יצחק חילו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יצחק חילו היה יהודי ספרדי ונוסע לארץ ישראל מהמאה ה-14 לספירה. עלה לארץ ישראל ב-1333 (שנת ה״א צ״ג)‏[1]. מכתביו, בעברית, למשפחתו בספרד נשתמרו בספריה הלאומית של צרפת וכתב היד המקורי אבד, אך התרגום (של כרמולי) נשמר ותורגם מאוחר יותר על ידי י"ז הורביץ. חוקרים שונים טענו כי המקור היה מזויף וכן התרגום מפוקפק‏[2]. בספרו "שבילי דירושלים", שנכתב בצורה של מכתב המופנה לאביו ולקרוביו, הוא מתאר את חיי היהודים ומשלח ידם, בירושלים ובערים בקצה כל שבעת השבילים בספר‏[3]. דבריו של ר' יצחק חילו נכללו גם בקובץ של יהודה דוד אייזנשטיין "אוצר מסעות", אשר ראה אור בשנת 1927.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר מסעות, מבוא, עמ' 71
  2. ^ [1]
  3. ^ מאיר וקסמן, History of Jewish Literature, כרך 2, עמ' 491