יצחק ליפקין (פעלז)
 | |
| לידה |
1834 פינסק |
|---|---|
| פטירה | מרץ 1927 (בגיל 93 בערך) |
| מדינה | ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים  |
| מקצוע | סוחר, מקים שכונות |
  | |
יצחק ליפקין[1] (פעלז) (תקצ"ד, 1834 − י"ט באדר ב' תרפ"ז, מרץ 1927) היה סוחר ומקים שכונות בירושלים.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצחק ליפקין נולד כיצחק פעלז בקרלין, אז ישוב נפרד וכיום פרבר של פינסק, בן זקונים להוריו, יוסף משה פעלז ומרים מינדל. אביו היה מחסידיו של רבי אהרן מקרלין (ה"בית אהרן"). בשנת תר"ז יצאו הוריו מפינסק במטרה לעלות לארץ ישראל ולאחר תלאות וטלטולים התיישבו בטבריה שהייתה אז מרכזם של חסידי קרלין בארץ ישראל. אחיו הגדולים ממנו, שהיו כבר נשואים ובעלי משפחות נשארו ברוסיה. לאחר פטירת אביו עברה אמו יחד איתו לירושלים, שם קיבלו "חלוקה" מכולל ווהלין. יצחק ליפקין למד בישיבה. נישא לאיטה טויבה, בתו של משה בן שמעון שמרלינג, חסיד חב"ד תושב חברון שנפטר עוד לפני השידוך. מגיל צעיר התחיל לעסוק במסחר עם הכפריים הערבים בתבואה ובתוצרת חקלאית, צימוקים, פירות וירקות. לאחר נישואיו עבר לחברון וגר שם כנראה כשלושים שנה. בין היתר סחר בבצל, ורכש כך את הכינוי 'אבו בסל'[2], שם שדבק לאחר מכן בשכונות שהקים.
בשנת תר"ן עבר לירושלים ובשנת תרנ"א הקים את שכונת שערי ירושלים ואת שכונת אהל שלמה הסמוכה (שכונו שתיהן יחד בפי העם "בתי אבו בסל").
אשתו איטה טויבה[3] מתה בגיל צעיר במסע לטבריה, צפת והסביבה לקראת ל"ג בעומר תרנ"ט (1899) על מנת לבקר בקברי הצדיקים ולהשתתף בהילולה במירון. כשרכבה בהרים לכיוון צפת, מעדה הפרדה שעליה רכבה, היא נשמטה מעל גבה ונפגעה קשה מן הסלעים. היא לא התאוששה מפגיעות אלה, ונפטרה בטבריה ביום ט"ז אייר תרנ"ט (26 באפריל 1899) ונטמנה שם בבית העלמין הישן.
יצחק ליפקין נפטר בירושלים בשנת 1927 בן תשעים ושלוש. היו לו 4 בנים ו-4 בנות שהתחתנו והקימו משפחות והוא הניח אחריו משפחה גדולה בת יותר ממאה נפשות.
ליפקין, היה נציג מובהק של "היישוב החדש", ציוני דתי שהתנגד לדרך החיים של היישוב הישן שהתפרנס מכספי החלוקה, ולתרבות שגזרה תלות של יהודי ארץ ישראל בנדבות מהגולה. כציוני נלהב הוא ראה את בעלי המלאכה היהודיים - הפועלים, הסוחרים ואנשי המקצוע, כבסיס לגאולת הארץ ולעצמאות העם.
בספרו 'ספר היישוב' כותב פנחס גרייבסקי:
איש היה בירושלים ושמו רבי יצחק ליפקין, אחד מזקני החלוצים הראשונים של א"י. והיה אחד האישים הפעילים ביותר בשדה המסחר בארצנו... בשנת התרנ"ד (1904) הקים מכספו שכונת שערי ירושלים על יד שכונת שערי צדק, וסמוכה לה עוד שכונה 'אהל שלמה'. מספר הדירות בה 40, יש מהן שנשארו על שמו, ורבים מהן מכר ליחידים בתשלומים קלים לשיעורין. הוא היה מתנגד לחלוקה ולשנוררות, וחיבב תמיד את הפועל והאומן ואת כל המתפרנסים מיגיע כפם
— עמ' 48
מצאצאיו: אמנון ליפקין-שחק, יעקב לפקין, גיא ליפקין ואורה איל.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "יצחק ליפקין (פעלז)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 297
- אריה גילאי, שכונת אוהל שלמה היא שכונת "אָָבּוּ אל-בּסָל" (צאצאיו של ליפקין)