ירון לונדון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ירון לונדון
(24 באוגוסט 1940)
Yaron London (by Hana).jpg
ירון לונדון באולפני התוכנית לונדון את קירשנבאום, אוגוסט 2011
השכלה בצלאל
מקצוע מנחה טלוויזיה, עיתונאי, שחקן, פזמונאי

ירון לונדון (נולד ב-24 באוגוסט 1940) הוא עיתונאי, איש טלוויזיה, פובליציסט, פזמונאי, שדרן רדיו ומנחה טלוויזיה ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לונדון נולד ב-1940 בתל אביב. אביו היה השחקן בצלאל לונדון, משחקניו הראשיים של תיאטרון "המטאטא", התיאטרון הסאטירי הראשון בארץ. סבו היה סוחר עצים מצליח ששימש גם כרב מטעם שלטונות האימפריה הרוסית. אמו של ירון לונדון הייתה מורה לעברית שעלתה לארץ ב-1924 מאוקראינה.

יגאל מוסינזון, יוצר סדרת הספרים המפורסמת "חסמבה", סיפר כי יצר את דמותו של ירון זהבי, גיבור הסדרה, בהשראת דמותו של לונדון הצעיר, אותו הכיר בהיותו דייר בבית המשפחה. לונדון התחנך בילדותו בגן הילדים של חוה ורבה בתל אביב, אחר-כך למד בגימנסיה הרצליה ובנעוריו למד בפנימייה החקלאית בכפר הירוק. החל את שירותו הצבאי בגלי צה"ל, ועקב עבירת משמעת הודח והועבר לתפקיד סמל משמעת בבסיס של חיל החינוך.‏[1] בשנת 1961, לאחר שירותו הצבאי, עבר לירושלים ללמוד גרפיקה בבצלאל. בשנת 1962, במהלך לימודיו, החל לעבוד כקריין חדשות ב"קול ישראל".

כעיתונאי וכאיש טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לונדון, 2010

לונדון החל את מסלול עבודתו המקצועית כשדרן רדיו בקול ישראל, והיה שליח רשות השידור בפריז. בתחילת שנות השבעים, החל להגיש תוכניות אירוח בטלוויזיה הישראלית. במשך השנים הגיש מגוון תוכניות תעודה ומלל ובהן: "עלי כותרת", "טנדו" (תוכנית ראיונות שבמסגרתה אירח לונדון אורח אחד לראיון עומק), "דילמה", "מצב הרוח", "סופשבוע", "ככה וככה", "סוף ציטוט" (תוכנית שנוצרה בהשראת ברנאר פיבו) ו"שבעים פנים" שעסקה בפרשת השבוע. תוכניות אלה תרמו במהלך השנים לעיצוב השיח הציבורי ועמדו במרכז ההוויה התרבותית בישראל. בשנות ה-80 נמנה עם הכותבים הקבועים של הירחון מוניטין וכן כתב בעיתון "חדשות".

בשנים 1989‏-1993 הנחה לונדון את תוכנית הילדים "מסיבת גן" ולאחר מכן את התוכנית "בסלון של ירון". הוא השתתף גם בקלטות וידאו לילדים: "איתמר צייד החלומות" "איתמר וכובע הקסמים השחור" ו"איתמר מטייל על קירות" (על פי דויד גרוסמן), "מעשה בחמישה בלונים" ו"ירון בעל החלונות".

הוא עבר לערוץ 2 עם הקמתו ב-1993, ויצר בו סדרות תעודה שעסקו בחברה הישראלית ובהן: "הפואטיקה של ההמונים" ו"השמן עם הסוני".

בשנת 2002 הנחה את תוכנית הטלוויזיה "חמש וחצי" בערוץ הילדים, בה הסביר מאורעות אקטואליים בסגנון המותאם לילדים.

בסמוך להקמת ערוץ 10, עבר לונדון למערכת זו, שם הוא משמש כמנחה לצד מוטי קירשנבאום בתוכנית האקטואליה היומית "לונדון את קירשנבאום". לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה, הנחה עם קירשנבאום את התוכנית "המועמד".

לונדון היה חבר מערכת עיתון "ידיעות אחרונות" בין השנים 1988-2007 ופרסם בו כתבות וראיונות רבים. במשך שנים אחדות ערך את הירחון "סטטוס - הירחון לחשיבה ניהולית".

לונדון הוא הדמות הבדיונית הראשית ברומן של ידידו גדעון סאמט, "להרוס את נדב", אשר יצא לאור בשנת 2008.

בשנת 2009 שודרה סדרה תיעודית בת שישה פרקים בהנחייתו. הסדרה "לונדון פינת בן יהודה", העוסקת בשפה העברית, הוכתרה כ"הסדרה התיעודית הטובה ביותר לשנת 2009" על ידי חברי האקדמיה לטלוויזיה ולקולנוע, ובנוסף, זכתה בתואר זהה על ידי פורום היוצרים הדוקומנטריים. הסדרה שודרה בערוץ yes דוקו ומאוחר יותר בערוץ 10.

בשנת 2011 יצר והגיש סדרה תיעודית נוספת בת 4 חלקים, "העם הנבחר", העוסקת בסמלי מיתוס בחברה הישראלית. הסדרה שודרה בערוץ 8 בהוט ובהמשך בערוץ 10 תחת השם "הצבר".

החל משנת 2013 מגיש לונדון את התוכנית "מה זה מוזה" בחינוכית 23[2].

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לונדון הוא חתן פרס סוקולוב למפעל חיים בתקשורת אלקטרונית לשנת 2007. בנימוקי הוועדה נכתב כי הפרס הוענק לו "על הישגיו הרבים לאורך שנים, פיתוח ז'אנרים טלוויזיוניים, הצטיינות בעריכת ראיונות ועבודה דוקומנטרית רבת פנים"‏[3].

בשנת 2009 העניקה אגודת העיתונאים ללונדון פרס על מפעל חיים מטעם אגודת העיתונאים, יחד עם מוטי קירשנבאום וסבר פלוצקר, על תרומתם לתקשורת הישראלית. הבחירה בעיתונאים הוותיקים התקבלה על ידי הנהלת אגודת העיתונאים בתל אביב ונשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופסור רבקה כרמי‏‏‏[4]. בתגובה להענקת הפרס אמר לונדון:

"הפרס הזה משמח ומטריד. הוא משמח מפני שעונג הוא לקבל פרס מעמיתיך שבדרך כלל ששים למשבתך ולא להצלחותיך, ואם יש אחדות דעים אפילו בקבוצה קטנה של עיתונאים הקוראים את זהותם של מקבלי הפרס, הרי שזה מאוד נעים; וזה מטריד מפני שאני חש שככל שאוזל הטסטוסטרון מאשכיי, כך מתרבות המחמאות ומתרבים הפרסים שאני מקבל".

ראיונות בולטים כמנחה בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 1975, ראיין לונדון את הזמר ניסים סרוסי בתוכניתו "טנדו", ביקר את מילות שיריו ותהה מה סוד הצלחתו, תוך שהוא מציג את מילות שיריו באופן מגוחך. לונדון הציג את סרוסי באופן שרבים ראו כמתנשא ומזלזל. הראיון הפך לאחד מסמלי מאבק המזרחיים כנגד הקיפוח התרבותי והזלזול במוזיקה המזרחית בישראל. הקלטות ראיון זה לא שרדו, אולם קיים מערכון של ניקוי ראש בכיכובו של דובי גל בו מוצג לונדון כמקנא בסרוסי. לאחר שנים הסביר לונדון את שאלותיו כמושפעות מראיון עם שרל אזנבור בו צפה, ובו נשאל אזנבור שאלות דומות והצליח להשיב כהלכה.
  • ב-1992, ראיין בבית חולים את הסופר פנחס שדה, שחלה בסרטן ריאות ומת כשנה וחצי לאחר מכן. ראיון זה היכה גלים, בעיקר בשל התייחסותו של לונדון לנושא רגיש מבחינתו של שדה - מותה של המשוררת חבצלת חבשוש.
  • בשנת 2008, ראיינו לונדון וקירשנבאום בתוכניתם את אורן זריף, המתיימר לטפל באנשים במצוקה נפשית ופיזיולוגית. לקראת סוף הראיון, כינה לונדון את זריף נוכל ואמר שאינו מאמין בשיטות הטיפול שלו‏[5]. לאחר הראיון הוטרד לונדון באיומים על חייו באמצעות חיוג ממספרי טלפון חסויים, ובעקבות זאת הגיש לונדון תלונה למשטרה‏[6]. למרות הראיון ותקרית זו, הכריז אורן זריף בבלוג שלו מספר חודשים לאחר מכן, שירון לונדון הוא לא אחר מאשר המשיח, ושבכוונתו להשקיע כ-5 מיליון ש"ח בקמפיין להפצת בשורה זו‏[7].

כפזמונאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1964-1982, עסק לונדון בכתיבת פזמונים, ביניהם כמה שהפכו ללהיטים: "שיר הטלפון", "אליעזר בן יהודה", "גשר אלנבי", "עמיחי", "החיים היפים", "לו הייתי פירט", "בואי לאילת", "ציף ציף מעל הרציף", "כולם חכמים כולם" ו"מרדף". לימים אמר ירון לונדון בריאיון עיתונאי "יש שיר אחד שהיום לא הייתי כותב, וזה 'מרדף', שנמצא בדיסק. יש בשיר הזה תיאורים עם נימות פשיסטיות שהיום לא הייתי כותב"‏[8]. שיר זה עוסק בארץ המרדפים ומביע אהדה אל הטורחים על הביטחון השוטף. עם מבצעי פזמוניו נמנו שלישיית הגשש החיוור, להקת הנח"ל, חוה אלברשטיין, מתי כספי והשלושרים. בשנת 2005 יצא לאור הדיסק "לו הייתי פירט", ובו אוסף פזמוניו.

כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1979, שיחק לונדון את עצמו בתפקיד משני בסרט "שלאגר", כמגיש תוכנית האירוח "עלי כותרת". בשנת 1983, כיכב בסרטו הדרמטי של יצחק (צפל) ישורון "זוג נשוי"‏[9], וכן בסרט מכת שמש (סרט) משנת 1984.

לונדון הופיע גם בקליפ של השיר "אצל הדודה והדוד" של הזמר דני סנדרסון (בבימויו של מוטי קירשנבאום), בו נזרקת לבריכה טלוויזיה שבה מופיע באותה עת לונדון. לאחר ניפוצה של הטלוויזיה, יוצא לונדון הרטוב מן הבריכה וממשיך את המשפט אותו החל כאשר היה בשידור בטלוויזיה – מיצג הרומז על עיסוקו הנרחב בטלוויזיה.

בשנת 2012 השתתף ירון לונדון בפסטיגל שנושאו היה עולם הריגול, בתור הסוכן הראשי "קונטרול". לונדון לא שיחק על הבמה במהלך המופעים, אולם קטעים בהם צולם הוצגו על מסך.

כמסאי וכאינטלקטואל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לונדון כותב בעיתון ידיעות אחרונות באופן קבוע במדור "דעות". בדצמבר 2012 נמנה עם 42 אינטלקטואלים שעתרו לבג"ץ במטרה לקבל אישור להירשם כחסרי דת במשרד הפנים, והצהיר שהעתירה עקרונית כדי לאפשר חופש הגדרה וכי הוא עצמו לא ישנה את מעמדו.

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לונדון היה נשוי לנירה לונדון, עד למותה בפברואר 2010. לזוג שלושה ילדים, ובהם הקריקטוריסטית והסופרת דניאלה לונדון דקל. ללונדון בן נוסף בשם יואב זהבי-לונדון מהמפיקה לאה זהבי‏[10].

בעשור השני של המאה ה-21 לונדון הוא בן זוגה של הסופרת מיכל זמיר. מתגורר בתל אביב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זהות ודמוגרפיה, מאמר שפרסם לונדון בגשר, 145, תשס"ב 2002.
  • הציבור הדתי והתקשורת, מאת אפרים זורוף, בהשתתפות לונדון, נדפס בכלביא יקום, תשס'א 2001.

מפרסומיו של לונדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עוז אלמוג, ‏ירון לונדון מגדיר רף ביקורתי חדש בראיונות טלוויזיוניים, באתר "אנשים ישראל - המדריך לחברה הישראלית", 11 באוגוסט 2009
  2. ^ נחום מוכיח, ראיון: ירון לונדון חוזר לגן, באתר nrg‏, 25 בדצמבר 2013
    סרטונים 20 שנים אחרי מסיבת גן: ירון לונדון חוזר להנחות תוכנית ילדים, באתר נענע 10, 13 בינואר 2014 - מתוך תוכנית הבוקר "אורלי וגיא", ערוץ 10
  3. ^ מרב יודילוביץ', פרסי מפעל חיים לאורי קליין ולירון לונדון, באתר ynet‏, 28 באוקטובר 2007
  4. ^ פרסי "מפעל חיים" לירון לונדון, מוטי קירשנבאום וסבר פלוצקר, בכנס אילת לעיתונות 2009‏, אגודת העיתונאים תל אביב
  5. ^ סרטונים "זה שם עם ערך", באתר נענע 10, 19 באוגוסט 2008 - הראיון מתוך התוכנית "לונדון את קירשנבאום", ערוץ 10
  6. ^ רוני זינגר-חרותי, האם ההילר אורן זריף מאיים על ירון לונדון?, באתר TheMarker‏, 21 באוגוסט 2008
  7. ^ "בערוץ 10 נחשף המשיח", מתוך הבלוג של אורן זריף‏
  8. ^ ענבל שתיוי, ציף ציף, באתר nrg‏, 23 בינואר 2005
  9. ^ סרטונים ירון לונדון עושה סקס, באתר ynet‏, 20 בנובמבר 2006
  10. ^ סרטונים הבן הסודי של ירון לונדון נחשף, באתר נענע 10, 27 בפברואר 2013 - מתוך התוכנית "ערב טוב עם גיא פינס", ערוץ 10