יצחק אייזיק חבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי יצחק אייזיק חבר (וילדמן) היה גאון בנגלה ובנסתר, רב בכמה עיירות בליטא, ומחבר ספרים רבים. רבי יצחק אייזיק היה תלמידו המובהק של רבי מנחם מנדל משקלוב תלמידו של הגאון מווילנה, ולכן כונה פה שלישי להגר"א, ונחשב מגדולי מנחילי תורתו.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יצחק אייזיק נולד בשנת תקמ"ט בעיר הורודנה, לאביו רבי יעקב חבר[1], ולאימו חינקא בת רבי יצחק מאמדור[2].
מהיותו נער בן 14 למד מפי רבי מנחם מנדל משקלוב[3] שעלה לארץ בשנת תקס"ח בהיות ר' יצחק אייזיק בן 19.
עוד בהיותו צעיר לימים התמנה לרבנות בעיירה פרזווע, ואחר כך שימש ברבנות בערים: ראזינאי, וולקוביסק, טיקטין, ובארבע שנותיו האחרונות ברבנות העיר סובאלק, שם נפטר בן שישים וארבע בשנת תרי"ג.

בתורת הקבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמידו רבי יצחק כהנא מספר[4] "אמר לי אדמו"ר ז"ל שעסק בדברי רבינו הגדול האריז"ל ורבינו הגדול הגר"א ז"ל שלושים שנה רצופים". רבי יצחק אייזיק עסק גם במשנת הרמח"ל ובספרו "פתחי שערים" שילב מתורת האריז"ל הגר"א והרמח"ל יחד.[5]
נאמן לשיטת הגר"א הוא מפרש את כתבי האריז"ל בדרך משל, על דרכו של הרמח"ל.
רבי יצחק אייזיק חיבר גם ספר "מגן וצינה" להוכיח אמיתות ספר הזוהר וחכמת הקבלה.

חיבוריו בנגלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. בית יצחק, ענייני ספיקות וקבוע, סדיקלוב תקצ"ו.
  2. בית יצחק, ענייני ברירה, וילנה תרע"ג
  3. בית נאמן, עד אחד נאמן באיסורין, ורשה תרמ"א
  4. תשובות בנין עולם על אורח חיים ויורה דעה, ורשה תרי"א.
  5. תשובות בנין עולם על אבן העזר, מהדורה חדשה מוסד הרב קוק תשמ"ח. [מהדורה חלקית נדפסה בורשא תרס"ד].
  6. סדר זמנים, על ענייני הזמנים בהלכה, ורשה תר"ד.
  7. הגהות על הש"ס, נכללו במהדורת ש"ס וילנא.

חיבוריו בנסתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. פתחי שערים חלק א' ורשה תרמ"ח
  2. פתחי שערים חלק ב' שם.
  3. ברית יצחק, ביאור לאידרא דמשכנא ועוד, ורשה תרמ"ח
  4. בית עולמים, ביאור לאידרא רבא, ורשה תרמ"ט
  5. מגן וצינה, להגנת חכמת הקבלה, יוהנסבורג תרט"ו
  6. גנזי מרומים ביאור למסכת אצילות, יוהנסבורג תרכ"ד
  7. אפיקי ים, ביאור לאגדות הש"ס, ישיבת המקובלים שער השמים ירושלים תשנ"ד

דרושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. הגדה של פסח, עם ביאור יד מצרים ויד חזקה
  2. שיח יצחק, דרושים וילנה תרע"ב
  3. שיח יצחק, דרושים ח"ב קיידן תרצ"ט
  4. אור תורה, ביאור לספר מעלות התורה לרבי אברהם אחי הגר"א, ירושלים תר"מ.

ביאורים לכתבי הגר"א ורמ"מ משקלוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ביאור לספר אדרת אליהו על התורה מהגר"א
  2. באר יצחק ביאור ללקוטי הגר"א
  3. ביאור לבאורי אגדות מהגר"א למסכת ברכות, מכון הגר"א תשס"ה.
  4. ביאור לספר מים אדירים מרבי מנחם מנדל משקלוב, ורשה תרמ"ה, מהדורה שלמה מכתב יד ירושלים תשמ"ז

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו הגאון רבי יוסף חבר, כיהן אף הוא ברבנות כמה עיירות, וחיבר מספר חיבורים, ביניהם שער יוסף, כפלים לתושיה על שיר השירים, וזרוע נטויה, ביאור על הגדה של פסח.

כמו כן חיבר רבי יוסף שני ספרי הספד על אביו, האחד נפש נקי. והשני על אביו ועל רבי אריה לייב שפירא אב"ד קובנה, ועל רבי מאיר מברינסק, ורבי אליעזר מהורודנה, ועל רבי אליעזר יצחק פריד, בשם ציון לנפש. רבי יוסף נפטר בכ"ו חשון תרל"ו.

בנים נוספים הם הרב משה רבינוביץ נפטר ט"ז ניסן תרנ"ג, ורבי אהרן פונדק מוילנה. חתניו הם רבי אליעזר שלמה שכיהן ברבנות, ורבי יצחק צבי הלוי מנהל כולל סובאלק ולומז'ה. בנו של רבי יצחק צבי הוא רבי משה אהרן לוין חותנו של רבי אליהו ראם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נפטר בהורודנה כ"ד אדר תקצ"א.
  2. ^ נפטרה ו' שבט תק"צ.
  3. ^ בנו בהספדו שהדפיס בשם "נפש נקי"
  4. ^ בהקדמת ספרו תולדות יצחק, ירושלים תרל"ד.
  5. ^ על כך מותח ביקורת הרב יוסף אביב"י בספרו קבלת הגר"א, שם טוען כי להגר"א והאריז"ל שיטות שונות ואין לשלב ביניהם.