יצחק זילבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יצחק יוסף זילבר
Torathaim.jpg
הרב זילבר בישיבת תורת חיים (מוסקבה)
תאריך לידה ג' באב ה'תרע"ז 22 באוגוסט 1917
תאריך פטירה ט' באב ה'תשס"ד 27 ביולי 2004
מקום פעילות ברית המועצות, ישראל
השתייכות ליטאי

הרב יצחק יוסף זילבר (ג' באב ה'תרע"ז, 22 באוגוסט 1917 - ליל ט' באב ה'תשס"ד, 27 ביולי 2004) היה מחנך, פעיל למען קירוב יוצאי ברית המועצות אל הדת היהודית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקאזאן, בירת הרפובליקה הטטרית שברוסיה, לרב בן-ציון חיים זילבר, רב העיר, וללאה גיטל בת הרב משה מישל שפירא, רב העיירה רוגובה שבליטא, מחבר הספר "תבואות שמש" ועוד. אביו התגלגל לקאזאן, שבחלקים הפנימיים של האימפריה הרוסית, בעקבות העברת האוכלוסייה מהאזורים הקרובים לקו החזית במלחמת העולם הראשונה. אביו לא שלח אותו לבית הספר, כדי להימנע מחילול שבת, אלא לימדו בעצמו את מקצועות החול בנוסף לתנ"ך, למשנה ולתלמוד. מגיל ארבע עשרה החל לעבוד בבית מלאכה לתיקונים. בגיל שבע עשרה התקבל למכון טכנולוגי לכימיה, למרות שלא סיים בית ספר. כיון שהלימודים שם היו כרוכים בחילול שבת, עבר ללמוד באוניברסיטת קאזאן בפקולטה למתמטיקה תחת הנחייתו של ניקולאי צ'בוטריוב. ב-1945 נשא לאישה את גיטה-לאה זיידמן מהעיר סמרה. למרות הקשיים שמר מצוות בדקדקנות ועל רקע זה התחכך עם השלטונות הקומוניסטים. הוא פוטר מעבודתו ונקרא לחקירות. ב-1951 הפקיד אצלו ידיד אגרות חוב ממשלתיות, שעל פי חוקי ברית המועצות נאסר לסחור בהם, בחשבו שלא ייערך חיפוש בביתו של הרב זילבר. כאשר באופן אקראי נערך חיפוש בביתו, נמצאו האיגרות האסורות. הרב זילבר, שסירב להפליל את הידיד, תלה את האשם בעצמו, ונשפט לשנתיים מאסר במחנה עבודה. בשנת 1960, בעקבות הביקורת שהושמעה נגד אורח חייו הדתי מעל גבי העיתונות הסובייטית, ובגלל החשש מהפקעת האחריות על ילדיו, עבר להתגורר בעיר טשקנט. בשבט ה'תשל"ב (פברואר 1972) עלה לארץ ישראל והשתכן בשכונת סנהדריה מורחבת בירושלים. עבד כמורה למתמטיקה בישיבה התיכונית והמקצועית קרית נוער. יסד את ישיבת "שבי גולה" לעולים מרוסיה.

נפטר בערב תשעה באב ה'תשס"ד (27 ביולי 2004).

פעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בברית המועצות מסר שיעורי תורה והיה בעל קורא. גם בישראל העביר שיעורי תורה לדוברי רוסית בישיבות לבעלי תשובה, כמו ישיבת "דבר ירושלים", ישיבת "שבות עמי". עסק בקירוב עולים לחיק היהדות במסגרת חוגי בית בישראל, באירופה ובארצות הברית. בעלי תשובה רבים יוצאי ברית המועצות רואים עצמם כתלמידיו. היה פעיל בעריכת בריתות וחופות ליוצאי ברית המועצות ופעל למען סידור גיטין עבור נשים מסורבות גט.

בשנת תשמ"ט (1989), כשהשלטון הקומוניסטי בברית המועצות החל להתרופף, נשלח ביוזמתו של הרב משה סולובייצ'יק מציריך למוסקבה, יחד עם הרב אלכסנדר אייזנשטט לבדיקת אפשרות להקמת הישיבה במקום. לאחר שהוקמה הישיבה, היום ישיבת "תורת חיים", נהג להגיע אליה פעמיים בשנה - בפסח ובסוכות - ולמסור בה שיעורים, שמשכו אליהם ציבור יהודי מעבר לתלמידי הישיבה.

בשנת 2000 הקים עם תלמידיו את ארגון "תולדות ישורון" העוסק בהקמת קהילות דתיות של עולים מרוסיה ובקירוב יוצאי ברית המועצות לתורת ישראל.

הגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כצעיר יהודי שומר מצוות בסביבה אתאיסטית, שאף לבסס את אמונתו על היגיון וגישה מדעית. בעודו בברית המועצות חיבר ספר המראה כיצד התגשמו נבואות הנביאים לאורך ההיסטוריה. לרעיון זה הוא התעורר בעקבות קריאת מאמרו של א. רקובסקי "דבר אלוקינו קיים לעולם", בכתב העת האסיף בשנת 1887, כפי שצוין בהקדמה לספר. בהגיעו לישראל הוא שחזר את הספר מהזיכרון והרחיבו. הספר יצא לאור בהוצאת "שמי"ר" ב-1984 בשם "Пламя не спалит тебя" - "ולהבה לא תבער בך". מאז יצא הספר במהדורות נוספות ותורגם לעברית.

בעקבות הרקע המתמטי שלו עסק בסוגיית "ספירת אותיותיה של התורה", והציע פתרונות לקשיים בסוגיה זו[1]. ב-1994 פרסם ספר ברוסית על בראשית ושמות בשם "שיחות על התורה" ("Беседы о Торе") ובסופו הקדיש כמה מאמרים לפלאי הבריאה. ב-2000 יצא גם החלק השני של הספר, על ויקרא, במדבר ודברים.

הוא ראה ביציאתו מברית המועצות ועלייתו למדינת העם היהודי וכן בהקמת ישיבת תורת חיים במוסקבה אחרי נפילת מסך הברזל, את ניצחון אמונתו בתורה. תחושת הסיפוק וההודיה להקב"ה התבטאה ברוב שיחותיו ושיעוריו.

בסוף חייו, רואיין על ידי כרמלה רייז במשך שנה. ראיונות אלה, שבהם גולל את מסכת חייו, היוו בסיס לספר ביוגרפי "Чтобы ты остался евреем" - שיצא לאור ב-2004 בהוצאת פלדהיים. הספר יצא באותה הוצאה גם בתרגום לעברית ("להישאר יהודי") ולאנגלית.

משפחתו ותלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב זילבר ולאשתו נולדו שלוש בנות ובן. בנו, הרב בן-ציון חיים זילבר, נשוי לבתו של הרב ברוך רוזנברג, מראשי ישיבת סלובודקה בבני ברק. בתו הבכורה - שרה, נשואה לחיים זבדי. בתו חוה נשואה לרב אברהם קופרמן ועוסקת בשיעורים בציבור העולים מרוסיה. בתו מלכה, הייתה נשואה ליוסף שווינגר, מנכ"ל רשות המקומות הקדושים, עד לפטירתה בשנת ה'תשס"ז (2007).

בין תלמידיו הבולטים:

  • הרב מיכאל חן, ראש ישיבת "שבי גולה" בירושלים
  • הרב יעקב אוסטרוסקי, ראש ישיבת "שבי גולה"
  • הרב יגאל פולישצ'וק, מנהל מחלקת דוברי רוסית בישיבת הר"ן בירושלים
  • צבי ווסרמן, סופר ומתרגם לרוסית
  • הרב ישראל אלטשולר, ראש "מכון היכל ישראל"
  • אברהם כהן, מנכ"ל ארגון "תולדות ישורון"

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "ולהבה לא תבער בך" על קיום הנבואות. רוסית 1984, עברית 2002.
  • "שיחות על התורה" 2000 (רוסית)
  • "להשאר יהודי", 2007-2004 (רוסית, עברית, אנגלית)

משפחת ציוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

 
 
 
 
 
 
הרב ישעיהו שפירא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב ברוך דון יחיא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב מנחם
(מנק'ה) ווירזד
 
הרב דוד דון יחיא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב דוד ציוני
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב חיים
דון יחיא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב נפתלי ציוני
רב העיר לוצין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דוד
 
יהושע זליג
 
שלמה יצחק
 
צבי הירש
 
הרב שבתי דון יחיא
רב העיר דריסא
 
מלכה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אהרן זליג ציוני
רב העיר לוצין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב מנחם דון יחיא
רב בקאפוסט
 
 
 
הרב חיים דון יחיא
רב בשקלוב
 
 
 
 
 
 
הרב אליעזר דון יחיא
רב העיר לוצין
 
בת הרב אהרן זליג
 
 
אשת הרב בנימין אייזנשטט
רב באוטיאן
 
 
 
הרב יצחק ציוני
רב העיר רז'יצה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב רפאל ציוני
ר"מ בלוצין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שמואל
 
פרופ' אהרן זליג דון יחיא
 
הרב יהודה ליב דון יחיא
 
מלכה
 
 
אשת הרב שמריהו כץ
רב בוויזון
 
אשת הרב חיים מנחם נוחמקין
רב ברוזינובסק פלך לוצין
 
הרב בן-ציון דון יחיא
רב העיר לוצין
 
חיה
 
הרב דוד ציוני
רב העיר רז'יצה
 
הרב בן ציון ציוני
רב מחוז קאזאן
 
לאה גיטל (שפירא)
 
 
הרב ישראל ציוני
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שבתאי דון-יחיא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יצחק זילבר


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "מוריה" (שנה כ"ב, גיליון א-ב (רנג-רנד), אלול התשנ"ח)