יקינתון (פרח)

יקינתון (שם מדעי: Hyacinthus; שמות עבריים: כדכוד, יקנת) הוא סוג צמח במשפחת האספרגיים ובו שלושה מינים שתפוצתם באזור הים תיכוני ובאפריקה. בארץ ישראל נפוץ מין אחד: יקינתון מזרחי. חוקרים רבים נוטים לזהות את היקינתון עם השושנה הנזכרת בתנ"ך, בספר "שיר השירים".

היקינתון הוא גאופיט בעל בצל רב שנתי. עליו הצרים מרוכזים בבסיס הצמח, והפרחים דמויי פעמון או משפך וסדורים באשכול על עמוד תפרחת בלתי מסועף.

הצמח תורבת בהולנד בסוף המאה השש-עשרה ומשמש בעיקר לנוי. הוא טופח בשני כיוונים: לתפרחת צפופה יותר, רבת פרחים, ולזנים צבעוניים. זהו הפרח היחיד כמעט שלא השתנה בצורתו התרבותית מצורת הבר.

מקור השם הוא במיתולוגיה היוונית. יקינתון (יאקינתוס) היה שמו של נער יפה תואר, בנו של פיראוס מלך מקדוניה, שאפולו, האל האולימפי, התאהב בו. משהתחרה אפולו עם יקינתון בהשלכת דיסקוס, התקנאו בו אלים אחרים שהתאהבו בנער, ולכן גרמו לכך שהדיסקוס שהשליך אפולו יפגע בראשו של יקינתון. הנער מת, ומדמו עלה צמח הנושא את שמו.

לאה גולדברג כתבה את השיר "פזמון ליקינתון" שהלחינה רבקה גוילי, מאז בוצע השיר בידי אמנים רבים כגון נחמה הנדל, אסתר עופרים, עפרה חזה, אחינועם ניני, ברי סחרוף ונינט טייב.

קישורים חיצוניים

• יקינתון מתוך אתר העמותה לקידום החינוך בגליל המערבי