יצחק לויתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יצחק לויתן, דיוקן עצמי (1880)

יצחק איליץ' לֵוִיתן (Исаак Ильич Левитан;‏ 18 באוגוסט (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 30 באוגוסט)186122 ביולי (על פי הלוח הגרגוריאני: 4 באוגוסט)1900) היה צייר רוסי ממוצא יהודי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לויתן נולד בשטעטל (עיירה יהודית) קובארט שבאזור קאונאס בליטא, אז בשליטת האימפריה הרוסית. אביו, אלישיב לויתן, בנו של הרב המקומי, למד בישיבה והיה לפקיד במסילות הברזל הרוסיות, וכן עסק בתרגום מגרמנית וצרפתית לרוסית. בראשית 1870 עברה משפחת לויתן למוסקבה. בספטמבר 1873, בהיותו בן 12, התקבל יצחק לויתן לבית הספר לציור, פיסול ואדריכלות במוסקבה (בו החל ללמוד אחיו הבכור הבל שנתיים קודם). לאחר שנה שבה למד העתקת יצירות עבר לויתן לכיתת ציורי הטבע וציורי הנוף. בין מוריו של לויתן ניתן למנות את אלקסיי סאברסוב, ואסילי פרוב וואסילי פולנוב.

בשנת 1875 נפטרה אמו, ואביו נפל למשכב זמן קצר לאחר מכן ולא יכל לתמוך בארבעת בניו. המשפחה הענייה לא יכלה לתמוך בלימודיו, אבל בשל כישרונו הרב קיבל לויתן מלגה על מנת שימשיך ללמוד בבית הספר.

יצירותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום סתיו בסקולניקי, 1879
חוף (Плес),‏1889
דיוקנו של לויתן מעשה ידי האמן ולנטין סרוב (1893)

בשנת 1877 הוצגו לראשונה יצירותיו של לויתן וזכו להצלחה רבה.

בעקבות ניסיון ההתנקשות של אלכסנדר סולובייב בצאר אלכסנדר השני, קיסר רוסיה במאי 1879, גורשו יהודים רבים מערי רוסיה, ומשפחתו של לויתן נאלצה לעבור לסאלטיקובקבה. בעקבות לחץ רב של אוהבי אמנות על השלטונות הורשה לויתן לשוב למוסקבה. ציורו - "יום סתיו בסקולניקי" (Осенний день. Сокольники) שצוייר באותה עת נרכש על ידי הסוחר והאספן העשיר פאבל טרטייקוב (והוא מוצג כיום בגלריית טרטייקוב).

באביב 1884 השתתף לויתן בתערוכה הנודדת של קבוצת פרדויז'ניקי, ובשנת 1891 הפך לחלק מהקבוצה.

במהלך לימודיו התחבר לויתן עם קונסטנטין קורובין, מיכאיל נסטרוב, האדריכל פיודור שכטל, הצייר ניקולאי צ'כוב, ועם אחיו של ניקולאי, אנטון צ'כוב שהיה לחברו הטוב ביותר של לויתן.

בראשית שנות ה-80 של המאה ה-19 שיתף לויתן פעולה עם האחים צ'כוב באיור המגזין "מוסקבה". כמו כן, בין השנים 1885 - 1886 שיתף לויתן פעולה עם קורובין וצייר את התפאורה לאופרה של סוואה מאמונטוב.

ציורי הנוף כביטוי למצבי הרוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבודותיו, צייר לויתן את הנוף הכפרי הראשי תוך שהוא מנסה להביע באמצעות הנופים את רגשותיו, ולעורר רגשות שונים אצל הצופה. לויתן סירב לצייר נופים עירוניים (למעט היצירה "נוף מנזר סימינוב" - יצירה שאבדה, ולמעט העיר מוסקבה המופיעה בציור "הארת הקרמלין"). בשלהי שנות ה-70 של המאה ה-19 טייל לויתן בסביבות מוסקבה וצייר יצירות נוף רבות שנועדו למעשה להביע את הרגשות השונים שנפש האדם יכולה להרגיש.

יצירות אלה מתארות נופים פסטורליים בהם לא מופיעים בני אדם או בעלי חיים. בין יצירות אלה ניתן למנות את "דרך ולדימירקה" (1892), "פעמוני הערב" (1892) ו"מנוחת עולמים" (1894). שלוש יצירות ידועות אלה מוצגות כיום בגלריית טרטייקוב שבמוסקבה.

בעבודות מאוחרות יותר של לויתן ניתן לראות השפעות של הסגנון האימפרסיוניסטי.

ציורים מאוחרים ושנות חייו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 1890 צייר לויתן ביוריבטס את היצירה "נוף מנזר קריווסרסקי". יצירה זו השפיעה על יצירה מאוחרת יותר "המנזר הדומם" הנחשבת לטובה ביצירותיו. בתמונה ניתן לראות את המנזר וסביבו את הגשרים על הנהר המקשרים אותו אל העולם החיצון. לויתן ראה ביצירה זו סמל לנפשו של האדם.

בשנת 1897 נבחר לויתן לאקדמיה לאמנות, ובשנת 1898 מונה לעמוד בראש הסטודיו לציור נופים בבית הספר בו למד.

לויתן בילה את שנת חייו האחרונה בביתו של צ'כוב שבחצי האי קרים. למרות מחלת השחפת ממנה סבל, המשיך לצייר יצירות אופטימיות ומרובות אור, בהם ניתן לראות את יופיו ושלוותו של הנוף הרוסי.

לויתן נקבר בבית הקבר היהודי בדורוגומילובו. באפריל 1941 הועברו עצמותיו לבית הקברות נובודביצ'י, בסמוך לקברו של צ'כוב.

לויתן לא נישא ולא היו לו ילדים.

סגנונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לויתן הותיר אחריו למעלה מ-1,000 ציורים בצבעי שמן וצבעי מים. עוד בימי חייו (וגם לאחר מכן) נחשב לגאון, ואמנותו (הנחשבת סגנון אימפרסיוניסטי רוסי), השפיעה רבות על התפתחות האמנות הרוסית.

גם בארץ הושפעו מאמנותו ציירים רבים. שמואל חרובי צייר בסגנונו. ואברהם אופק (1935 - 1999) ייסד יחד עם שני אמנים מרוסיה את קבוצת לויתן שחרתה על דגלה: ציונות, מיסטיקה יהודיות, עממיות.

האסטרואיד לויתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1974 נקרא האסטרואיד לויתן בחגורת האסטרואידים על שמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]