יצחק מרדכי יוסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יצחק מרדכי יוסט

יצחק מרדכי (איזק מרקוס) יוֹסְטגרמנית: Isaak Markus Jost;‏ 22 בפברואר 1793 - 22 בנובמבר 1860), היסטוריון יהודי-גרמני. פעל בעיקר בפרנקפורט.

גישתו ההיסטוריוגרפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסט היה חלוץ ההיסטוריוגרפיה החדשה. הוא כתב שני חיבורים בולטים בתולדות ימי ישראל:

  1. תולדות עם ישראל - ממלכת החשמונאים
  2. דברי ימי ישראל החדשים (המאה ה-19)
תמונתו של יוסט בביוגרפיה שלו מאת היינריך צירנדורף

יוסט חילק את היהודים לשתי קבוצות: היהודים במזרח (תחת שלטון האסלאם) והיהודים במערב (תחת שלטון הנצרות). את היהודים במזרח תיאר כציבור גדול ומלוכד הפועל כקהילה ואילו היהודים במערב פעלו לדבריו כבודדים. לטענתו, אם הייתה אחדות יהודית במערב זה מכיוון שנכפתה עליהם עקב לחץ מהשלטון. יוסט לא ראה אחדות יהודית לאומית אלא קבוצת דת בעלת מאפיינים משותפים. הוא אכן מודה שהיהודים הם קבוצה דתית אך לא לאומית וזאת בשל העדר טריטוריה, קו מחשבה זה הביא להיווצרות הציוניות לאומיות שחותרות להשיג טריטוריה.

סיכום ההיסטוריוגרפיה של יוסט:

  1. בימי גלותה ופיזורה אין אחדותה של אומה אחדות שלמה (אם הייתה קיימת הייתה כפייה שכפו על היהודים המשך קיומם של יסודות לאומיים יהודים).
  2. הייתה קיימת אחדות דתית שהתגבשה על ידי התפתחות הפנימית של היהודים בימי גלותם ושעבודם משום כך צריכה ההיסטוריה היהודית בכול מקום ובכול זמן לעמיד במרכזה את תולדות האמונה והדת היהודית.
  3. תולדות היהודים בגולה הן בעיקרון תולדות יחסם של העמים והמדינות אליהם והן קשורות בתולדות הארצות אשר בהן הם יושבים בקורות העמים והמדיניות אשר בקרבם הם חיים ובצל חוקיהם הם חוסים.
  4. אין ערך של גורם היסטורי ליחסים הדדים שבין קיבוצי היהודים לארצותיהם השונות.
  5. אין מקום לייחודה של ארץ ישראל בימי גלותה והפיזור. יוסט אינו שולל את הגלות, הוא מאמין בישיבה.

חלק ממאמריו המוקדמים בעברית פורסמו ב"ביכורי העתים", ב"כוכבי יצחק" וב"כרם חמד".

בין השנים תר"א-תר"ב ערך ירחון בעברית בשם "ציון". בתרכ"א פרסם מאמר על הספרות העברית בעיתון "המגיד".

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבקריו של יוסט טענו כי אורח חייו ודעותיו האישיות השפיעו על מחקריו. שמעון דובנוב כתב: "יוסט כתב את דברי ימי ישראל בעולם ובעצמו היה מחוסר חוש הביקורת, היה מתבולל מתון ומתקן מתון, וכל אלה הכוונות המתונות השקיע גם בספרי ההיסטוריה שלו"[1].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דובנוב, דברי ימי עם עולם כרך 9 עמ' 66.
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ותולדות עם ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.