יצחק מאיר אלתר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ציון קברו של החידושי הרי"ם בעיר גורה קלוואריה שבפולין

הרב יצחק מאיר רוטנברג (אלתר) (ה'תקנ"ט, 1799 - כ"ג אדר ה'תרכ"ו, 1866) בעל "החדושי הרי"ם" (רבי יצחק מאיר) היה מייסד חסידות גור.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לר' ישראל רוטנברג במגנישוב, פולין. הגיע ממשפחה של רבנים שייחוסה מגיע עד רש"י. הראשון מבית רוטנברג הוא בעל התוספות המפורסם הרב מאיר מרוטנבורג. רבי יצחק מאיר נאלץ לשנות את שם משפחתו בגלל השתתפותו[דרוש מקור] בתנועה לשחרור פולין שדוכאה ביד קשה על ידי השלטון הרוסי.

הרב יצחק מאיר נחשב ל"עילוי מוורשה", למד אצל רבי אריה לייב צינץ מפלוצק, ואחר כך התקרב לרבי ישראל מקוז'ניץ, רבי שמחה בונים מפשיסחה ורבי מנחם מנדל מקוצק. בשבע שנותיו האחרונות, לאחר מות רבי מנחם מנדל מקוצק, עבר לעיירה גורא-קלאווריה הסמוכה לוורשה, שם הקים את חסידות גור. נישא לפייגא בתו של הרב משה ליפשיץ "חלפן" (שהיה גם חמיו בזיווג שני של הרבי מקוצק). היו לו שלשה עשר ילדים שכמעט כולם חוץ מבתו אסתר מתו עליו בחייו. בנו הבכור רבי אברהם מרדכי היה מגדולי חסידי קאצק ואף נהיה מחותן עם הרבי. בנו של הרבי, רבי בנימין מקאצק נהיה חתנו. גידל את נכדו רבי יהודה ליב, בעל ה"שפת אמת", שהיה לאדמו"ר ארבע שנים לאחר פטירתו. כמו כן גידל את נכדו מבתו צינה, רבי פינחס מנחם אלעזר, בעל ה"שפתי צדיק", שנלקח כחתן אצל דודו רבי אברהם מרדכי, ולאחר פטירת גיסו ה"שפת אמת" נהג באדמורות בפילץ. היה מגדולי הפוסקים בדורו עד שרבי מנחם מנדל מקוצק השווה אותו לש"ך.

בנוסף לגדולתו בתורה, התפרסם רבי יצחק מאיר כעסקן, שהשתדל רבות לטובת יהודי פולין, הוא נסע רבות לערי השלטון ברוסיה יחד עם רעו רבי יצחק מוורקא, ונפגש עם אנשי ממשל רבים. שתדלנותו המפורסמת ביותר, הייתה בקשר ל'גזירת הלבושים', בעקבות גזירה זו, נאסר רבי יצחק מאיר, וההפגנות הסוערות למען שחררו גרמו גם לביטול הגזירה. היה נשיא קופת רבי מאיר בעל הנס - כולל פולין, ועשה רבות למען תושבי ארץ ישראל.

העריך מאוד את הלימוד בעיון והבקיאות ודרש מתלמידיו לדעת לפחות עשרים דפים בתלמוד בעל פה[1].

חיבר את ספר "חידושי הרי"ם" על התלמוד, על השולחן ערוך (מלבד לחלק אורח חיים) ועל התורה. כמו כן חיבר את ספר הזכות וספר שאלות ותשובות.
כמאה שנים לאחר פטירתו, נלקטו מאמריו על התורה, ויצאו לאור תחת השם "חידושי הרי"מ עה"ת" בשנת תש"ע נערכו מחדש כל דברי תורתו בשתי כרכים מורחבים תחת השם "ליקוטי הרי"מ".

נפטר בכ"ג באדר ה'תרכ"ו, בעיר גור שבפולין, ונקבר באהל בבית הקברות המקומי, לימים נקבר לצדו נכדו השפת אמת האדמו"ר השני בשושלת חסידות גור.

על שמו ישיבת חידושי הרי"ם של חסידות גור בתל אביב.

תקופת חייו של יצחק מאיר אלתר על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי אברהם מרדכי אלטר (י"ט בשבט תקע"ו - כ"ו באב תרט"ו).
    • בני רבי אברהם מרדכי מאשתו בת הרב יוסף מוורקה: רייצא אשת הרב פנחס תאומים מגור (אבי הרב יעקב משה תאומים אב"ד נאווידוואר).
    • בני רבי אברהם מרדכי מאשתו אסתר בת הרב העניך לנדשטיין: דבורה מלכה אשת הרב יצחק (בן הרב גבריאל) בוימגאלד מגדולי חסידי וורקא, פרומטשא אשת רבי בנימין בנו של רבי מנחם מנדל מקוצק, רבי אריה לייב בעל השפת אמת והענדל לאה אשת בן דודה רבי פנחס מנחם אלעזר יוסטמן מפילץ.
    • בני רבי אברהם מרדכי מאשתו חוה: הרב אליהו יוסף מביאלה, הרב שמעון חיים מוורשה‏[2], הרב שלמה מוורשה.
  • צינה אשת הרב בנימין אליעזר יוסטמן.
  • הדס אשת הרב שמאול זנוויל בראדער.
  • אסתר אשת הרב ישראל מאיר הכהן מביאלה (בנו של הרב הירצל מביאלה, מגדולי חסידי קוצק).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאיר עיני הגולה - מאת הרב אברהם יששכר בנימין אליהו אלתר.
  • תפארת שבתפארת - מאת הרב ד"ר יצחק אלפסי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שפתי צדיק, שבועות אות סא: "וכן היה דרכו (של רבי יצחק מאיר אלתר) להזהיר לכל אחד שישקוד במשניות או במסכת עד שיהיה שגור בפיו לכל הפחות כ' דפין גמרא" ומעין זה כתב בשו"ת רבי שאול משה סימן קטו.
  2. ^ חותנם של אחיינו רבי משה בצלאל אלטר ושל רבי אברהם יהושע השיל מחלם בנו של רבי יצחק יעקב מביאלה.
אדמו"רי גור

יצחק מאיר אלתרחנוך הניך הכהן לויןיהודה אריה ליב אלתראברהם מרדכי אלתרישראל אלתרשמחה בונים אלתרפינחס מנחם אלתריעקב אריה אלתר