יצחק הלוי הורוביץ
הרב יצחק הלוי הורוביץ (מכונה: ר' איציקל המבורגר; תע"ה, 1715 – ו' באייר תקכ"ז, 4 במאי 1767) היה למדן, מנהיג וראב"ד אה"ו.
חותנו של רבי משולם איגרא וסבו של רבי נפתלי מרופשיץ[1], ומחותנו של רבי יחזקאל לנדא[2].
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בביליחוב (Bílichov) לרבי יעקב יוקל הורביץ [בנו של רבי מאיר הלוי הורביץ המהר"ם טיקטין ואחיו של רבי צבי הירש הורביץ אביהם של רבי שמואל שמלקא ורבי פינחס הורביץ], שהתפרסם כרבה של קהילת גלוגוב (Głogów), ובאותה עת היה הרב של קהילת ביליחוב. היה מיוחס לשושלת רבנים[3]
כבר בצעירותו התפרסם כעילוי ובעודו בן 13 בחר בו רבי יעקב באב"ד מברודי[4], כחתן לבתו רייצה. לאחר נישואיו היה סמוך כמה שנים על שולחן חותנו שסיפק לו את כל מחסורו, והוא באותו זמן ישב ולמד תורה. לאחר מכן קיבל על עצמו רבנות, וכיהן בקהילות שונות כגון: הארחוב (Harrachov), גלוגוב ובשנת 1754 בעיר ברודי. באותה שנה ביום י"א בתמוז ה'תקט"ו, נפטרה אשתו, והוא נישא לאחייניתה בילה, בת גיסו רבי יצחק באב"ד. משני נישואין אלו היו לר' איציקל 15 צאצאים. בברודי ישב ר' איציקל כ-12 שנים, בהן נהג רבנותו בחוכמה, והצליח להתאהב על כל החוגים בעיר. בשנת 1765 לאחר פטירתו של רבי יהונתן אייבשיץ נבחר ר' איציקל מתוך שורה של מועמדים, לכהן כרב ואב"ד של קהילת אה"ו. בחירתו זו נעשתה גם בהסכמתו של רבי יעקב עמדין. ר' איציקל בחוכמתו השכין שלום בקהילה, ביטל את שרידי המחלוקת ואישר את כל התקנות שתיקן רבי יהונתן אייבשיץ.
יחסיו עם רבי יעקב עמדין[עריכת קוד מקור | עריכה]
למרות שלדעת רבי יעקב עמדין, הוא עצמו היה ראוי לשבת על כס אב"ד אה"ו, בחירתו של ר' איציקל המבורגר לאחר פטירתו של רבי יונתן, הייתה על דעתו ובהסכמתו. יחד עם זאת, פעולותיו של ר' איציקל לחיסול המחלוקת בקהילת אה"ו, אישור תקנותיו של רבי יונתן והפסקת הרדיפה אחר מצדדיו, היו לצנינים בעיני היעב"ץ.
פרשת הגט מקליווא[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשבתו על כסאו באה"ו, פרצה פרשת הגט מקליווא שהייתה מחלוקת הלכתית בדבר כשרותו של גט, אשר הסעירה את העולם הרבני בשנים 1766–1767, ועסקה בגט שנתן אדם לאשתו, והצדדים דנו בשאלה אם היה במצב נפשי שבו גירושיו תקפים או לא. המחלוקת חרגה מגדרי הדיון ההלכתי, הציתה סכסוך נרחב בין רבנים משני הצדדים ובין קהילות שונות, ורבים מחשובי רבני הדור נזקקו להתערב בה.
לאחר שהתעוררה המחלוקת פנה רבה של קליווא הרב ישראל ליפשיץ לר' איציקל בבקשה שיזהיר את הבד"צ של קהילת פפד"מ כי אם לא יחזרו בהם מפסילת הגט הוא יחרים אותם. רבי יצחק ביקש קודם לדעת את עמדת מחותנו (הנודע ביהודה), וכאשר זה נתן את הסכמתו, החליט אכן רבי יצחק להחרים את כל מי שלא יחזור בו מפסילת הגט. את החלטתו זאת לא הספיק להוציא אל הפועל, שכן באותם ימים נפטר בהמבורג, גרמניה, והוא בן 52 שנה.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מטעמי יצחק - שו"ת, פטריקוב, תרס"ד, באתר היברובוקס
- מטעמי יצחק - על הספר כרתי ופלתי, פטריקוב, תרס"ה, באתר היברובוקס
- מטעמי יצחק - על הש"ס, לודז, תרע"א, באתר היברובוקס
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משנת הלוי, בעריכת יצחק רפאל. מוסד הרב קוק, ירושלים, 1985.
- תולדות רבינו יצחק הלוי איש הורוויץ זצ"ל, נערך ונסדר על ידי אחד מנכדיו, נדפס בסוף ספר ״ברכה משולשת״ לשלמה עהרליך מגריבוב, בילגוריי, ה'תרצ"ה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד הלחמי, רבי יצחק הלוי הורביץ אב"ד אה"ו, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' קל"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- הערך "יצחק הלוי הורוביץ", באתר המכלול
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אביו של רבי נפתלי מרופשיץ - רבי מנחם מנדל רובין מלינסק, היה בנו של רבי יעקב אב"ד לינסק - חתנו של ר' איציקל המבורגר
- ^ רבי יעקבקה (יעקב) בנו של הנודע ביהודה נישא לבתו
- ^ אביו רבי יוקל היה בנו של רבי מאיר רבה של טיקטין בנו של רבי שמעלקע רבי של טרנוב בנו של רבי יהושע הארוך רבה של פרמיסלא בנו של רבי פנחס גיסו של הרמ"א.
- ^ רבי יעקב באב"ד מבראד נפטר בכ"ז אלול תק"ח היה בנו של רבי יצחק רבה של ברודי (נפטר ד' תשרי תס"ה), בנו של רבי יששכר בער מקראקא (פרנס הכולל של ועד ארבע ארצות) בנו של הרבי רבי העשיל מקראקא.
