יצחק ישראלס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יצחק לזרוס ישראלס
יצחק ישראלס, דיוקן עצמי, 1919

יצחק לזרוס ישראלס (Isaac Lazarus Israëls; ‏3 בפברואר 1865, אמסטרדם - 7 באוקטובר 1934, האג) היה צייר הולנדי יהודי. בנו של הצייר יוסף ישראלס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראלס פיתח עניין בציור כבר בילדות, והראה כשרון מגיל צעיר. הוא למד בשנים 1878-1880 באקדמיה בהאג. בשנת 1881, כשהיה בן 16, הוא מכר ציור בטרם סיים אותו לאמן והאספן הנדריק וילם מסדאך. עבודתו של ישראלס בתקופה זו הציגה יכולות טכניים מעבר לגילו ועומק פסיכולוגי. הוא התמקד בדיוקנאות של סבתו וידיד משפחה, ובציורים בנושאי תמרונים צבאיים שסיקרנו אותו.

בשנת 1882 הופיע לראשונה בסלון האמנים (Salon des Artistes Français) בפריז, עם ציורו "קבורה צבאית" ובו חיילים הנאספים סביב קבר פתוח ביום סתווי. על אף ההשוואות לציור הקבורה של גוסטב קורבה, ישראלס השתמש בקומפוזיציה זהירה יותר הנשענת על הרנסאנס האיטלקי. לאחר הבכורה המוצלחת, זכה ישראלס בשנת 1885 לאזכור מכובד על ציורו "המתנדבים יוצאים אל המושבות", ציור נוסף עם סצנה צבאית על רקע הרציפים ברוטרדם.

בין השנים 1886-1908 התגורר ישראלס באמסטרדם, שם נרשם לאקדמיה לאמנות במטרה להשלים את לימודיו, אולם נשאר בה רק במשך שנה אחת. ישראלס הרבה לבלות את הקיץ עם אביו בסכוונינגן, והתעניין ביחסי האור המשתנים בין השמש לים. בתקופה זו הרבה לצייר סצינות חוף ים צבעוניות.

בין השנים 1903-1923 שהה ועבד בעיקר בפריז ובלונדון. בפריז הושפע רבות מאדגר דגה ואנרי דה טולוז-לוטרק והחל לצייר את האוכלוסייה הפריזאית בפארקים, בתי קפה, קברטים. ואקרובטים בירידים ובקרקס.

בשנים 1913-1915 התגורר בלונדון, שם הרבה לצייר רוכבי סוסים ורקדניות בלט. בשנת 1921 ביקר באי האינדונזי ג'אווה. ובשנת 1923 חזר לבית הוריו בהאג, שם הפך את הסטודיו של אביו למקום העבודה שלו.

בשנת 1928 זכה במדליית זהב בתחרות האמנותית של אולימפיאדת אמסטרדם בקטגוריית הציור.

בניגוד לאביו, לא היו כלל מטיבים יהודיים בציוריו.

עד למותו בשנת 1934, ישראלס יצר בעיקר ציורים אימפרסיוניסטים בעלי גוונים בהירים בוהקים.

נפטר בהאג ב-7 באוקטובר 1934, כתוצאה מתאונת דרכים שעבר מספר ימים סמוך למותו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יצחק ישראלס בוויקישיתוף