יצחק קינן
 | |||||
| לידה |
1942 מרוקו | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
14 באוקטובר 2021 (בגיל 79 בערך) כפר סבא, ישראל  | ||||
| מדינה |
ישראל | ||||
| תאריך עלייה | 1952 | ||||
| השכלה | ספרות וחינוך | ||||
| עיסוק | מנהל בית ספר, מחנך, סופר, פוליטיקאי, משורר | ||||
| מפלגה | מפלגת העבודה | ||||
| |||||
|
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
  | |||||
יצחק קינן (1942 – 14 באוקטובר 2021) היה פוליטיקאי, מחנך, סופר, משורר, מחזאי ותסריטאי ישראלי, שכיהן כראש מועצת בית שאן בשנים 1974–1983.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצחק קינן נולד במרוקו בשם יצחק (איז'ק) ועקנין, ועלה לישראל ב-1952 במסגרת עליית הנוער. בעקבות אחיו הבכור שעלה ב-1948 והתגייס לחיל הים, עלתה משפחתו של קינן כולה והתיישבה בקריית ים. קינן התחנך בכפר הנוער נווה הדסה ובקיבוץ תל יצחק. את שירותו הצבאי עשה בשורות הנח"ל, וסיים קורס מ"כים בנח"ל המוצנח. השתתף במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה ובמלחמת יום כיפור.
קינן הוא בוגר הסמינר למורים בנהלל. עבד כמורה, מחנך ומנהל בית ספר בעיר בית שאן, סיים תואר ראשון בהיסטוריה וספרות עברית באוניברסיטת חיפה.
ב-1974 נבחר לכהן כראש המועצה של בית שאן מטעם מפלגת העבודה[1], וכיהן בתפקידו שתי קדנציות, עד לשנת 1983.
ב-1984 נשלח לצרפת כשליח "עליית הנוער" במערב אירופה. ב-1987 מונה למנכ"ל אמנות לעם[2], תפקיד בו כיהן עד 1992[3].
בין השנים 2001–2004 נשלח שוב לצרפת, כשליח הסוכנות היהודית.
קינן נפטר ב-14 באוקטובר 2021 בכפר סבא בגיל 79. הוא היה אב לארבעה ילדים[4], ביניהם גם אלה קינן.
במרץ 2023 נקרא על שמו רחוב בקריית ים.
יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1970 קיבל קינן פרס ראשון על הסיפור הקצר "קבר בהר הזיתים" במסגרת התחרות "שלושה סיפורים" של משרד החינוך.
בתחילת שנות ה-70 כתב את המילים של השיר "ים השיבולים", ללחנו של חיים אגמון, ללהקת הזמר של בית שאן. החיבור בין ים לשיבולים מקורו במגוריו בקריית ים ואחר כך בעמק בית שאן. השיר התפרסם לאחר שבוצע על ידי להקת הגבעטרון. בנוסף חיבר את השירים "עמק שלי", "פנס בשלכת", "ברוש של עצבות" ואחרים.
ב-1976 קיבל את פרס משרד החינוך על הסיפור הקצר "מעשה בתיק". בהמשך פרסם מספר רומנים, מחזה, וכן ספר ילדים, "נחש הפלא ממראכש".
ב-1998 כתב תסריט קצר, "זכייה במוות", שזכה בפרס הצטיינות של "רשת". שנה לאחר מכן כתב תסריט באורך מלא, "אבא שיקר".
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קבר בהר הזיתים - סיפור קצר. 1969, משרד הביטחון
- מעשה בתיק - סיפור קצר. 1976
- ילד מן המדבר - רומן. 1988, הוצאת מסדה
- אגוז - נובלה על ספינת המעפילים שטבעה. 1995, הוצאת מסדה
- צנחן בשירות חוץ - רומן ביוגרפי. 1995, בהוצאת מסדה
- נחש הפלא ממראכש - ספר לילדים. 1995, הוצאת מסדה
- מבט ראשון של אהבה - רומן. 1998, הוצאת סער
- שליחויות ותפקידים מיוחדים - אוטוביוגרפיה. 2000, הוצאת מכון בן-גוריון
- לרקוד עם הר געש - רומן. 2018, ספרי ניב
תסריטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "זכייה במוות" - תסריט (40 דקות). 1998
- "אבא שיקר" - תסריט באורך מלא. 1999
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת הפרסומים של יצחק קינן, בקטלוג הספרייה הלאומית
- הספרים של יצחק קינן, באתר "סימניה"
- מילים לשירים של יצחק קינן, באתר "שירונט"
- יצחק קינן: כשכתבתי את 'ים השיבולים' הרגשתי כנפיים של מלאך מתפרשות עליי ומלוות אותי, ראיון באתר QAZ - פורטל העמק והגליל
- מאיה בניטה, יצחק קינן (ועקנין): "לא מאמינים שמרוקאי כתב את 'ים השיבולים'", באתר Xnet, 10 ביוני 2016
- יעקב בר-און, נולד במרוקו, כתב לגבעטרון את להיטם הגדול, וקורא לרגב: "די עם הפרובוקציות", באתר מעריב אונליין, 31 במאי 2017
- ניצן פינקו, מת יצחק קינן, ראש עיריית בית שאן לשעבר שכתב את "ים השיבולים" ו"עמק שלי", באתר הארץ, 15 באוקטובר 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יצחק קינן נבחר יושב ראש מועצת בית שאן, דבר, 1 בפברואר 1974
- ^ ירון פריד, מנכ"ל חדש לאמנות לעם – יצחק קינן, חדשות, 25 באוקטובר 1987
- ^ יואב בירנברג, "רק המשטרה תוציא אותי מאמנות לעם", חדשות, 18 ביוני 1992
- ^ אלי אשכנזי, הסופר והפזמונאי יצחק קינן ("ים השיבולים", "עמק שלי") הלך לעולמו בגיל 79, באתר וואלה!, 15 באוקטובר 2021
ראשי מועצת ועיריית בית שאן 
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|