ירון לונדון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ירון לונדון (נולד ב-24 באוגוסט 1940) הוא עיתונאי, איש טלוויזיה, פובליציסט ופזמונאי ישראלי.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו ופועלו המקצועי
ירון הוא בנו של בצלאל לונדון, משחקניו הראשיים של תיאטרון "המטאטא". יגאל מוסינזון, יוצר סדרת הספרים המפורסמת חסמב"ה, סיפר כי יצר את דמותו של ירון זהבי - גיבור הסדרה - בהשראת דמותו של לונדון הצעיר, אותו הכיר בהיותו דייר בבית המשפחה. לונדון למד בגמנסיה הרצליה. מגיל 14 למד בפנימיה חקלאית בכפר הירוק.
לונדון נשוי לנירה לונדון ולזוג שלושה ילדים, בהם הקריקטוריסטית והסופרת דניאלה לונדון דקל.
[עריכה] כעיתונאי וכאיש טלוויזיה
לונדון החל את מסלול עבודתו המקצועית כשדר רדיו בקול ישראל, והיה שליח רשות השידור בפריז. בתחילת שנות השבעים החל להגיש תוכניות אירוח בטלוויזיה הישראלית. במשך השנים הגיש מגוון תוכניות תעודה ומלל ובהן: "עלי כותרת", "טנדו" (תוכנית ראיונות שבמסגרתה אירח לונדון אורח אחד לראיון עומק), "דילמה", "מצב הרוח", "סופשבוע", "ככה וככה" ו"סוף ציטוט" (תוכנית שנוצרה בהשראת ברנאר פיבו). תוכניות אלה תרמו במהלך השנים לעיצוב השיח הציבורי ועמדו במרכז ההווייה התרבותית בישראל.
בשנים 1989 - 1993 הנחה לונדון את תוכנית הילדים "מסיבת גן" ולאחר מכן את התוכנית "בסלון של ירון". הוא השתתף גם בקלטות וידאו לילדים: "איתמר צייד החלומות" ו"איתמר מטייל על קירות" (על פי דויד גרוסמן), "מעשה בחמישה בלונים" ו"ירון בעל החלונות".
הוא עבר לערוץ 2 עם הקמתו ב-1993, ויצר בו סדרות תעודה שעסקו בחברה הישראלית ובהן: "הפואטיקה של ההמונים" ו"השמן עם הסוני".
בשנת 2002 הנחה את תוכנית הטלוויזיה "חמש וחצי" בערוץ הילדים, בה הוא הסביר מאורעות אקטואליים בסגנון המותאם לילדים.
בסמוך להקמת ערוץ 10, עבר לונדון למערכת זו, שם הוא משמש כמנחה לצד מוטי קירשנבאום בתוכנית האקטואליה היומית "לונדון את קירשנבאום".
לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה הוא הנחה עם מוטי קירשנבאום גם את התוכנית המועמד.
לונדון היה חבר מערכת העיתון "ידיעות אחרונות" בין השנים 1988 - 2007 ופרסם כתבות וראיונות רבים בעיתון.
במשך שנים אחדות ערך את הירחון "סטטוס - הירחון לחשיבה ניהולית".
בשנת 2009 שודרו שישה סרטים בהנחייתו, בסדרה בשם "לונדון פינת בן יהודה" העוסקת בשפה העברית.
[עריכה] פרס סוקולוב
ירון לונדון הוא חתן פרס סוקולוב למפעל חיים בתקשורת אלקטרונית לשנת 2007. בנימוקי הוועדה נכתב כי הפרס הוענק לו "על הישגיו הרבים לאורך שנים, פיתוח ז'אנרים טלוויזיוניים, הצטיינות בעריכת ראיונות ועבודה דוקומנטרית רבת פנים"[1].
[עריכה] ראיונות בולטים כמנחה בטלוויזיה
- בשנת 1975 ראיין לונדון את הזמר ניסים סרוסי בתוכניתו "טנדו", ביקר את מילות שיריו ותהה מה סוד הצלחתו. לונדון הציג את סרוסי באופן שרבים ראו כמתנשא ומזלזל והראיון הפך לאחד ממסמלי ההתנגשות הבין-תרבותית בין הזרם המבוסס והדומיננטי לבין תרבות נרמסת ודחויה. זאת, כאשר סרוסי נחשב לנציג המוזיקה המזרחית הנלחמת על מקומה, למרות שסגנונו של סרוסי לא היה מזרחי. לא שרדו הקלטות של הראיון, אולם קיים מערכון של ניקוי ראש בכיכובו של דובי גל בו מוצג לונדון כמקנא בסרוסי. לאחר שנים הסביר לונדון את שאלותיו כמושפעות מראיון עם שרל אזנבור בו צפה, ובאותו ראיון נשאל אזנבור שאלות דומות והצליח להשיב כהלכה.
- ב-1992 ראיין בבית חולים את הסופר פנחס שדה, שחלה בסרטן ריאות ומת כשנה וחצי לאחר מכן. ראיון זה הכה גלים, בעיקר בשל התייחסותו של לונדון לנושא רגיש מבחינתו של שדה - מותה של המשוררת חבצלת חבשוש.
- בשנת 2008 ראיינו לונדון וקירשנבאום בתוכניתם את אורן זריף, המתיימר לטפל באנשים במצוקה נפשית ופיזיולוגית. לקראת סוף הראיון כינה לונדון את זריף נוכל ואמר שאינו קונה את שיטות הטיפול שלו[2]. לאחר הראיון הוטרד לונדון באיומים על חייו באמצעות חיוג ממספרי טלפון חסויים, ובעקבות זאת הגיש לונדון תלונה למשטרה[3].
[עריכה] כפזמונאי
בשנים 1964 - 1982 עסק לונדון בכתיבת פזמונים, ביניהם: "שיר הטלפון", "אליעזר בן יהודה", "גשר אלנבי", "עמיחי", "החיים היפים", "לו הייתי פירט", "בואי לאילת", ו"מרדף". לימים אמר ירון לונדון בראיון עיתונאי "יש שיר אחד שהיום לא הייתי כותב, וזה "מרדף", שנמצא בדיסק. יש בשיר הזה תיאורים עם נימות פשיסטיות שהיום לא הייתי כותב"[4]. עם מבצעי פזמוניו נמנו שלישיית הגשש החיוור, להקת הנח"ל והשלושרים. בשנת 2005 יצא לאור הדיסק "לו הייתי פירט", ובו אוסף פזמוניו.
[עריכה] כשחקן
בשנת 1979 שיחק לונדון את עצמו בתפקיד משני בסרט "שלאגר". בשנת 1983 שיחק בסרטו הדרמטי של יצחק (צפל) ישורון "זוג נשוי" (קטע מהסרט).
בנוסף הופיע לונדון בקליפ השיר "אצל הדודה והדוד" של הזמר דני סנדרסון, בו נזרקת לבריכה טלוויזיה, בה מופיע לונדון, ולאחר ניפוצה - יוצא לונדון הרטוב מן הבריכה וממשיך את המשפט אותו החל כאשר היה בטלוויזיה.
[עריכה] לקריאה נוספת
- זהות ודמוגרפיה, מאמר שפרסם לונדון בגשר, 145, תשס"ב 2002.
- הציבור הדתי והתקשורת, מאת אפרים זורוף, בהשתתפות לונדון, נדפס בכלביא יקום, תשס'א 2001.
[עריכה] מפרסומיו של לונדון
- ירון לונדון משוחח עם ילדים, עורך אחראי - יהודה שיף, כתיבה - זאב גלילי, המחשה - ג'וליאן שגראן, אביבים, תל אביב, תשנ'ד 1994.
- לו הייתי פירט, הקלטה, משיריו היפים של ירון לונדון, איסוף עריכה והפקה - בועז הראל, הד ארצי 2004.
- לקט שירים, מאת יוסף הדר, משה דור, עמוס אטינגר, צייר ירון לונדון, השלושה, רמת גן 1962.
- קישון: דו-שיח ביוגרפי, ספרית מעריב, תל אביב, תשנ'ג 1993.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ פרסי מפעל חיים לאורי קליין ולירון לונדון, באתר ynet.
- ^ "זה שם עם ערך", הראיון באתר נענע 10
- ^ האם ההילר אורן זריף מאיים על ירון לונדון? באתר TheMarker
- ^ ענבל שתיוי, ציף ציף, באתר nrg
[עריכה] קישורים חיצוניים
- לונדון את קירשנבאום - האתר הרשמי ב nana10 עם כל התוכניות והפינות
- ירון לונדון, באתר MOOMA
- אוסף טורים של ירון לונדון, ynet
- מילים לשירים של ירון לונדון באתר שירונט
- ירון לונדון, בלקסיקון "העין השביעית" לתקשורת ועיתונות
- מירב קריסטל, מה עשה ירון לונדון לפני 22 שנה?, ynet
- עומר חימי, אהבה מעבר לפינה, nrg
- סמדר שילוני, בלונדון יש יותר סרטים, באתר ynet
- נרי ליבנה, לא קדוש ולא מעונה, באתר הארץ, 3.1.08
- האלוהים של ירון לונדון, nrg
- מרדכי חיימוביץ, ירון לונדון מחייה את השפה העברית, nrg, 30/1/2009
