יצחק יעקב וייס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יצחק יעקב וייס

הרב יצחק יעקב וייס (1901 - 1989) רב ופוסק, מחבר סדרת ספרי השו"ת "מנחת יצחק". היה רבה של העדה החרדית, אולם השפעתו חרגה גם מעבר לגבולות העדה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת תרס"א (1902) בעיירה דולינה שבחבל גליציה לרבי יוסף יהודה. בשנות מלחמת העולם הראשונה עבר למונקאץ שם לימד אביו תורה וחסידות לצעירים, ואף הוא הצטרף לאביו בהוראה מגיל צעיר. קיבל סמיכה לפני שהתחתן, מהרב מאיר אריק והרב שמואל אנגל.

נישא לבתו של הרב פנחס צימטבוים, רבה של גרוסוורדיין, עבר לעיר זו וצורף כדיין בבית הדין של חותנו. היה בין חסידיו של האדמו"ר רבי ישראל מויז'ניץ שהתגורר אז בגרוסוורדיין.

את קורותיו בשנות השואה תיאר בחוברת שחיבר בשם "פרסומי ניסא" שנספחה לחלק הראשון של שו"ת מנחת יצחק. הועסק בעבודת כפיה בהונגריה על ידי הנאצים, יחד עם בנו ישכר דוב (בעריש), שהיה אז בן 14. משהחלו האקציות וחותנו נשלח למחנה השמדה, התחבא בבונקר בעיר גרוסוורדיין וכך ניצל. עם סיום המלחמה שימש כרב העיר גרוסוורדיין על כיסא חותנו, שנספה באושוויץ. בשנת תש"ד התאלמן.

אחרי שהקומוניסטים השתלטו על רומניה ראה שלא יוכל לעסוק במילוי תפקידו כרב, ובשנת תש"ח (1948) עבר לאנגליה ונהיה אב בית דין במנצ'סטר שם התחיל להוציא את ספרי השו"ת שלו בשם "מנחת יצחק" (עשרה חלקים). בשנים אלו התפרסם כפוסק. פעל רבות בתחום טהרת המשפחה והכשרות והקים את הכולל הראשון במנצ'סטר.

בשנת תשכ"ח (1968) קבל את פרס הרב קוק לספרות תורנית על סדרת ספריו‏[1].

אחרי פטירתו של הרב פנחס אפשטיין, ראב"ד של העדה החרדית, נקרא לעלות למלא את מקומו‏[2]. בי"ט בסיוון ה'תש"ל (23 ביוני 1970) עלה לירושלים. בתחילה כיהן כסגנו של הראב"ד הרב דוד יונגרייז, ועם פטירתו בשנת תשל"ב כיהן כראב"ד תחתיו. בשנת תשל"ט (1979), עם פטירתו של רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, שהיה גאב"ד העדה החרדית, התמנה לגאב"ד תחתיו. התחתן בשנית עם מרים, בתו של רבי חיים מאיר הגר, גרושתו של רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב.

נפטר בי"א בסיוון ה'תשמ"ט (1989), ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים. באותו יום נפטר גם רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב, בעלה הראשון של רעייתו. לאחר פטירתו נקרא על שם ספרו רחוב "מנחת יצחק" בשכונת גבעת משה בירושלים.

בנו היחיד, בעריש, משמש כראש הקהל של חסידי סאטמר במנצ'סטר (קהילת ר' אהרן).

השקפתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני התמנותו לראב"ד בעדה החרדית, לא היו השקפותיו אנטי-ציוניות. מסופר כי כשביקש האדמו"ר מסאטמר למנותו לראב"ד העדה החרדית, היו מבין קנאי העדה שהתנגדו למינוי בטענה שהרב וייס אינו מספיק קנאי. אמר להם האדמו"ר: מי שאינו קנאי, אפשר לעשותו לקנאי בזמן מועט. אך מי שאינו יודע ללמוד, זמן רב יקח עד שידע ללמוד.[דרוש מקור]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שו"ת מנחת יצחק (עשרה כרכים וכרך מפתחות)
  • שו"ת דברי יצחק
  • מנחת יצחק על התורה (שני כרכים)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפרדס, שנה סג חוברת י עמודים 28-29.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]