יצחק אייזיק חבר

**יצחק אייזיק חבר**
לידה	1789; הורודנה
פטירה	11 בנובמבר 1852 (בגיל 63 בערך); סובאלק
תקופת הפעילות	? – 11 בנובמבר 1852

רבי יצחק אייזיק חבר (וילדמן; תקמ"ט, 1789 – כ"ט בחשון תרי"ג, 11 בנובמבר 1852) היה פוסק הלכה ומקובל ליטאי בולט, רב בכמה עיירות בליטא ומחבר ספרים. היה תלמידו של רבי מנחם מנדל משקלוב שהיה תלמידו של הגאון מווילנה.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת תקמ"ט (1789) בעיר הורודנה, לרבי יעקב חבר^[1] ולחינקא בת רבי יצחק מאמדור^[2]. מגיל 14 למד מפי רבי מנחם מנדל משקלוב^[3], שעלה לארץ בשנת תקס"ח בהיות ר' יצחק אייזיק בן 19. לאשתו הראשונה קראו שפרינצא, נפטרה בטיקטין בי"ט תשרי תר"ט (1848)^[4]. לאשתו השנייה קראו רבקה מרים^[5]. בגיל צעיר התמנה לרבנות בעיירה פרזווע, ואחר כך שימש ברבנות בערים: ראזינאי, וולקוביסק, טיקטין, ובארבע שנותיו האחרונות בסובאלק, נפטר בן שישים וארבע בכ"ט בחשון תרי"ג (1852).

בתורת הקבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמידו רבי יצחק כהנא מספר בשמו שהוא עסק בתורת האר"י והגר"א שלושים שנה ברציפות -”אמר לי אדמו"ר ז"ל שעסק בדברי רבינו הגדול האריז"ל”^[6]. עסק גם במשנת הרמח"ל ובספרו "פתחי שערים" הוא משלב מתורת שלושתם. כמו הגר"א, הוא מפרש את כתבי האר"י בדרך משל, בדרכו של הרמח"ל. רבי יצחק אייזיק חיבר גם ספר בשם "מגן וצינה" שמטרתו להוכיח את אמיתות ספר הזוהר והקבלה. בדורו נודע ר' יצחק אייזיק כממשיך מורשת בית מדרשו של הגר"א, והוא נמנה עם בחירי חבורת תלמידי-תלמידיו של הגר"א המכונה: פה שלישי לאליהו.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק ניכר מכתביו נשאר בכתבי יד, והוצא לאור לאחר מותו על ידי בניו, נכדיו או מוציאים לאור אחרים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו רבי יוסף כיהן אף הוא ברבנות עיירות, וחיבר מספר חיבורים, בהם שער יוסף, כפלים לתושיה על שיר השירים, וזרוע נטויה, ביאור על הגדה של פסח (שאותה הוציא בעקבות חיבורו של אביו 'יד חזקה'^[7]).

כמו כן חיבר רבי יוסף שני ספרי הספד, האחד על אביו, נפש נקי, והשני על אביו וכן על רבי אריה לייב שפירא אב בית דין קובנה, ועל רבי מאיר מברינסק, ורבי אליעזר מהורודנה, ועל רבי אליעזר יצחק פריד, בשם ציון לנפש.

בנים נוספים הם הרב משה רבינוביץ ורבי אהרן פונדק מווילנה. חתניו הם רבי אליעזר שלמה שכיהן ברבנות, ורבי יצחק צבי הלוי לוין מנהל כולל סובאלק ולומז'ה.

תקופת חייו של הרב יצחק אייזיק חבר על ציר הזמן
ציר הזמן

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב חיים פרידלנדר מבוא לספר מגן וצינה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ נפטר בהורודנה, כ"ד באדר תקצ"א.
^ נפטרה ו' בשבט תק"צ.
^ בנו בהספדו שהדפיס בשם "נפש נקי"
^ הקדמה לבנין עולם שם מזכיר את אביו, אמו ואשתו הראשונה.
^ האתר לחקר משפחות יהודיות
^ בהקדמת ספרו תולדות יצחק, ירושלים תרל"ד.
^ הקדמת המחבר

[1] נפטר בהורודנה, כ"ד באדר תקצ"א.

[2] נפטרה ו' בשבט תק"צ.

[3] בנו בהספדו שהדפיס בשם "נפש נקי"

[4] הקדמה לבנין עולם שם מזכיר את אביו, אמו ואשתו הראשונה.

[5] האתר לחקר משפחות יהודיות

[6] בהקדמת ספרו תולדות יצחק, ירושלים תרל"ד.

[7] הקדמת המחבר

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

	יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: 1. ויקיזציה (כמו קישורים חיצוניים בתוך הערך ועוד), 2. הגהה ועריכה לשונית, 3. יש לציין גם תאריכים כלליים.
	אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	עריכה

יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: 1. ויקיזציה (כמו קישורים חיצוניים בתוך הערך ועוד), 2. הגהה ועריכה לשונית, 3. יש לציין גם תאריכים כלליים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתורת הקבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבוריו בנגלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבוריו בנסתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים לכתבי הגר"א ורמ"מ משקלוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]