יצחק ג'קי אדרי

יצחק ג'קי אדרי
	יצחק ג'קי אדרי
לידה	7 בפברואר 1959; כ"ט בשבט ה'תשי"ט; באר שבע, ישראל
פטירה	3 בנובמבר 2021 (בגיל 62); כ"ח בחשוון ה'תשפ"ב; דימונה, ישראל
מדינה	ישראל
מקום קבורה	דימונה
מקום מגורים	דימונה
תפקיד	חבר מועצת העיר דימונה
מפלגה	דימונה בלב

יצחק ג'קי אדרי (כ"ט בשבט ה'תשי"ט, 7 בפברואר 1959 – כ"ח בחשוון ה'תשפ"ב, 3 בנובמבר 2021^[1]) היה פעיל חברתי ופוליטי ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדרי נולד בישראל וגדל בדימונה. לאחר שירותו בצה"ל, התגייס לימ"מ, ואחר כך הקים חברת מחשבים.

יזם את פרויקט "בוסתן השלום" בעיר הנבטית העתיקה ממשית לנטיעת 600 עצי זית על ידי תלמידים מישראל וירדן. התפרסם בשנת 2004 בעקבות הסרט זהב לבן עבודה שחורה^[2] של מערכת תוכנית התחקירים "עובדה", שבו נחשף מצב עובדי הקבלן במפעלי ים המלח. בעקבות החשיפה פוטר מעבודתו (כעובד קבלן במפעלי ים המלח)^[3]. התחבר לגורמים נוספים כמו אנשי המכללה החברתית-כלכלית, הקשת הדמוקרטית המזרחית ויצא למאבק למען זכויות עובדי קבלן, מאבק בחברות כוח-האדם ומניעת העסקה פוגענית ברחבי ישראל^[4].

בשנת 2004 הקים את עמותת "מערכות תמיכה חינוכיות לילדי עובדי קבלן בלתי מאוגדים", במטרה להוות אפיק להזרמת 80,000 ש"ח שהתקבלו בהסכם פשרה בבית הדין לעבודה בין אדרי לבין חברת הברום מקבוצת כי"ל בבעלות החברה לישראל. בכסף שהתקבל בעמותה נרכשו מחשבים לילדים של עובדי קבלן מדימונה.

היה מועמד לכנסת ה-17 מטעם רשימת "תפנית", שלא עברה את אחוז החסימה.

בשנים 2006–2009 ניהל את המרכז הרב-נכותי בדימונה, המשמש מסגרת יום תעסוקתית לבעלי צרכים מיוחדים.

מתחילת 2010 כתב מאמרים בעיתונות והופיע בהרצאות למען עובדי קבלן ולמען בניית סדר יום חדש חברתי-כלכלי ומימוש הזכות לחופש ההתאגדות. הרצה בהתנדבות במכללה החברתית-כלכלית.

ב-14 באוקטובר 2010 הגיש לבג"ץ עתירה הקוראת להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת התנהלות החברות "כימיקלים לישראל" ו"מפעלי ים המלח". לבקשת בית המשפט, משך העותר את העתירה, לאחר שבמסגרת הליך של בוררות בין המדינה לחברה, הגישה המדינה תביעה של יותר ממיליארד שקל^[5].

ב-22 בנובמבר 2010 הכריז, בישיבת חירום של מועצת העיר דימונה, על מרד תשלומי מים לתאגיד המים "מעיינות הדרום"^[6], מייד לאחר ההכרזה ייסד מטה, בו הוא משמש יושב ראש, למאבק נגד תאגידי המים ונגד הפרטת משק המים ישראל^[7]. לאחר שהוצאו צווי עיקול למאות משפחות צרכני מים בדרום, פתח בשביתת רעב ב-18 בדצמבר 2011 נגד הפרטת משק המים ותאגידי המים. לאחר 23 ימים הפסיק את שביתת הרעב לבקשת יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, שהגיע להסדר עם אנשי משרד האוצר על סבסוד שנתי בגובה 50 מיליון ש"ח במחירי המים לבעלי צרכים מיוחדים וקשישים.

ב-2011 קיבל את אות אומ"ץ לוחם בשחיתות^[8], בגין מאבקו למניעת העדפות יתר בכי"ל, ותשלום של 1 מיליארד ש"ח תמלוגים לקופת אוצר המדינה.

ב-2012 צורף למועצה הציבורית של כל זכות, וחבר מייסד בקבוצת המייסדים של תנועת עורו^[9].

בבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו ב-22 באוקטובר 2013 נבחרה סיעת "דימונה בלב" בראשותו למועצת העיר דימונה וקיבלה שני מנדטים.

ב-2015 השתתף בסרטה של הבמאית אורנה בן דור, "הסוד האפל של הכור בדימונה", אודות הקריה למחקר גרעיני^[10].

בבחירות לרשויות המקומיות 2018, התמודד מטעם סיעתו גם לראשות העיר וגם למועצה. סיעתו לא עברה את אחוז החסימה והוא קיבל רק 327 קולות (1.83%)^[11].

ב-21 בדצמבר 2019 יצא למסע "עוטף ישראל" במחאה אישית, בהפגנת יחיד בקריאה להתפטרותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. מחאתו נמשכה מספר שבועות, בהם הפגין במקומות שונים ברחבי המדינה. בסוף 2020, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע היה אדרי בין מייסדי מפלגת "האזרחים אלטרנטיבה שלטונית"^[12].

נפטר ב-3 בנובמבר 2021 מקורונה, כחצי שעה לאחר פטירת אחיו^[1].

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1980 נישא לג'ולי, והשניים התגרשו בשנת 2021 ולהם שלושה ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא יצחק ג'קי אדרי בוויקישיתוף

יצחק ג'קי אדרי, ברשת החברתית פייסבוק
יצחק ג'קי אדרי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
יצחק ג'קי אדרי, נתניהו תתפטר, באתר יוטיוב, 21 בדצמבר 2019
יצחק ג'קי אדרי, 'מדינה' בדרך למרי אזרחי, באתר חברה, גיליון 48, 1-2/2011
ארי ליבסקר, עופר, מאחוריך, באתר כלכליסט, 21 באפריל 2011
דרור פויר, ‏מי זוכר את ג'קי אדרי, באתר גלובס, 29 בדצמבר 2011
מתי שמואלוף, ‏"אצא מאוהל שביתת הרעב עטוף בתכריכים או כאזרח עם גב זקוף", באתר ‏מאקו‏, 3 בינואר 2012
אלמוג שמחון, שביתת הרעב של ג’קי אדרי נשאה פירות, באתר כביש ארבעים, גיליון 126, פברואר 2012
מבזק לייב, דידי אלאלוף טרגדיה בדימונה: חבר המועצה ג'קי אדרי ואחיו מקסים הלכו לעולמם באותה השעה, 3 בנובמבר 2021

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² אילנה קוריאל, "לוחם זכויות עובדי הקבלן" ג'קי אדרי מת מקורונה - שעתיים אחרי אחיו ניסים, באתר ynet, 3 בנובמבר 2021
^ סרט תעודה - "זהב לבן עבודה שחורה" שודר בתוכנית עובדה, 9 ביוני 2004
^ איתי רום, ‏העובד שיצא נגד כי"ל ופוטר: "המדינה הפסידה הון-עתק", באתר גלובס, 28 בספטמבר 2010
^ ארי ליבסקר, עופר, מאחוריך, באתר כלכליסט, 21 באפריל 2011
^ פסק הדין בתיק בג"ץ 7487/10
^ מיה איידן, דימונה: התעריפים זינקו - התושבים החליטו להפסיק לשלם את חשבונות המים, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 4 בנובמבר 2010
ההכרזה על מרד תשלומי מים - "מליאת חרום במועצת העיר דימונה", 22 בנובמבר 2010
^ מירב קריסטל, המאבק בדימונה: מפגינים פונו מבריכות המים, באתר ynet, 9 בינואר 2011
^ תנועת אומ"ץ - "לוחם בשחיתויות.", כלות וחתני פרס אומ"ץ 2011.
^ המועצה הציבורית, באתר כל זכות
^ אורנה בן דור, הסוד האפל של הכור בדימונה - חלק ב' המלא, באתר nana10‏, 11 במאי 2015
^ מתוך ילקוט הפרסומים 8000.
^ בקש לרישום מפלגה - רשימת מייסדים, 27 בדצמבר 2020 באתר רשם המפלגות.

[פטירה-1] ¹ ² אילנה קוריאל, "לוחם זכויות עובדי הקבלן" ג'קי אדרי מת מקורונה - שעתיים אחרי אחיו ניסים, באתר ynet, 3 בנובמבר 2021

[2] סרט תעודה - "זהב לבן עבודה שחורה" שודר בתוכנית עובדה, 9 ביוני 2004

[3] איתי רום, ‏העובד שיצא נגד כי"ל ופוטר: "המדינה הפסידה הון-עתק", באתר גלובס, 28 בספטמבר 2010

[4] ארי ליבסקר, עופר, מאחוריך, באתר כלכליסט, 21 באפריל 2011

[5] פסק הדין בתיק בג"ץ 7487/10

[6] מיה איידן, דימונה: התעריפים זינקו - התושבים החליטו להפסיק לשלם את חשבונות המים, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 4 בנובמבר 2010
ההכרזה על מרד תשלומי מים - "מליאת חרום במועצת העיר דימונה", 22 בנובמבר 2010

[7] מירב קריסטל, המאבק בדימונה: מפגינים פונו מבריכות המים, באתר ynet, 9 בינואר 2011

[8] תנועת אומ"ץ - "לוחם בשחיתויות.", כלות וחתני פרס אומ"ץ 2011.

[9] המועצה הציבורית, באתר כל זכות

[10] אורנה בן דור, הסוד האפל של הכור בדימונה - חלק ב' המלא, באתר nana10‏, 11 במאי 2015

[11] מתוך ילקוט הפרסומים 8000.

[12] בקש לרישום מפלגה - רשימת מייסדים, 27 בדצמבר 2020 באתר רשם המפלגות.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]