ירבועיים

ירבועיים
המין Allactaga elater
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	מכרסמים
תת־סדרה:	דמויי עכבר
על־משפחה:	Dipodoidea
משפחה:	ירבועיים
שם מדעי
Dipodidae ‏ולדהיים, 1817

Zapus princeps

Sicista betulina

ירבוע מצוי

ירבוע גדול.

יַּרְבּוֹעִיִּים (שם מדעי: Dipodidae) היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני. נפוצה בעיקר באזור הצפוני של כדור הארץ באסיה וצפון אפריקה.

מאפיינים

מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר. בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים אחוריות ארוכות. רגליהם הקדמיות קטנות ואינן משמשות לתנועה. באופן כללי, מספר האצבעות ברגליים משתנה בין המינים (לירבוע אסיאתי יש חמש אצבעות ברגלו האחורית לעומת שלוש אצל הירבוע האפריקני) וגם צורת אוזנם של המינים שונה. בעלי פרווה ארוכה ורכה. גודל המינים 4–26 ס"מ. תזונתם משתנה: חלקם אוכלי צמחים או זרעים, חלקם אוכלים חרקים, ואחרים אוכלי כל.

מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר, התפתחה מן הצורך להימלט מטורפים, ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי למצוא מזון. אף על פי שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה או לירבועניים בצפון אמריקה, כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות לחיים במדבר העמוק, בהתאם לעיקרון האבולוציה המתכנסת.

הגנה ורבייה

הירבוע הוא יצור לילי. במשך היום החם הוא מסתתר במאורות. בין 30 המינים במשפחה יש ארבע צורות שונות למאורות: שתיים זמניות ושתיים קבועות. המאורות הזמניות בנויות כמנהרה. עומקן של אלו המשמשות להמלטות מטורפים בזמן הלילה הוא 10 עד 20 ס"מ, והן אינן חתומות או מוסוות. המאורות הזמניות ליום מוסתרות היטב ופקוקות בחול השומר אותן מפני החום החיצוני ומפני זליגת הלחות הפנימית. עומקן: 20 עד 50 ס"מ.

מאורות קבועות הן גם כן חתומות ומוסוות, ולעיתים יש בהן מספר כניסות. אלו מבנים מורכבים יותר ויש בהן חלל קינון. מאורות החורף מכילות חללי אחסון מזון בעומק של 40 עד 70 ס"מ תחת פני האדמה, וחלל לשינת חורף בין 1.5 ל-2.5 מ' עומק תחת האדמה.

תקופת ההריון של הנקבה נמשכת 17–42 יום כאשר בה היא ממליטה 2-7 גורים. הנקבה נכנסת להריון פעם אחת או פעמיים בשנה.

המשפחה בישראל

כל הירבועים בישראל שייכים לסוג ירבוע. קיימים בישראל שני מינים:

• המין ירבוע גדול (Jaculus orientalis), בצפון ומערב הנגב.
• המין ירבוע מצוי (Jaculus jaculus): לו 2 תת-מינים: ירבוע החולות (Jaculus jaculus schlueteri) וירבוע הנגב (Jaculus jaculus vocator), המצויים באזור הנגב והערבה. עם זאת, לא נמצאו צורות ביניים של ירבוע הנגב וירבוע החולות והם אינם מתרבים בשבי, וייתכן כי אלו הם שני מינים נפרדים. הירבוע בישראל הוא בעל חיים מוגן.

מיון מדעי

• משפחה ירבועיים (dipodidae)
  • תת-משפחה Allactaginae
    • סוג אלקטגה (Allactaga) - בו ירבוע ארבע-אצבעי
    • סוג Allactodipus
    • סוג Pygeretmus
  • תת-משפחה cardiocraninae
    • סוג ומין יחיד ירבוע גמדי (Cardiocranius paradoxus)
    • סוג ומין יחיד Salpingotulus michaelis
    • סוג Salpingotus
  • תת-משפחה ירבועים (dipodinae)
    • סוג ומין יחיד ירבוע צפוני (Dipus sagitta)
    • סוג ומין יחיד Eremodipus lichtensteini
    • סוג ירבוע (Jaculus)
    • סוג Stylodipus
    • סוג ומין יחיד Paradipus ctenodactylus
  • תת-משפחה euchoreutinae
    • סוג ומין יחיד ירבוע ארך-אזניים (Euchoreutes naso)
  • תת-משפחהSicistinae
    • סוג Sicista
  • תת-משפחה זפוסיים (Zapodinae)
    • סוג ומין יחיד ZapodEozapus setchuanus
    • סוג ומין יחיד Napaeozapus insignis
    • סוג זפוס (Zapusinae)

במזרח הקדום

ככל הנראה בשר הירבועיים שימש לבשר למאכל במזרח הקדום. בגופות חנוטות ממצרים נמצאו עקבות של עכברים שנאכלו, ואכילת העכבר מתועדת גם כמעדן בסעודות מלכותיות באשור החדשה. ישעיהו מזכיר לגנאי את ”אֹֽכְלֵי֙ בְּשַׂ֣ר הַחֲזִ֔יר וְהַשֶּׁ֖קֶץ וְהָעַכְבָּ֑ר” (ספר ישעיהו, פרק ס"ו, פסוק י"ז), וייתכן שאכילתם הייתה אכילה פולחנית הקשורה בעבודה זרה בקרב שבטי האזור. כיום מקובל במחקר לזהות עכברים אלה כירבועיים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ירבועיים בוויקישיתוף

• ירבועיים, באתר ITIS (באנגלית)
• ירבועיים, באתר NCBI (באנגלית)
• ירבועיים, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• ירבועיים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• ירבועיים, באתר GBIF (באנגלית)
• תמר נהרי‏, הירבוע - בקרוב רק בגואה, באתר וואלה!‏, 3 בדצמבר 2001