יקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים
אדמו"ר מסיגט
Teie3.jpg
מצבות רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים ואשתו בסיגט
חיבורו העיקרי ייטב לב
תאריך לידה ה'תקס"ח
תאריך פטירה ו' באלול, תרמ"ג
מקום קבורה סיגט
חסידות סיגט
מקום מגורים סטרופקוב, אוהלי, גורליצה, סיגט
מקום פעילות סיגט
הבא רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים
תחילת כהונה 1858
סיום כהונה 1883
רבותיו רבי משה טייטלבוים מאוהלי
חיבוריו ייטב לב, ייטב פנים, אבני צדק, רב טוב
אב רבי אלעזר ניסן טייטלבוים, רבה של סיגט ודרוהוביץ'
אם רויזה בלומה, בת הרב אהרן רבה של חודרוב
בת זוג רחל אשכנזי
ילדים רבי אברהם אהרן טייטלבוים
רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים
רבי משה יוסף טייטלבוים
רבי אליהו בצלאל טייטלבוים
אשת רבי ישראל יעקב טייטלבוים
אשת רבי ברוך הלברשטאם
אשת רבי משה הורוויץ

רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים (18081883) היה רבה של סיגט, והאדמו"ר הראשון מסיגט. מכונה ה"ייטב לב" על שם ספרו.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת ה'תקס"ח לרבי אלעזר ניסן טייטלבוים, אב"ד דרוהוביץ', בן רבי משה טייטלבוים מאוהלי, ה"ישמח משה", בחצר סבו זה גודל. בהיותו בן 15, העיד עליו סבו שהוא גדול בנגלה ובנסתר. בגיל צעיר נשא לאשה את רחל, בתו של רבי משה דוד אשכנזי, אב"ד טולצ'ובה ומחבר הספר "תולדות אדם" על התלמוד וספר "באר שבע" על התורה, שלימים עלה לארץ ישראל ונפטר בצפת. בשנת ה'תקצ"ג, נתקבל לאב"ד סטרופקוב שבסלובקיה, ועמד שם בכהונתו עד שנת ה'תר"א[1].

לאחר פטירת סבו ה"ישמח משה" (כ"ח בתמוז, ה'תר"א) וסירוב אביו אלעזר ניסן להחליפו נקרא הוא למלא את מקומו באוהלי. הסיעה החסידית שם מנתה רק כמה עשרות משפחות מתוך יותר מאלף; בכתב המינוי שלו חויב להפסיק לחלק קמיעות ולהתפלל רק בנוסח אשכנז בבית ובציבור, לא להאריך בדרשותיו ולא לקלל איש. הוא לא עמד בכך, ולבסוף קצו בו הפרנסים וגירשוהו מקץ כמה שנים של מריבות. מחליפו היה הרב ירמיה לעוו, מתנגד קנאי שרדף בעזוז את חסידי העיר.‏[2]

משם הלך טייטלבוים לכהן ברבנות בעיר גורליצה. בשנת ה'תרט"ז נבחר כאב"ד בעיר דרוהוביץ' למלא את מקום אביו, ונמשך המשא ומתן של התמנות זו קרוב לשנתיים. אולם בינתיים, בשנת ה'תרי"ח, אחר שנפטר בסיגט (שם כיהן אביו לפני זה) פרנס הציבור, שמואל זיינוויל כהנא, (חתן רבי יהודה כהנא הלר, בעל "קונטרס הספקות"), והזמינו את בעל ה"ייטב לב" להספידו, השאיר הספד זה רושם על ראשי הקהילה עד ששלחו אליו "כתב רבנות" להיות רב ואב"ד בקהילתם. בשנה ההיא, ביום י"ח בתמוז, הגיע למשרתו, להנהיג את הקהילה. אלפי חסידים נסעו אליו‏[1].

בהיותו רב בגורליצה הוציא לאור את ספרו של סבו, "ישמח משה" על התורה. ובהיותו בסיגט סידר את תשובותיו של סבו על ארבעה חלקי שולחן ערוך, וקראם בשם "השיב משה". נדפס בלבוב בשנת ה'תרכ"ו. בהרבה מקומות בסוף התשובה בספר זה נכתב "ודו"ק הייט"ב" בשתי יו"דין. הרב יוסף הכהן שווארץ, בעל "וילקט יוסף", כותב בספרו שו"ת ויצבר יוסף, סימן יט, שהתשובות הללו הם מנכד המחבר, ושתיבת "הייט"ב" היא ראשי תיבות משמו הפרטי, הקטן יקותיאל יהודה טייטלבוים‏[3].

העמיד תלמידים רבנים מפורסמים. מבין הרבנים שהתחלפו אתו בענייני הלכה היו: רבי מנחם מנדל פנט מדעש. רבי אלי' הרשובסקי אב"ד דרוהוביץ' בעל "אזור אליהו", רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, רבי אהרון הלברשטאם אב"ד צאנז, גיסו (אחי אשתו) רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב מחבר ספר שו"ת מהר"י אשכנזי, רבי יוסף יואל דייטש אב"ד מונסטרישץ', רבי משה תאומים אב"ד הורודנקא מחבר ספר שו"ת דבר משה, רבי שרגא פייבל שרייאר אב"ד ברדשין מחבר ספר "גחלי הקדש", ורבי שמואל ארנפלד בעל "חתן סופר"‏[3].

נפטר בשבת, ו' באלול ה'תרמ"ג, לאחר שכיהן משך 25 שנה כרב בסיגט‏[3], שם נבנה "אוהל" על קברו.

הספדים עליו נדפסו בספר לקוטי חבר בן חיים‏[4], בספר "אמרי שבח", דף ז', בשם אבי המחבר רבי מאיר יהודה ליב הכהן גלאז אב"ד רוהאטין, ובספר "איה סופר"‏[5] מאת הרב מרדכי רובינשטיין, מגיד מישרים בקרקוב.‏[3]

בנו, רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים, מילא את מקומו כרבה של סיגט.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו

חתניו

  • רבי ישראל יעקב טייטלבוים אב"ד וואלובה
  • רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ
  • רבי משה הורוויץ מרוזבדוב.‏[3]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ייטב לב , על תורה
  • ייטב פנים, על מועדים
ספרו ייטב פנים, חוסט, 1912

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]