יצחק שלמה זילברמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יצחק שלמה זילברמן

הרב יצחק שלמה זילברמן (כ' בניסן תרפ"ט, 1929 - י"ח באדר תשס"א, 2001) היה רב ומחנך. מייסד "שיטת זילברמן" בלימוד תורה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בברלין בשנת תרפ"ט, לרב ד"ר אברהם משה זילברמן מתרגם התנ"ך לגרמנית ורבקה (לבית לוי). בילדותו התייתם מאמו וגדל אצל אביו, ובשנת תרצ"ד (1934) נמלטו הוא ואחיו הצעיר יעקב עם אביהם לאנגליה, שבה נפטר אביהם.

בשנת תרצ"ט (1939) עלה לבדו ארצה, וגדל בבית דודו ד"ר יעקב לוי מנהל חדר יולדות בבית החולים ביקור חולים אשר התגורר בשכונת רחביה בירושלים , למד בבית ספר חורב, ולאחר מכן בישיבות "קול תורה" ו"מיר".

נישא לשיינדל בת הרב יום-טוב זלוטניק מירושלים ובעקבות כך החליף את לבושו מלבוש אירופאי ללבוש ירושלמי, והתגורר בשכונת "שערי חסד" הירושלמית. לזוג נולדו שמונה עשר ילדים, תשעה בנים ותשע בנות.

בצעירותו חיפש רבות את דרך היהדות האותנטית בדק לעומק את דרך החסידות בכלל ואת חסידות חב"ד בפרט בסופו של דבר החליט להיצמד לדברי חז"ל, עשה לו לרב את הגאון מווילנא וכן את המהר"ל והרמח"ל, בכך הושפע רבות ממקובלי ואנשי שערי חסד אשר השתייכו לקהילת הפרושים בירושלים מייסודם וע"פ דרכם של תלמידי הגר"א אבות היישוב באר"י.

בשנות השישים היה ממקימי ת"ת קמניץ לאחר שדעותיו בצורת ההתנהלות הרוחנית של הת"ת לא התקבלו היה ממקימי ת"ת הדר ציון אשר גם ממנו פרש במהלך השנים

בשנות השמונים הקימו בניו את מוסדותיו בעיר העתיקה בירושלים, הידועים בשם "אדרת אליהו", ובהם ישיבת אדרת אליהו.

בכ' בחשוון תשמ"ט (30 באוקטובר 1988) נרצחה בתו, רחל וייס, עם שלושת ילדיה בפיגוע ביריחו באוטובוס שנסע מטבריה לירושלים, אירוע שהותיר בו את רישומו הטראומטי עד יומו האחרון. על שמם קרא לרשת החינוכית שהקים בשם "נר לרחל ובניה".

בתשנ"א (1991) עקר את דירתו לעיר העתיקה בירושלים, בסמוך למוסדות החינוך שהקים. התאלמן בשנת תשנ"ב (1992), ונישא בשנית בשנת תשנ"ח (1998).

נפטר לאחר מחלה.

עיקרי שיטתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטתו החינוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שיטת זילברמן

הרב זילברמן התפרסם בעיקר בשל השיטה החינוכית שפיתח ונקראת על שמו. לפי שיטתו, המבוססת על דברי חז"ל במסכת אבות, ילדים הנכנסים לבית הספר לומדים תחילה את כל המקרא, ולאחר מכן את כל שישה סדרי משנה, בשינון רב עד לידיעתם על-פה. רק לאחר מכן מתחילים בלימוד הגמרא.

שיטתו הלימודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם בלימוד הגמרא התייחד הרב זילברמן בכך שדרש ללמוד בשינון רב ו"אליבא דהלכתא", כלומר לימוד לצורך הסקת המסקנות ההלכתיות מהסוגיה, ולא לשם פלפול וחידוד או לשם לימוד לשמו.

הוא ראה עצמו כתלמידו של הגאון מווילנה וראה את שיטתו כיישום דרכו. כמו כן יישם את פסקיו ההלכתיים.

עסק רבות בקבלה, בעיקר בדרכם של הגר"א והרמח"ל. שנים רבות עסק עם חבורה מצומצמת יחד עם הרב חיים פרידלנדר משגיח ישיבת פוניבז', המקובל הרב שלום אולמן, הרב שמואל דביר, הרב משה יוסף ספינר והרב משולם וורמסר בהדפסתם של ספרי רמח"ל מכתבי-יד כמו כן הדפיסו במהדורה חדשה את ספר קול התור[דרוש מקור].

השקפת עולמו הכללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה מברר כל עניין תורני לעומקו, בכל מצווה שקיים היה יושב וחוקר מה רצון ה' במצווה זו וכן מהן הפרופורציות הנכונות. לטענת תלמידיו, לא היה דבר שהיה נוהג לעשות בלי שבירר אותו עד תומו. דגל בשיטה של "קבל את האמת ממי שאמרה", והיה שומע את טענות מבקריו באשר הם, גם אם היו אלו ילדים וכדומה.

בהמשך לגר"א, הרב זילברמן התנגד לחסידות, וראה בה סטייה מדרך עבודת ה' הרצויה. עיקר טענתו הייתה איבוד פרופורציות בתורה שלטענתו נבעה מאותו מקור של עבודה זרה, שכביכול אני הוא זה שיחליט על פי נטיית הלב מי מנהיג את העולם, או מה כתוב בתורה ומהם גבולות ההלכה. בנוסף לכך טען גם כנגד שיטת החסידים בפירושם לתורת הצמצום של האר"י, אשר לפיה האלוהות נמצאת בכל מקום בעולם - כאשר בעיניו הייתה זו טעות חמורה (וסוג של פאנתאיזם, ועל כן אלילות). לטענתו, על פי דברי הזוהר וכתבי האר"י, אלוהים צמצם עצמו ונתן מקום לנבראים כלשון הרמח"ל.

נודע ביחסו החיובי ליישוב ארץ ישראל ובפרט לבניין ירושלים. השקפתו הגאולית נתמכה על יסודות ספרי הגר"א ובפרט על קול התור, אשר בו ראה ספר אותנטי וחשוב ביותר. כחלק מהגאולה, החשיב את המלחמה ב"רשעים" (אנשים הדוגלים באי-שמירת תורה ומצוות) ובערב רב (אנשים בעם ישראל אשר רדיפתם את הדת מהווה ראיה לכך, לשיטה זו, שאין מקורם בעם ישראל), וביקר את גישתו של הרב קוק על קירובו את החילונים. עם זאת, עסק ב"קירוב רחוקים" והחזרה בתשובה, ובין השאר היה אחראי לחזרתו בתשובה של אורי זוהר, וכן להתקרבותו לדת של רחבעם זאבי.

נתן פתיל תכלת על כנפי בגדו וכן הורה לתלמידיו. ישב עטור בתפילין כל היום וכן נוהגים תלמידיו

הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קהילת אדרת אליהו

מרבית חייו נחשב הרב זילברמן כדמות חריגה בציבור החרדי וסבל מהתנגדויות לדרכו, שרבים ראו בה ערעור על המוסכמות המקובלות. מוסדות חינוך שהקים פרשו לאחר מספר שנים משיטתו ורק קומץ קטן של תלמידים צעדו בדרכו.

בשני העשורים האחרונים לחייו החלה מתגבשת סביבו קהילה של תלמידים ומעריצים. בתחילת שנות השמונים החלו לקום מוסדותיו בעיר העתיקה בירושלים, שבה התגוררו כמה מבניו ותלמידיו. כיום מונה קהילתו כמאתיים ועשרים משפחות. לקהילה מוסדות חינוך ברובע היהודי ובית מדרש וישיבה ברובע המוסלמי. בראש הקהילה עומד כיום בנו, הרב אליהו זילברמן.

בניו וחתניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו בכורו הרב יום טוב זילברמן
  • בנו הבכור הרב יום טוב זילברמן - מנהל חינוכי בת"ת אדרת אליהו, מגיד מישרים וראש כולל
  • בנו אברהם משה, גבאי בית הכנסת "אוהל יוסף" בשכונת רמות וסופר סת"ם
  • בנו הרב אליהו זילברמן - מנהיג קהילת אדרת אליהו וראש ישיבת אדרת אליהו
  • בנו הרב ירמיהו, ראש הישיבה הקטנה אדרת אליהו
  • בנו הרב יהושע, ר"מ בישיבה הקטנה וסופר סת"ם
  • בנו יוסף, מנהל הת"ת
  • בנו הרב יחיאל, מורה הוראה[דרושה הבהרה]
  • בנו הרב נחום, מפקח בתלמוד תורה
  • בנו הרב אפרים, ר"מ בישיבה הגדולה
  • חתנו הרב אברהם מנדלסון, ראש ישיבת מרכז התורה בביתר עילית ות"ת זכרו תורת משה
  • חתנו הרב נטע וסרשטיין, גר ברמות, מו"ל מסכתות סופרים, שמחות ועוד
  • חתנו הרב צבי שרלין, רב בית כנסת "בני הישיבות" ברמת אשכול
  • חתנו אליעזר וייס, היה נשוי לרחל שנהרגה בפיגוע ביריחו, ונישא בשנית לבתו האחרת.
  • חתנו יעקב קובר, מנהל תלמוד תורה בבני ברק
  • חתנו אברהם ישעיהו זלזניק
  • חתנו הרב מרדכי יוסף שיף, המנהל הרוחני של הישיבה
  • חתנו הרב מנחם הייזלר, ר"מ בישיבה הקטנה

מתלמידיו הבולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "לא נתנו צ'אנס" - מאת אורי זוהר ("החרדי" שמוזכר שם הינו הרב זילברמן)
  • "ואורח צדיקים כאור נוגה" - הספדים על הרב זילברמן ירושלים תשע"א

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ במשך שנים היה מגיע עם תלמידיו לשיעור שבועי עם הרב זילברמן.