יצחק בן אשר הלוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי יצחק בן אשר הלוי משפיירא (מכונה גם ריב"א; חי במאה ה-11-12) היה תלמידו של רש"י, וראשון בעלי התוספות באשכנז. חיבר כמה ספרי הלכה.

זהותו וכינוייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היו שני "רבי יצחק בן אשר": הראשון, בו עוסק ערך זה הוא תלמיד רש"י, ואילו השני הוא נכדו של הראשון, שנולד ביום פטירת סבו ונקרא על שמו, ונהרג על קידוש השם בשנת ד'תתקנ"ו (1196). "ריב"א" שלישי הוא "רבי יצחק בן אברהם", אחיו של רבי שמשון משאנץ, המכונה בעיקר "ריצב"א". מכל מקום, לרוב הכינוי "ריב"א" מתייחס לרבי יצחק בן אשר הראשון.‏[1]

כינוייו הנוספים: רבי יצחק הלוי משפירא, רבינו יב"א, ר' יב"א הלוי ועוד.

קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמני לידתו ופטירתו לא ידועים בוודאות. בצעירותו למד בפני רבי יצחק בן יהודה, מרבותיו של רש"י, שנפטר בשנת ד'תת"ל (1070), ומכאן שנולד בסביבות ד'תת"י (1050). באשר לפטירתו ידוע ממכתב ששלח שבשנת ד'תתסג (1103) היה בחיים, ומאידך יש ראיה שבשנת ד'תתצ"ג (1133) כבר נפטר.‏[2]

יש אומרים שאחרי פטירת רש"י (ד'תתס"ה) למד ריב"א אצל נכד רש"י, רשב"ם.‏[3] ברם, לאור גילו הצעיר של הרשב"ם באותו זמן יש שהציעו גרסה חלופית למקור זה, לפיה מדובר על רבי מאיר - חתנו של רש"י ואבי הרשב"ם.‏[4]

חותנו של ריב"א היה רבינו אליקים בן רבי משולם הלוי, חברו של רש"י. בבית העלמין בוורמייזא נמצאה מצבתה של "פריצא בת מר אליקום הלוי" שנפטרה ד'תתמ"ח (1088), ומשערים כי זוהי בת רבינו אליקים, אשתו או גיסתו של ריב"א.‏[5] לפי זה נפטרה בצעירותו.

לריב"א נולדו שני בנים: האחד הוא אשר, אביו של ריב"א השני, ועל השני ידוע שמת ערירי, ואשתו קיבלה חליצה מאחיו. ידוע שעסק במסחר, ולשם כך אף נסע לרוסיה. נכדו, הבחור יצחק בן אשר ('ריב"א השני'), נרצח בשפייר בשנת ד'תתקנ"ו עם יהודים נוספים עקב עלילת דם.

חכמי דורו המפורסמים (כדוגמת הראב"ן) התייחסו אליו בהערכה רבה, ופנו אליו בשאלות שונות. היה מכונה בפי תלמידיו "קדוש", למרות שמת באופן טבעי ולא נהרג על קידוש השם, וזאת בגלל הנהגות הפרישות שנהג בהן.

על פטירתו מסופר, שכשהיה חולה ביום הכיפורים הרופאים טענו שאם יאכל יש סיכוי שיחיה, ואם לא יאכל - ימות, והוא העדיף לצום - ומת.‏[6]

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבורו העיקרי של ריב"א הוא תוספותיו לתלמוד. הוא חיבר תוספות לרוב הש"ס, אבל כיום אין בידינו קובץ מלא של תוספותיו בפני עצמם, אלא הם שימשו יסוד לקובצי תוספות מאוחרים יותר, ושמו מופיע מאות פעמים בתוספות הנדפסים עם התלמוד. בפרט התוספות על מסכתות שבת ופסחים משופעים במובאות מתורתו של ריב"א.

תוספות הריב"א הגיעו גם לפרובנס, ספרד ואיטליה, וראשונים מארצות אלו מצטטים מהם רבות. כך, למשל, הספר יד רמ"ה על מסכת סנהדרין, מאת רבי מאיר הלוי מטוליטולה, מסתמך לרוב על תוספות ריב"א למסכת זו.

רבינו תם בספר הישר (חלק החידושים, סימן שטו) פקפק בייחוס חלק מקבצי התוספות שלפניו אל ריב"א: "ומה שמתרץ הרב ר' יב"א - הוא לא תירץ, והוא לא עשה אותם תוספות. המעתיקים קראום על שמו, ולא תסמכו עליהם כי רובם שגיאות".

ריב"א כתב גם קבצים הכוללים פסקי הלכה, על פי סדר המסכתות. ידועים חיבוריו על הלכות ריבית, הלכות נידה, פסקי מסכת חולין, פסקי פרק ראשון של מסכת בבא מציעא, ועוד.

ייתכן שגם כתב פירושים למקרא. בחיבור "תוספות על התורה" וכן בפירוש רבי יוסף קרא לספר יחזקאל יש פירושים בשמו.

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד כתיבת חידושי תורתו הרבה ריב"א להרביץ תורה בעל פה לתלמידיו, והללו בהדרכתו המשיכו במפעל של כתיבת התוספות על התלמוד. בכמה מקורות מצוטטים תוספות ופירושים ש"נתייסדו לפני ריב"א הלוי", כלומר, נכתבו "בפניו" - בהדרכתו בבית מדרשו.

כמה מן המפורסמים שבתלמידיו:

  • רבי יצחק בן רבי מרדכי
  • רבי שמריה בן רבי מרדכי
  • רבי יצחק בן רבי יעקב, המכונה "ר"י הלבן". לא למד ישירות מפי ריב"א, אבל הושפע הרבה מתורתו, ותוספותיו למסכת יומא ("תוספות ר"י הלבן") מבוססים על תורת ריב"א.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חיד"א, שם הגדולים, בערכו; יעקב הלוי ליפשיץ, "סנהדרי גדולה" על מסכת סנהדרין, חלק א, עמ' 14.
  2. ^ אביגדור אפטוביצר, מבוא לראבי"ה, עמ' 370; אפרים אורבך, בעלי התוספות, מהדורה ראשונה, עמ' 148. פקפוק על ראיה זו מצוי אצל ליפשיץ, עמ' 6, הערה 28.
  3. ^ שו"ת מהרש"ל סימן כט
  4. ^ אורבך, עמ' 142.
  5. ^ נמצאה שם מצבה דומה של "חנה הבחורה בת אליקום הלוי", אך התואר "בחורה" מוכיח כי לא נישאה.
  6. ^ רבי מנחם רקנאטי, "רקאנטי", סימן קסו. לדיון על ההצדקה ההלכתית לכך ראו שו"ת רדב"ז חלק ג, סימן תמד.