יקב דלתון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יקב דלתון
נתונים כלליים
סוג יקב בוטיק
מייסדים מתי הרוני
תקופת הפעילות 1995–הווה (כ־29 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה פארק תעשיות רמת דלתון
ענפי תעשייה חקלאות, יין
מוצרים עיקריים יינות
 
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יקב דלתון הוא יקב הממוקם בפארק תעשיות רמת דלתון, ליד המושב דלתון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היקב הוקם כיקב בוטיק משפחתי על ידי ארמונד ממן, חקלאי ממושב כרם בן זמרה. בשנת 1995 הוא הקים שותפות עם מתי הרוני מבריטניה ובשנת 1999 היקב עבר למבנה חדש בפארק תעשיות רמת דלתון[1]. הענבים המשמשים להפקת היינות של היקב מקורם רק מכרמי הסביבה. עם הקמתו יינן היקב היה ארקדי פפקיאן והיינן האוסטרלי ג'ון ווארנצ'ק[2].

ביולי 2000 נחנך בצמוד ליקב מרכז מבקרים[3]. במרץ 2006, נחנך מרכז מבקרים משודרג בהשקעה כוללת של כמיליון שקל, הכולל אולם טעימות יין ואולם אירועים ל-150 איש[4].

ייננית היקב בין 2002 עד 2015 הייתה נעמה סורקין[5]. מאז 2016 יינן היקב הוא גיא אשל. יועץ היקב הוא ג'ון וורנטשק. היקב שיווק בשנת 2011 מיליון בקבוקים ובשנת 2019 כ-1.3 מיליון בקבוקים[6].

היינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יינות דלתון מתחלקים לארבע סדרות: סדרת רזרב, סדרת דלתון, סדרת הבלנדים עלמה וסדרת כנען. תפוקת היינות הנוכחית היא כמיליון וחצי בקבוקים לשנה. היקב מייצר יינות מהסוגים הבאים: קברנה סוביניון, מרלו, סוביניון בלאן, שיראז, סמיון, זינפנדל, ויונייה, פינו גרי, פטיט סירה, מוסקט ושרדונה. וגם יינות מכרם יחידני (single vinyard) בעלי טרואר ייחודי.

בציר הענבים ביקבי דלתון נערך לקראת החודשים החמים - יולי-אוגוסט. היקב הישראלי מתמקד בשיווק היינות לכל רחבי הארץ, ומייצא כ-25% מתוצרתו לרחבי העולם.

שנת שמיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשע"ה נכנס היקב לשנת שמיטה, במהלכה 50% מהכרמים הושמטו, וה-50% הנותרים התבססו על היתר מכירה של הרבנות הראשית לישראל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דניאל רוגוב, תרגום: עמית יריב, מדריך רוגוב ליינות ישראל 2011, טובי, 2011, עמ' 11, 24, 25, 129-121, 463
  • אליעזר זקס, יין ישראלי: מבחר יינות ישראל, תל אביב: קורדינטה, ספטמבר 2011, עמ' 49-48
  • אליעזר זקס וירון גולדפישר, שביל היין: טיול ביקבי ישראל, תל אביב: קורדינטה, 2007, עמ' 77-76
  • שלמה פפירבלט, עולם היין, כפר סבא: אריה ניר, תשס"ב 2002, עמ' 121

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]