יצחק אבן גיאת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי יצחק אבן גיאת
תאריך לידה כנראה ד'תשצ"ח
תאריך פטירה ד'תתמ"ט
השתייכות רבני ספרד
נושאים שבהם עסק תנ"ך, ש"ס, הלכה, תפילה, פיוט, שירה
רבותיו ייתכן שרבי שמואל הנגיד
תלמידיו רבי משה אבן עזרא, רבי יוסף בן יעקב אבן סהל ורבי יוסף אבן צדיק.
חיבוריו פירושים לספרי מקרא, "הלכות כלולות" (שם משוער), "ספר הנר" על התלמוד (בערבית), תשובות, פיוטים ושירים.

רבי יצחק בן רבי יהודה אבן גיאת (ד'תשצ"ח (1038) בערך, לוסינה, ספרדד'תתמ"ט (1089), קורדובה) היה רב, פוסק, ראש ישיבה, פרשן ומשורר יהודי. עמד בקשרי ידידות עם רבי שמואל הנגיד ולאחר מכן עם בנו יהוסף. לאחר הרצחו של יהוסף סייע לאלמנתו ובנה והזמינם ללוסינה. בשנת 1089 יצא לקורדובה על מנת לקבל טיפול רפואי ושם נפטר.

זיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיד"א בספרו שם הגדולים (מערכת גדולים, האות י, סימן שיב) כותב כי הרי"ץ גאות הוא בן דורו של הרי"ף ובאותו הדור היו חמישה חכמים ששמם הפרטי היה יצחק. כמו כן הוא מפנה לספר שלשלת הקבלה שכתב שהרי"ץ גאות היה בן אחותם של הרשב"ם ורבנו תם. החיד"א שלל נחרצות דעה זאת (שאף הובאה בספר סדר הדורות) ולדבריו זוהי טעות בזיהוי. החיד"א מסביר כי בן אחותם של הרשב"ם ורבנו תם הוא רבי יצחק מבעלי התוספות, בנו של רבינו שמואל.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יצחק היה פוסק מהדור השני לראשונים, ראש ישיבת לוסינה ומגדולי פייטני ספרד. כתב חבורים רבים בהלכה ובלשון, ופירושים למקרא.

הרי"ץ גיאת חבר ספר הלכות אשר הראשונים מביאים ממנו הלכות רבות. לאור העובדה שההלכות המוזכרות בשמו נוגעות לסדרים מועד, נשים ונזיקין מניחים שחיבורו הקיף לפחות את כל ההלכות הנוהגות בזמן הזה. משערים שהספר נקרא 'הלכות כלולות'. כמו כן חיבר גם פירוש לתלמוד בשם 'ספר הנר' (ובערבית 'כתאב אל אלסראג'), אך חיבור זה אינו מצוי כיום. השתמש בכתביו בגמרא, בתלמוד ירושלמי, בתוספתא, ובהלכות ותשובות הגאונים. מספר תשובות שלו קיימות גם כיום.

עסק רבות בשירה. מצויים כיום לא פחות משלוש מאות שירים שכתב. במחזור של קהילת טריפולי הוכנסו כמה מפיוטיו. פיוטיו נכנסו למחזורים של קהלות צפון אפריקה ובמיוחד למחזור טריפולי 'שפתי רננות'. העמיד תלמידים רבים, ביניהם ר' משה אבן עזרא, ר' יוסף בן יעקב אבן סהל ור' יוסף אבן צדיק. רבי משה אבן עזרא כתב עליו: "הוא היה מעיין המליצה ומקור הצחות, מושל במכמני הלשון העברית ומולך על הלשון הסורסית".

ר' יצחק בן גיאת כתב פירוש לקהלת, אשר עליו כתב הרשב"א שהוא "פירוש נאה בקהלת מראה ענייני החכמה ופיוטים". כיום ידוע כי חיבר גם פירושים לספרים אחרים בתנ"ך. הוא כתב פירוש לאבות, אשר הרשב"ץ מביא מדבריו וגרסאותיו בספרו מגן אבות. והראר"ז כתב בהערות מכאן שר"י ן' גיאת כתב פירוש לאבות. כן כתב את שערי שמחה, הנקרא גם "מאה שערים", ועוסק בהלכות שבת, מועד, תענית ועוד.

תקופת חייו של יצחק אבן גיאת על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ש. אברמסון, "לפירוש רב יצחק אבן גיאת לקהלת" קרית ספר נ"ב, תשל"ח. [על פירושו לקהלת]
  • ש. פינס, תרביץ ל"ג , תשכ"ד עמ' 212 -213 [על פירושו לקהלת]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]