יצחק ברנייס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יצחק ברנייס
Isaac Bernays.JPG
תאריך לידה 1792
תאריך פטירה 1850
השתייכות יהדות אורתודוקסית בגרמניה.
נושאים שבהם עסק סבורים שהוא היה המחבר של הספר "המזרח המקראי"
רבותיו הרב אברהם בינג
תלמידיו הרש"ר הירש והרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר

הרב יצחק בֶּרְנַיְיס (גם: בערנייס, בערנייז; Isaac Bernays;‏ 1792, מיינץ1 במאי 1850, המבורג) היה רב גרמני, בלשן והוגה דעות. מתנגד נחרץ לרפורמה בדת היהודית, היה ממבשרי האורתודוקסיה המודרנית: מראשוני הרבנים האורתודוקסים שסיים לימודים אוניברסיטאיים, עודד פתיחת החינוך היהודי למקצועות חולין ודרש בכשרון דרשות בשפת המדינה - גרמנית.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק איצק בערנייז למד בצעירותו בווירצבורג אצל הרב אברהם בינג, מגדולי רבני גרמניה; הוסמך לרבנות על ידו, ונתמנה כחבר בבית הדין שלו. במהלך לימודיו התיידד עם תלמיד נוסף – הרב יעקב עטלינגר, שהיה צעיר ממנו בחמש שנים. במקביל למד ומאוחר יותר אף לימד באוניברסיטת וירצבורג שפות וספרות.

קהילת המבורג – הגדולה בזמנו בגרמניה – הייתה נתונה במאבקים בין הרפורמים והאורתודוקסים. בשנת 1823 אנשי הקהילה האורתודוקסית הזמינו את הרב ברנייס, ששילב השכלה תורנית ומדעית, להיות רבם. כעבור 20 שנה החל מאבק קשה בינו ובין הקהילה הרפורמית בעיר, על רקע ניסיונו לעצור אותה מלבנות בית כנסת חדש, ועל רקע התנגדותו החריפה לסידור התפילה שהיא הוציאה. כוחם של הרפורמים בהמבורג ובגרמניה כולה היה במגמת התחזקות, והם הצליחו לגבור עליו. כעבור כ-7 שנים נפטר הרב ברנייס בפתאומיות.

בניו ותלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצבה על קברו

לרב ברנייס היו 6 ילדים. אחד מהם הוא פרופ' יעקב בערנייס,‏[1] שהמשיך את דרכו של אביו, ששילבה הקפדה על מצוות הדת יחד עם פתיחות מדעית. הוא נמנה עם המורים הראשונים בבית המדרש לרבנים בברסלאו. בן אחר, מיכאל,‏[2] שהיה פרופסור לספרות גרמנית, התרחק מדרכו של אביו והמיר את דתו בגיל צעיר. נכדה של הרב ברנייס, מרתה, נישאה לזיגמונד פרויד, שבספרייתו הייתה תלויה תמונתו של הרב ברנייס.

תלמידיו המפורסמים של הרב ברנייס הם הרש"ר הירש והרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (הספדו של הרב הילדסהיימר על הרב ברנייס נדפס בספר השו"ת שלו). הם הושפעו רבות משיטתו, והשכילו גם להפיץ אותה בציבורים רחבים.

ההיסטוריון היהודי היינריך גרץ, שהיה ממייסדי התנועה הקונסרבטיבית, ראה גם הוא בדבריו של הרב ברנייס יסודות לשיטתו, שקראה להתאמת היהדות על פי התנאים ההיסטוריים המתחדשים.

הספר "המזרח המקראי" (Der biblische Orient)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1821 יצא בעילום שם במינכן הספר "המזרח המקראי" (Der Bibel'sche Orient),‏‏[3] שמצד אחד דיבר על תפקידם האוניברסלי של היהודים והתנ"ך בהפצת המונותיאיזם, ונלחם בתנועת הרפורמה, ומצד שני ציטט ממקורות נוצריים, ותקף חכמים רבניים ובהם אפילו אנשי הכנסת הגדולה. בני דורו, ואף חוקרים בימינו, סוברים שהעמקות ורוחב היריעה הנפרשים בספר מוכיחות שהרב ברנייס הוא מחברו, או לפחות תרם לכתיבה. הרב ברנייס עצמו לא הכחיש שהוא שכתב את הספר, ובמשך כל ימיו היו שרדפו אותו משום שייחסו לו את הספר.

תקופת חייו של יצחק ברנייס על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איזידור זינגר, מקס כהן, ‏יעקב ברנייס, במהדורת 1901–1906 של Jewish Encyclopedia (באנגלית).
  2. ^ איזידור זינגר, ג'וזף סון (Sohn), ‏מיכאל ברנייס, במהדורת 1901–1906 של Jewish Encyclopedia (באנגלית).
  3. ^ ריצ'רד גוטהייל, מאייר קייזרלינג, ‏המזרח המקראי, במהדורת 1901–1906 של Jewish Encyclopedia (באנגלית).