יצר הרע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ביהדות, יצר הרע הוא כינוי לנטיותיו השליליות של האדם.

מקורות ושמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתורה מופיע המונח "יצר לב האדם רע מנעוריו", שמבטא את הכוחות מולדים אצל בני האדם, הגורמים להם לפעול באופן שמספק את צרכיהם המידיים, גם אם על חשבון אחרים. מקור השם בפסוק מספר בראשית "כי יצר לב האדם רע מנעוריו", המרמז לפעולתם של כוחות אלו כבר מיום היוולדו של התינוק.‏[1]

בתלמוד ובמדרשים לעיתים היצר הרע מופיע כדמות חיצונית המסיתה את האדם לעבירה.

במקורות היהדות לעתים מכונה היצר הרע בשם שטן.‏[2]

במסכת סוכה מסופר על מספר שמות שהוענקו ליצר הרע: "דרש רבי עוירא ואיתימא רבי יהושע בן לוי: שבעה שמות יש לו ליצר הרע - הקדוש ברוך הוא קראו "רע"; משה קראו "ערל"; דוד קראו "טמא"; שלמה קראו "שונא"; ישעיהו קראו "מכשול"; יחזקאל קראו "אבן"; ויואל קראו "צפוני."[3]

כינוי נוסף ליצר הרע הוא זקן וכסיל או מלך זקן וכסיל. מקור הביטוי במדרש רבה‏‏: "מלך זקן וכסיל - זה יצר הרע. ולמה קורא אותו מלך? שהכל שומעין לו. ולמה קורא אותו זקן? שמזדווג לו מילדותו ועד זקנתו. ולמה קורא אותו כסיל? שהוא מלמד לאדם דרך רעה."[4]

רבי נחמן מברסלב אמר שליצר הרע יש לקרוא אך ורק "המדמה" כי הוא מכניס לאדם רק דמיונות לראש.

במחשבת היהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלחמת היצר

על פי המסורת היהודית על האדם לכבוש את יצרו; ואף נאמר במשנה במסכת אבות: "איזהו גיבור הכובש את יצרו".‏[5] בתוך כל אדם שוכנים שני יצרים: היצר הטוב והיצר הרע. חז"ל דורשים את הפסוק: "טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל אֲשֶׁר לֹא יָדַע לְהִזָּהֵר עוֹד." (ספר קהלת, פרק ד, יג), כמתייחס לשני היצרים; היצר הרע מכונה בשם "מלך זקן וכסיל", מכיוון שהוא נכנס אל האדם כבר בלידתו, ולעומתו היצר הטוב מכונה בשם "ילד מסכן וחכם", שכן הוא נכנס אל האדם רק שלוש עשרה שנים לאחר הלידה - בזמן בר המצווה.

במסכת שבת נכתב: "כך היא אומנתו של יצר הרע: היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו עבוד עבודה זרה, והולך ועושה." (מסכת שבת, דף ק"ה) גישה דומה ניתן למצוא במסכת סוכה:"מסכת סוכה, דף נ"ב"

אחת מדרכי התמודדות עם היצר הרע היא: "רבי ישמעאל אומר: אם פגע בך מנוול זה - משכהו לבית המדרש".‏[6]

העת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר התניא מובא שיצר הטוב ויצר הרע הם שתי נפשות. לבני ישראל, לפי מחבר התניא, יש שתי נפשות, אחת נפש בהמית והשנייה היא הנפש האלוקית. והיצר הרע הוא הנפש הבהמית. היצר הטוב מבוסס בעיקרו על המחשבה והמוח, ואילו היצר הרע מבטא את האמוציות והרגשות הספונטניים שעמם האדם נולד, שעיקרם תאוות גשמיות וגופניות. כהמשך לגישה זו, בחסידות חב"ד מודגשת השיטה של "מוח השליט על הלב", כלומר לשלוט על הלב ועל האישיות.‏[7]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אסא קידר, שיחות עם יצר הרע, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר בראשית, פרק ח', פסוק כ"א
  2. ^ במסכת בבא בתרא (דף ט"ז, א') נאמר "הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות הוא שטן".
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"ב, עמוד א'.
  4. ^ מדרש רבה על ספר קהלת, ד, יג.‏
  5. ^ משנה, אבות, ד
  6. ^ מסכת קידושין דף ל
  7. ^ מוח שליט על הלב, אתר חב"ד בישראל, מושגים בחסידות