אייזק דיזראלי
 | |
| לידה |
11 במאי 1766 אנפילד, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
19 בינואר 1848 (בגיל 81) Bradenham, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
ממלכת בריטניה הגדולה, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת ליידן |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| בן או בת זוג |
Mary Basevi |
| צאצאים |
בנג'מין ד'יזראלי, James Disraeli, Sarah Disraeli, Ralph Disraeli, Napthaniel D'Israeli |
  | |
אייזק דיזראלי (באנגלית: Isaac D'Israeli; 11 במאי 1766 – 19 בינואר 1848) היה סופר, מלומד ואיש ספר יהודי-בריטי, נודע במסותיו ובקשריו עם אנשי ספר אחרים, ובהיותו אבי הסופר וראש הממשלה הבריטי בנג'מין דיזראלי.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אייזק דיזראלי נולד באנפילד מידלסקס באנגליה, ב-11 במאי 1776. אביו היה סוחר יהודי איטלקי בשם בנג'מין ד'יזראלי, שהיגר מוונציה (איטליה) 12 שנים קודם לכן. הוא קיבל חלק ניכר מחינוכו בליידן, וכבר בגיל 16 פתח בקריירה ספרותית.
תהילתו הגיעה לו מספרו Curiosities of Literature, אוסף של אנקדוטות על אישים ואירועים היסטוריים, ספרים מיוחדים, ותחביביהם של אוספי ספרים. הספר זכה לפופולריות ולתפוצה רחבה במאה ה-19, ופורסם במהדורות רבות, בכרך אחד או ארבעה. הספר עדיין מודפס כיום. ב-1828 יצא לאור בחמישה כרכים ספרו "חייו ושלטונו של צ'ארלס הראשון" (The Life and Reign of Charles I), שהציג התקדמות גדולה במחקר ובשיטות המחקר ההיסטוריות, ובעקבותיו הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת אוקספורד.
ב-1833 פורסם בקהילה היהודית הבריטית חיבור בעילום שם, שנכתב למעשה על ידיו. בחיבור, שניכרה בו השפעת הביבליוצנטריזם של החברה האנגליקנית הסובבת, תקף את היהדות הרבנית ואת התלמוד והילל את התורה שבכתב כביטוי היחיד של רצון האל. הוא הביע שם הערכה רבה לקראים, אותם "פרוטסטנטים יהודים שמרדו בעריצות הרבנים." הנטייה לנאו-קראות התבטאה לבסוף בהקמת בית-כנסת אשכנזי-ספרדי בלונדון ב-1840 שבוטל בו יום טוב שני של גלויות.[1]
בשנת 1841 התעוור, וניתוח שעבר לא הצליח להחזיר את מאור עיניו. למרות עיוורונו המשיך לכתוב, ובעזרת בתו כתב את Amenities of Literature ("גינונים ספרותיים") וסיים עריכה נוספת של עבודתו על צ'ארלס הראשון. הוא מת בן 82 בביתו, פחות משנה לאחר מות אשתו, מריה באסבי דיזראלי, שלה היה נשוי יותר מארבעה עשורים וממנה נולדו לו חמשת ילדיו.
דיזראלי שינה את איות שמם של ילדיו מ"ד'יזראלי" ל"דיזראלי", ללא הגרש האופיינית לאיטלקית, על מנת שייראה פחות זר לעיניים בריטיות, והטביל אותם לנצרות, למרות שהוא עצמו לא הוטבל. פעולה זאת אפשרה לבנו בנג'מין דיזראלי להיבחר לפרלמנט הבריטי (ולימים גם לראש ממשלת בריטניה), שהיה חסום אז בפני יהודים.
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Amenities Of Literature (1841)
- Calamities Of Authors (1812-3)
- Curiosities Of Literature (מהדורה בת ארבעה כרכים (1791–1823), כרך אחד (1824)
- The Life and Reign of Charles I (1828)
- Quarrels Of Authors (1814)
- Illustrations of the Literary Character
- Mejnoun and Leila
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצירתו יצחק דיזראלי בפרויקט גוטנברג
- כתבי אייזק דיזראלי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
אייזק ד'יזראלי (1766-1848), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Daniel R. Langton, A Question of Backbone: Contrasting Christian Influences upon the Origins of Reform and Liberal Judaism in England, בתוך: Melillah, גיליון 2003/2004.
