יצחק קנפנטון

רבי יצחק בן יעקב קנפנטון (ה'ק"כ, 1360 - ה'רכ"ג, 1463), מגדולי חכמי ספרד בדור שלפני הגירוש, היה ראש ישיבה, מקובל, רופא, מתמטיקאי, ואיש ציבור.

קורות חייו

רבי יצחק קנפנטון עמד בראש ישיבה גדולה בסמורא (סאמורה Zamora, בקסטיליה ולאון) שבצפון-מערב ספרד. תלמידיו, היו מגדולי חכמי ספרד בדור של גירוש ספרד ובהם : רבי יצחק די ליאון, רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה), רבי יצחק קארו, רבי שמואל ולנסי, רבי שמעון מיימי הקדוש, רבי יוסף בר חיון, רבי שלמה טורטייל, רבי משה אל פרנגי, רבי שם בן רבי שם טוב, רבי יוסף עוזיאל, רבי משה חלגאווה, רבי משה אל ולנסי(שימשו בסוף ימיו), וייתכן שאף רבי יצחק עראמה.

רבי אליהו קפשאלי (1490 - 1555) מתאר את השפעתו הרבה בהעמדת תלמידים ובהרבצת תורה בתקופתו:

	ויהי מן הגזרה ההיא והלאה רבו האנוסים בספרד... ומאז מתו רוב חכמי ספרד ונתבטלו הישיבות ושמם העולם ונשתכחה התורח כמעט. זאת ועוד אחרת, כי אף אחרי שחזרו ונתישבו רוב יושבי ספרד פנו אל חחכמות החיצוניות וטבעו בטיט הי״ון י ... ולא שתו לבם רק להתכבד בין. הגויס, ובניהם חצי מדבר יונית וחצי מדבר עברית, ויעזבו את התורה בקרן זווית... ולא היה א׳ מעיר ושנים ממשפחה אשר היו עוסקים בתלמוד. ויקם ה' מושיע לישראל את האשל הגדול, עוז ומגדול, סיני ועוקר הרים, אמיץ לבו בגבורים, החכם הרב הגדול ר' יצחק קפנ"טון ז"ל והחזיר כהנים לעבודתם ולוים לדוכנם וישראל למעמדם, והחזיר עטרה ליושנה ולאיתנה, ועשה תלמידים הרבה ועשה סייג לתורה. ומגדולי תלמידיו וידידיו היו ארבעה אשר מהם שתו כל העולם מים חיים וטובים והמה בכתובים. שם הראשון, עוקר הרים וטוחנן זה בזה, בוצינא קדישתא ופלפלא חריפא, הרב ר' יצחק אבואב ז"ל ... החכם ר' יצחק דליאון ... ר' יוסף חיון ז"ל, והנהר הרביעי הוא פרת שמימיו פורין ורבין החכם ר' שמעון מ"מי ... ומן ארבעתם יצאה תורה בספרד ובפורטוגאל ובארץ המערב. לכל המקום אשר הלכו שם, הלכה ברכה לרגלם בגבורה ולולי הם כבר כלתה תורה
– סדר אליהו זוטא

נפטר בזקנה מופלגת בשנת רכ"ג (1463) בהיותו בן 103 בפניאפייל (Penafiel) שבספרד. רבי אברהם זכות מספר בספרו "ספר יוחסין" שזכה לראותו כשהיה בן שש או שבע "ומי שרואה פניו כמקבל פני שכינה".‏

כתביו

ספרו היחיד שהגיע לידנו הוא דרכי התלמוד העוסק בכללים ללימוד סוגיות התלמוד באופן שיטתי ומסודר. כללים אלו יושמו , הלכה למעשה, בישיבתו של רבי יעקב בירב בצפת במאה ה-15.

מסורות בתורת הקבלה נמסרות בשמו על ידי מקובלים מאוחרים, אך רעיונותיו הקבליים לא נשמרו בכתב.

לקריאה נוספת

• דוד אברהם, לקורותיו של ר' יצחק קנפנטון מגדולי חכמי ספרד במאה הט"ו, קריית ספר, כרך נא תשל"ו, עמ' 326-324

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: יצחק קנפנטון

• יצחק קנפנטון, במהדורת 1901–1906 של Jewish Encyclopedia (באנגלית) ‏
• חיים פרלמוטר, "העיון הספרדי" עזר להעשרת השיעור בגמרא ללא פירוקו ל"רבדים", אתר הצופה
• שלמה טולידאנו, כללי הגמרא לר' יצחק קנפנטון ‏
• יעקב לוי, ‏רבי יצחק קנפנטון סיכום ספרו "דרכי התלמוד", באתר דעת
• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "יצחק קנפנטון", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמוד 962, באתר HebrewBooks
• דרכי התלמוד, ויניציאה שכ"ה, 1565, באתר HebrewBooks
• דרכי התלמוד, ירושלים תשמ"א, 1981, באתר HebrewBooks

הערות שוליים

תקופת חייו של יצחק קנפנטון על ציר הזמן

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.