יצחק זאב ידלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הרב יצחק זאב גולדברג-ידלר[1] (יידיש:יאדלר, יאדלער, תר"ג, 1843 - י"ב בסיוון תרע"ז, יוני 1917) היה ירושלמי, מחבר הפירוש "תפארת ציון" על המדרש רבה. אביו של ה"מגיד הירושלמי", הרב בן ציון ידלר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במיאדל הסמוכה לווילנה לרבי יהודה דוד מלשקביץ וגיטל בת ר' בנימין ממיאדל. למד בישיבות באזורו. בבחרותו נודע בהתמדתו ובהתייחדותו בחזרות על לימודו. נישא למלכה, בת ר' יצחק הלוי קראניק מהורודנה. לאחר נישואיו התגורר על יד חמיו, ואשתו ניהלה חנות מכולת כשהוא שוקד על תלמודו.

עוד לפני נישואיו דיבר עם אשתו על כך שהוא רוצה לעלות לארץ ישראל. מספר שנים לאחר נישואיהם, שוטר מקומי גזז לו אחת מפאותיו, ובעקבות זאת התחזקה תוכניתו לעלות לארץ ישראל. באותם הימים, היה זה מעשה נדיר שאברך צעיר עולה לארץ ישראל ורבני הורודנה, רבי נחומק'ה שמש ורבי נחום רייצעס, ניסו להניאו ממעשהו, אך הוא התעקש. לבסוף, העניק לו רבי נחומק'ה את ברכתו, כשהוא מבקש ממנו לשלוח לו פירוט על נסיעותיו ועל השתקעותו בארץ ישראל. רבי יצחק זאב עלה לארץ ישראל בשנת תרכ"ז, עם אשתו, שני ילדיו וילדה יתומה שגידל בביתו, והתיישבו בירושלים. בהמשך עלו חמיו וחמותו ארצה.

בהגיעו ארצה, הפסיד את כספו לאחר שרומה וקנה חביות ספירט ריקות, זאת בנוסף להוצאות רפואיות ומחיה שכילו את כספו. כעבור שנה, פתחה אשתו חנות ברחוב היהודים, ובעלה לימד אותה ארמית, על מנת שתוכל להבין מעט את השפה הערבית. החנות הכניסה רווחים רבים, והם הרוויחו את הפסדיהם מתחילת דרכם בארץ ישראל.

לאחר פטירת ר' אליעזר לנדא (נינו של הגר"א שעלה עמו לארץ ישראל), התקבל כמגיד שיעור במקומו בבית הכנסת מנחם ציון שבחורבת ר' יהודה החסיד והיה מוסר כשישה שיעורים ביום בכל מקצועות התורה: תנ"ך, מוסר, גמרא, מדרש והלכה. הוא נהג לשבת בשיעוריו כשהוא עטור בטלית ותפילין. לאחר תקופה, ירד מנכסיו, וביקש להתקבל כמלמד בישיבת עץ חיים, אך לא הייתה שם משרה פנויה. לאחר תקופה ארוכה, שוב הצליחה חנותם וחזרו למעמדם. בשנת תרנ"ז חלתה אשתו, ובעצת הרופאים עברה לגור בטבריה על מנת שתוכל לרחוץ בחמי טבריה. כעבור שנתיים, בי"ח בתשרי תרנ"ט נפטרה אשתו ונקברה בטבריה. לאחר פטירתה נישא בשנית לחנה נעכא בת ר' שמואל הכהן (נפטרה כ"א באב תרע"ה).

נהג להתפלל כוותיקין מדי יום, ולאחר התפילה לאכול פרוסת עוגה ומיד ללמוד 10 שעות רצוף, עטור בטלית ותפילין.

נפטר בשבת, י"ב בסיוון תרע"ז. על פי המסופר, הוא אמר שאינו רוצה לראות את הבריטים, עקב הצלב שעל דגלם.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעצת המהרי"ל דיסקין, החל לרשום את חידושיו על האגדה, אשר אין עליה פירושים רבים.

  • "תפארת ציון" על מדרש רבה - בשנת תר"מ החל לכתוב מדי יום במשך 14 שעות את חידושיו על מדרש רבה. חיבורו זה כולל כמה עשרות כרכים, 18 מהם יצאו בחייו. חיבורו קיבל הסכמות מרבני ירושלים, בהם המהרי"ל דיסקין, הרב שמואל סלנט, הרב יעקב שאול אלישר ועוד. המהרי"ל דיסקין כתב בהסכמתו שאינו נוהג לתת הסכמות, ואף ההסכמות שנתן נעשו בטעות, אך על חיבור זה הוא מסכים ומשבחו. ההוצאה הושלמה על ידי נכדו הרב רפאל חיים גולדמן ובנו יצחק זאב גולדמן.
  • "תפארת ציון" על התורה, יצא לאור על ידי יצחק זאב גולדמן
  • "תפארת ציון" על שישה סדרי משנה, יצא לאור על ידי הרב יהודה לייב רבינוביץ', מכון גנזי ציון, תשנ"ח.
  • "תפארת ציון" על מגילת קהלת ומסכת אבות. יצא לאור על ידי בנו הרב בן ציון ידלר ונכדו יצחק זאב גולדמן.
  • "תפארת ציון" על ברכות, נדרים, נזיר וסוטה. יצא לאור על ידי הרב יהודה לייב רבינוביץ', מכון גנזי ציון תשנ"ז.
  • "תפארת ציון" על הספרי.
  • "תפארת ציון" על הספרא. יצא לאור כתשעים שנה לאחר פטירתו, על ידי נינו הרב יהודה דוד וולפא.

בנוסף, היו בביתו 48 ספרים בכתבי יד, ובזמן מלחמת העולם הראשונה נכדו הטמינם בהר הזיתים, אך לאחר המלחמה לא הספיק להוציאם ונפטר.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו היה בנו של רבי יוחנן מלשקביץ מווילנה, בנו של רבי חיים זלאטנער אפרתי, תלמידו של הגר"א וחברותא של רבי חיים מוולוז'ין. על פי המסורת במשפחה, הם משבט אפרים, ומכאן שמו של אבי סבו.

מדודיו היו רבי אהרן מלשקביץ, מגיד מישרים בהורודנה ומחבר "נזר אהרן" על מגילת קהלת ורבי חיים שמעון מלשקביץ, מו"צ בקאמין ובהמשך רבה של בראשוב.

ילדיו: אסתר מלכה (נתנזון) - עלתה עמו בגיל 4, בצעירותה ירדה מהארץ, היא נפטרה בקנדה בגיל 57, בינואר 1923[2]. ר' אברהם יוחנן - תלמיד חכם ומקובל, מתלמידי ישיבת עץ חיים. בריינא - נולדה בירושלים סמוך לעלייתם, ונפטרה כעבור מספר חודשים. רחל לאה- נשרפה לאחר אירוסיה. הרב בן ציון - "המגיד הירושלמי". נקרא על שם ארץ ישראל. חאשע ראשע- אשת הרב אהרן שיפמן, ר"מ בישיבת עץ חיים. איטה - אשת הרב יהודה לייב רבינוביץ, מלומדי עץ חיים ושער השמיים. רבי רפאל חיים בנימין אפרים - מלמד בעץ חיים. חיה רבקה - אשת הרב שאול זאב גולומב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כונה "ידלר" על שם עיירת מולדתו, "מיאדל". לאחר בואו לארץ ישראל, החליף את שם משפחתו ל"גולדברג", הרי זהב ביידיש, על שם שהתיישב בירושלים, אך בירושלים השתקע שמו ידלר. בקרב משפחתו חלקם משתמשים רק בשם ידלר וחלקם בשני השמות יחד.
  2. ^ תמונת המצבה ודיון, בפורום אוצר החכמה.