יצקת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גשר הברזל (The Iron Bridge) על נהר סוורן באנגליה. הוקם ב-1779 והיה הגשר הראשון העשוי מיצקת

יַצֶּקֶת - סגסוגת המכילה בעיקר ברזל ופחמן (בין 2.14% ל-6.67%), וכמויות קטנות של חומרים אחרים, כמו צורן (Si), מנגן (Mn), גפרית (S) וזרחן (P). לעתים מוסיפים גם מרכיבים כגון כרום, ניקל, ונדיום וחמרן להשגת מאפיינים פיזיים וכימיים רצויים. היצקת מאוד פריכה בדרך כלל. הייצור השנתי של היצקת נאמד ב-781 מיליון טון, מתוכם 330 מיליון בסין.

מבדילים בין יצקת לבנה, בה הפחמן נמצא בתרכובת צמנטיט (3FeC), ויצקת אפורה (בה הפחמן נמצא בגרפיט). כמו כן מבדילים בסוגי יצקות לפי אחוז הפחמן, וקלות התכתם אויטקטיות. יצקת היפואויטקטית (2.14%-4.3% פחמן), יצקת אויטקטית (4.3% פחמן) ויצקת היפראויטקטית (4.4%-6.67%).

היצקת שימושית מאוד בתעשייה: מיצקת מיצרים מכונות ומתקנים לבתי חרושת, כולל: אריגה, טוויה, חיתוך מתכות במסגרייה, פסלים, מחבתות וכן כלים שונים. היצקת מופקת בכבשנים או תנורי יציקה, לרוב מברזל חי (pig iron). ברזל חי ממוצה מן המנרלים עתירי תרכובות ברזל המצויים בעפרות מחצבים מתאימים. ההפקה הזו מתבצעת בכבשנים עצומים הקרויים תנורי רם. יצקת הברזל משמשת לעתים כשלב ביניים לפני הפקת פלדה שבה אחוז הפחמן נמוך מ2.14%, אך ניתן להפיק פלדה גם בתהליכים אחרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]