יצחק מאיר לוין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יצחק מאיר לוין
יצחק מאיר לוין
תאריך לידה 30 בינואר 1893
תאריך פטירה 7 באוגוסט 1971 (בגיל 78)
ממשלות הממשלה הזמנית, 1, 2, 3
כנסות מועצת המדינה הזמנית, 1 - 7
סיעה אגודת ישראל, חזית דתית מאוחדת, חזית דתית תורתית אגודת ישראל - פועלי אגודת ישראל
תפקידים בולטים

יצחק (איצ'ה) מאיר לוין (30 בינואר 1893 - 7 באוגוסט 1971) היה מנהיג אגודת ישראל ושר הסעד הראשון בממשלת ישראל.

תקופת פולין[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה גורה קלוואריה שליד העיר ורשה שבפולין (שנכללה באימפריה הרוסית), לרב חנוך צבי הכהן לוין רבה של בענדין, ולפייגא, בתו של האדמו"ר מגור בעל השפת אמת. הוא נישא לדבורה מאטיל אלתר, בת דודו (אחי אמו), האדמו"ר מגור הרב אברהם מרדכי אלתר. ב-1930 נבחר לתפקיד יו"ר אגודת ישראל בפולין. בכנסייה הגדולה במארינבאנד ב-1937 נבחר להנהלה המצומצמת של אגודת ישראל‏[1] ולאחד משני היושבי ראש של הוועד הפועל העולמי של אגודת ישראל וב-1939 נבחר ליו"ר הוועד הפועל העולמי. היה ממקימי רשת החינוך יסודי התורה לבנים ובית יעקב לבנות.

בין השנים 1937-1939 כיהן כציר הסיים הפולני כנציג אגודת ישראל, ממחוז הבחירה ורשה.

בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1940 עלה לארץ ישראל והמשיך פעילותו באגודת ישראל. בתקופת השואה היה לוין מהפעילים הבולטים בוועדת ההצלה. יו"ר הסוכנות, יצחק גרינבוים, הזכיר בנאום כי מי שמתנגד למדיניות שאת הכספים יש להפנות להקמת הארץ הוא הרב לוין הטוען שצריך להפנות את הכסף למאמצים עבור הצלת הגולה[דרוש מקור]. היה חבר מנהלת העם ומחותמי מגילת העצמאות. לא השתתף במעמד הכרזת העצמאות בשל שהותו אז בארצות הברית ולכן חתם על מגילת העצמאות רק לאחר ששב ארצה.

לוין כיהן כשר הסעד (כיום משרד הרווחה) הראשון של מדינת ישראל, בממשלה הזמנית ובשלוש הממשלות הראשונות, עד ל-18 בספטמבר 1952, אז התפטר מן הממשלה, על רקע התנגדות אגודת ישראל לשירות לאומי לבנות והדיון על שירות נשים בצה"ל.

לפני קום המדינה עמד במגעים עם ראשי הסוכנות בראשות בן-גוריון בדבר מכתב הסטטוס קוו הכולל הבטחות בדבר היחס ליהדות במדינת ישראל לכשתקום, בתחומים של דיני אישות, כשרות, חינוך ושבת. פעל גם למען שחרור בחורי הישיבות מגיוס לצה"ל. פעל למען הקמת העיתון 'המודיע'. פעל למען הכרת המדינה ב"זרם הרביעי" - זרם החינוך של אגודת ישראל. בשנת 1953, עם ביטול הזרמים, היה ממקימי החינוך העצמאי - רשת החינוך של אגודת ישראל. בראשית 1950 פעל למע הכרת המדינה במוסדות היישוב החרדי הישן (מוסדות הפטור)[דרושה הבהרה].

היה חבר כנסת מטעם אגודת ישראל מן הכנסת הראשונה ועד לכנסת השביעית‏[2]. לוין פתח את הישיבה הראשונה של הכנסת השביעית מתוקף היותו זקן חברי הכנסת‏[3]. אולם השתתפותו בפעילות כנסת זו הייתה מצומצמת בגלל מחלתו‏[4].

היה חבר בוועדת החקירה הראשונה בישראל שהוקמה לבדיקת אירועי אלטלנה.

כאשר התמנתה גולדה מאיר לראשות הממשלה, הביע את התנגדות אגו"י להעמדת אשה בראשות המדינה. באופן כללי נחשב למתון בהתנהגותו ובסגנונו.

נפטר בתשל"א ונטמן סמוך ל"מערת גור" בבית הקברות בהר הזיתים. לצדו קבורים גם בני משפחתו.

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוין הוביל קו של שיתוף פעולה עם התנועה הציונית ואהדה לבניית ארץ ישראל. באוקטובר 1938 הוא השתתף בכינוס של יהדות פולין והביע תמיכה מלאה של אגודת ישראל במלחמה המאוחדת של העם היהודי על ביתו הלאומי בארץ ישראל‏[5]. בוועידה של אגודת ישראל ביוני 1944 הביע תמיכה בהקמת מדינה יהודית‏[6] ואגודה בהנהגתו השתתפה במאבק המדיני למען פתיחת שערי הארץ לעלייה חופשית‏[7].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו, יהודה אריה לייב לוין, היה העורך הראשון של המודיע. בן אחר, פישל, הפך לחילוני[8]. חתנו, משה שינפלד, הוא מפעילי אגודת ישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


חותמי מגילת העצמאות (על פי סדר חתימתם)
דוד בן-גוריון · דניאל אוסטר · מרדכי בנטוב · יצחק בן-צבי · אליהו ברלין · פרץ ברנשטיין · זאב גולד · מאיר ארגוב · יצחק גרינבוים · אברהם גרנות · אליהו דובקין · מאיר וילנר · זרח ורהפטיג · הרצל ורדי (רוזנבלום) · רחל כהן-כגן · קלמן כהנא · סעדיה כובשי · יצחק מאיר לוין · מאיר דוד לוינשטיין · צבי לוריא · גולדה מאיר · נחום ניר-רפאלקס · צבי סגל · יהודה ליב הכהן פישמן · דוד צבי פנקס · אהרן ציזלינג · משה קול · אליעזר קפלן · אברהם קצנלסון · פנחס רוזן · דוד רמז · ברל רפטור · מרדכי שטנר · בן-ציון שטרנברג · בכור-שלום שטרית · חיים משה שפירא · משה שרת מגילת העצמאות