוש ספרד בשנת ה'רנ"ב (1492), יצא לפורטוגל על מנת לנהל משא ומתן עם מלך פורטוגל דאז, ז'ואו השני, על שיכונם של מגורשי ספרד בפורטוגל. לאחר גירוש ספרד עבר לעיר פורטו שבצפון פורטוגל ושם נפטר כעבור שבעה חודשים, והוא בן פחות משישים שנה.

בעיר צפת ישנו בית כנסת הקרוי "אבוהב", ככל הנראה על שם רבי יצחק אבוהב גאון קסטיליה. בבית הכנסת ישנו ספר תורה עתיק יומין, אשר כתיבתו מיוחסת לרבי יצחק אבוהב עצמו, אשר נקשרו בו מסורות עממיות רבות.

אוזכר פעמים רבות על ידי ר' יוסף קארו בחיבורו בית יוסף לאורח חיים, מהם בביטויי הערכה מופלגים, כדוגמת "רבינו הגדול מהר"י אבוהב".

תקופת חייו של יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • א' איזנבך, רבינו יצחק אבוהב זצ"ל וחיבורו על הטור, צפונות א,ג (תשמ"ט) עמ' כא-כב. ‬
  • הושע רבינוביץ, מהר"י אבוהב ושיטתו בפרשנות התלמוד, רמת-גן תשנ"ב
  • הנ"ל, דרשה לא נודעת לרבי יצחק אבוהב השני : דרשה לפרשת בשלח, הגיגי גבעה ה (תשנ"ז) עמ' 29-34.
  • הנ"ל, מבוא לביאור לטור אורח חיים, ירושלים, : מכון אור המזרח - מכון ירושלים, תשס"ג.
  • הנ"ל, רבינו הגדול מהר"י אבוהב (השני), אלקנה תשע"ג
  • יעקב שפיגל, מבוא לספר מגן אלהים, פתח תקוה תשס"ז. ‬

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראה/י למשל הלכות עבודת יום הכיפורים פרק ה, הלכה יב