יקום פורקן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יקום פורקן הוא שם לשני קטעי תפילה יהודיים בשפה הארמית שיסודם ככל הנראה בתקופת הגאונים[1]. הקטע הראשון כולל ברכה לחכמי ארץ ישראל וחכמי בבל, לראשי הישיבות הדיינים וכל לומדי התורה והשני כולל ברכה לקהל. שני הקטעים נאמרים אצל יהדות אשכנז[2] לאחר קריאת התורה בתפילת שחרית של שבת, ואילו אצל יהודי פרובנס היה נאמר הקטע השני בלבד כחלק מברכת החודש. בקהילות אחרות לא מוכרת התפילה.

תולדות התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן למצוא צורות ומקטעים קצרים של התפילה (או ברוח התפילה) בכתובות הקדשה ארמיות על רצפות פסיפס בארץ ישראל, כמו בבית הכנסת שלום על ישראל ביריחו וכדומה. למרות שהתפילה כוללת ברכה לחכמי בבל ואף נתקנה בשפה הארמית, היא אינה נזכרת בסידורים מתקופת הגאונים כדוגמת סדר רב עמרם גאון או בסידור רס"ג. הראשון שמזכיר את התפילה כולה הוא בעל מחזור ויטרי[3], המזכיר רק ברכה אחת, אשר לפי חלק מכתבי היד של החיבור כוללת הן את הברכה לחכמים (הקטע הראשון) והן את הברכה לקהל (הקטע השני), בעוד לפי כתבי יד אחרים נכללת רק הברכה לחכמים. בסידור חסידי אשכנז‏[4] מוזכרים כבר שני קטעי יקום פורקן, אחד לחכמים ואחד לכל הקהל. ר' אלעזר מוורמס, בעל הרוקח, מציין כי התפילה נאמרת בכל שבת, אך לא בחגים‏[5]. נמצאנו למדים כי במרחב של יהדות האשכנז וצרפת הצפונית התקיימה אמירת התפילה בכל תפילות השבת. ברם אצל יהודי פרובנס אנו מוצאים עדות בספר ארחות חיים לר' אהרון הכהן מלוניל המזכיר את התפילה כחלק מברכת החודש ולא בכל שבת‏[6] וכך היה מקובל בנוסח פרובנס עד תקופה מאוחרת‏[7]. ככל הנראה התפילה לא הייתה מוכרת באזורים אחרים כדוגמת ספרד או ארצות המזרח וחכמיהם אינם מזכירים אותה. עם זאת, בנוסח הספרדים קיימת תפילת מי שברך לקהל שסיומה דומה לסיום של יקום פורקן השני.

ראשוני הרפורמה בגרמניה התנגדו לאמירת התפילה והשמיטוה מסידוריהם.

נוסח התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסח שתי התפילות זהה למדיי בפתיחה ובסיום. הודגשו החלקים שאינם זהים לצורך הבהירות.

הברכה לחכמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יקום פורקן מן שמיא, חנא וחסדא ורחמי וחיי אריכי ומזוני רויחי וסיעתא דשמיא ובריות גופא ונהורא מעליא זרעא חיא וקימא זרעא די לא יפסוק ודי לא יבטול מפתגמי אורייתא. למרנן ורבנן חבורתא קדישתא די בארעא דישראל ודי בבבל, לרישי כלי[8], ולרישי גלותא[9], ולרישי מתיבתא, ולדיני די בבא, לכל תלמידיהן ולכל תלמידי תלמידיהון ולכל מאן דעסקין באורייתא. מלכא דעלמא יברך יתהון, יפיש חייהון, ויסגא יומיהון, ויתן ארכה לשניהון, ויתפרקון וישתזבון מן כל עקא ומן כל מרעין בישין. מרן די בשמיא יהא בסעדהון כל זמן ועידן ונאמר אמן.

תרגום לעברית: יקום ישע מן השמים, חן, וחסד, ורחמים, וחיים ארוכים, ומזונות מרווחים, וסיוע מן השמים, ובריאות הגוף, ואור מעולה, זרע חי וקיים, זרע שלא יפסוק ולא יבטול מדברי תורה. למורנו ורבותינו החבורה הקדושה שבארץ ישראל ושבבבל, לראשי כלה, ולראשי הגולה, ולראשי ישיבה, ולדייני השער, לכל תלמידיהם ולכל תלמידי תלמידיהם ולכל מי שעוסקים בתורה. מלך העולם יברך אותם, יאריך חייהם וירבה ימיהם ויתן אריכות לשנותיהם ויושעו וינצלו מכל צרה ומכל חליים רעים. אדוננו שבשמים יהיה בעזרתם כל זמן ועת ונאמר אמן.

הברכה לקהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

יקום פורקן מן שמיא, חנא וחסדא ורחמי וחיי אריכי ומזוני רויחי וסיעתא דשמיא ובריות גופא ונהורא מעליא זרעא חיא וקימא זרעא די לא יפסוק ודי לא יבטול מפתגמי אורייתא. לכל קהלא קדישא הדין רברביא עם זעריא, טפלא ונשיא. מלכא דעלמא יברך יתכון, יפיש חייכון, ויסגא יומיכון, ויתן ארכה לשניכון, ותתפרקון ותשתזבון מן כל עקא ומן כל מרעין בישין. מרן די בשמיא יהא בסעדכון כל זמן ועידן ונאמר אמן.

תרגום לעברית: יקום ישע מן השמים, חן, וחסד, ורחמים, וחיים ארוכים, ומזונות מרווחים, וסיוע מן השמים, ובריאות הגוף, ואור מעולה, זרע חי וקיים, זרע שלא יפסוק ולא יבטול מדברי תורה. לכל הקהל הקדוש הזה, גדולים וקטנים, טף ונשים. מלך העולם יברך אתכם, יאריך חייכם וירבה ימיכם ויתן אריכות לשנותיכם ותושעו ותנצלו מכל צרה ומכל חליים רעים. אדוננו שבשמים יהיה בעזרתכם כל זמן ועת ונאמר אמן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יצחק משה אלבוגן, התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית, תל אביב 1972 עמוד 151
  2. ^ הן בנוסח אשכנז והן בנוסח ספרד החסידי
  3. ^ מהדורת גולדשמידט עמודים קצח, רפ"ו
  4. ^ משה הרשלר, סידור רבינו שלמה וסידור חסידי אשכנז, ירושלים תשל"ב עמוד קעג
  5. ^ רוקח, סדר תפילות שחרית של שבת, סימן נ"ג
  6. ^ ארחות חיים, סדר תפילות שבת שחרית סימן ז'. התפילה מוזכרת כאחד מבין כמה מנהגים לברכת החודש
  7. ^ אליהו כרמי, סדר התמיד חלק שני כמנהג ארבע קהילות קדושות, אויגנייון (אביניון) ה'תקכ"ז (1767)
  8. ^ ראו ירחי כלה
  9. ^ בנוסחים עתיקים לא נזכר ראש הגולה למשל במחזור ויטרי. ראו אלבוגן, התפילה בישראל הערה 18 לעמוד 151 (עמוד 437)