ירון לונדון

ירון לונדון (24 באוגוסט 1940)
ירון לונדון באולפני התוכנית לונדון את קירשנבאום, אוגוסט 2011
השכלה	בצלאל
מקצוע	מנחה טלוויזיה, עיתונאי, שחקן, פזמונאי

ירון לונדון (נולד ב-24 באוגוסט 1940) הוא עיתונאי, שחקן, איש טלוויזיה, פובליציסט, פזמונאי, שדרן רדיו ומנחה טלוויזיה ישראלי.

ביוגרפיה

תחילת דרכו

לונדון נולד בתל אביב. אביו הוא השחקן בצלאל לונדון, משחקניו הראשיים של תיאטרון "המטאטא", התיאטרון הסאטירי הראשון בארץ. אמו של ירון לונדון היתה מורה לעברית שעלתה לארץ ב-1924 מאוקראינה.

יגאל מוסינזון, יוצר סדרת הספרים המפורסמת "חסמבה", סיפר כי יצר את דמותו של ירון זהבי, גיבור הסדרה, בהשראת דמותו של לונדון הצעיר, אותו הכיר בהיותו דייר בבית המשפחה. לונדון למד בילדותו בגימנסיה הרצליה ובנעוריו למד בפנימיה החקלאית בכפר הירוק. בשנת 1961, לאחר שירותו הצבאי, עבר לירושלים ללמוד גרפיקה בבצלאל. בשנת 1962, במהלך לימודיו, החל לעבוד כקריין חדשות ב"קול ישראל".

כעיתונאי וכאיש טלוויזיה

לונדון, 2010

לונדון החל את מסלול עבודתו המקצועית כשדרן רדיו בקול ישראל, והיה שליח רשות השידור בפריז. בתחילת שנות השבעים, החל להגיש תוכניות אירוח בטלוויזיה הישראלית. במשך השנים הגיש מגוון תוכניות תעודה ומלל ובהן: "עלי כותרת", "טנדו" (תוכנית ראיונות שבמסגרתה אירח לונדון אורח אחד לראיון עומק), "דילמה", "מצב הרוח", "סופשבוע", "ככה וככה", "סוף ציטוט" (תוכנית שנוצרה בהשראת ברנאר פיבו) ו"שבעים פנים" שעסקה בפרשת השבוע. תוכניות אלה תרמו במהלך השנים לעיצוב השיח הציבורי ועמדו במרכז ההווייה התרבותית בישראל. בשנות ה-80 נמנה עם הכותבים הקבועים של הירחון מוניטין.

בשנים 1989 - 1993 הנחה לונדון את תוכנית הילדים "מסיבת גן" ולאחר מכן את התוכנית "בסלון של ירון". הוא השתתף גם בקלטות וידאו לילדים: "איתמר צייד החלומות" "איתמר וכובע הקסמים השחור" ו"איתמר מטייל על קירות" (על פי דויד גרוסמן), "מעשה בחמישה בלונים" ו"ירון בעל החלונות".

הוא עבר לערוץ 2 עם הקמתו ב-1993, ויצר בו סדרות תעודה שעסקו בחברה הישראלית ובהן: "הפואטיקה של ההמונים" ו"השמן עם הסוני".

בשנת 2002 הנחה את תוכנית הטלוויזיה "חמש וחצי" בערוץ הילדים, בה הסביר מאורעות אקטואליים בסגנון המותאם לילדים.

בסמוך להקמת ערוץ 10, עבר לונדון למערכת זו, שם הוא משמש כמנחה לצד מוטי קירשנבאום בתוכנית האקטואליה היומית "לונדון את קירשנבאום".

לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה, הנחה את התוכנית המועמד, יחד עם מוטי קירשנבאום.

לונדון היה חבר מערכת עיתון "ידיעות אחרונות" בין השנים 1988 - 2007 ופרסם בו כתבות וראיונות רבים.

במשך שנים אחדות ערך את הירחון "סטטוס - הירחון לחשיבה ניהולית".

בשנת 2009 שודרה סדרה תיעודית בת שישה פרקים בהנחייתו. הסדרה "לונדון פינת בן יהודה", העוסקת בשפה העברית, הוכתרה כ"הסדרה התיעודית הטובה ביותר לשנת 2009" על ידי חברי האקדמיה לטלוויזיה ולקולנוע, ובנוסף, זכתה בתואר זהה על ידי פורום היוצרים הדוקומנטריים. הסדרה שודרה בערוץ yes דוקו ומאוחר יותר בערוץ 10.

בשנת 2011 יצר והגיש סדרה תיעודית נוספת בת 4 חלקים, "העם הנבחר", העוסקת בסמלי מיתוס בחברה הישראלית. הסדרה שודרה בערוץ 8 בהוט ובהמשך בערוץ 10 תחת השם "הצבר".

פרסים

פרס סוקולוב

לונדון הוא חתן פרס סוקולוב למפעל חיים בתקשורת אלקטרונית לשנת 2007. בנימוקי הוועדה נכתב כי הפרס הוענק לו "על הישגיו הרבים לאורך שנים, פיתוח ז'אנרים טלוויזיוניים, הצטיינות בעריכת ראיונות ועבודה דוקומנטרית רבת פנים".

פרס מפעל חיים

בשנת 2009 העניקה אגודת העיתונאים פרס מפעל חיים לירון לונדון, יחד עם מוטי קירשנבאום וסבר פלוצקר, על תרומתם לתקשורת הישראלית. הבחירה בעיתונאים הוותיקים התקבלה על ידי הנהלת אגודת העיתונאים בתל אביב ונשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופסור רבקה כרמי‏‏. בתגובה להענקת הפרס אמר לונדון: "הפרס הזה משמח ומטריד. הוא משמח מפני שעונג הוא לקבל פרס מעמיתיך שבדרך כלל ששים למשבתך ולא להצלחותיך, ואם יש אחדות דעים אפילו בקבוצה קטנה של עיתונאים הקוראים את זהותם של מקבלי הפרס, הרי שזה מאוד נעים; וזה מטריד מפני שאני חש שככל שאוזל הטסטוסטרון מאשכיי, כך מתרבות המחמאות ומתרבים הפרסים שאני מקבל".

ראיונות בולטים כמנחה בטלוויזיה

• בשנת 1975, ראיין לונדון את הזמר ניסים סרוסי בתוכניתו "טנדו", ביקר את מילות שיריו ותהה מה סוד הצלחתו, תוך שהוא מציג את מילות שיריו באופן מגוחך. לונדון הציג את סרוסי באופן שרבים ראו כמתנשא ומזלזל. הראיון הפך לאחד מסמלי מאבק המזרחיים כנגד הקיפוח התרבותי והזלזול במוזיקה המזרחית בישראל. הקלטות ראיון זה לא שרדו, אולם קיים מערכון של ניקוי ראש בכיכובו של דובי גל בו מוצג לונדון כמקנא בסרוסי. לאחר שנים הסביר לונדון את שאלותיו כמושפעות מראיון עם שרל אזנבור בו צפה, ובו נשאל אזנבור שאלות דומות והצליח להשיב כהלכה.
• ב-1992, ראיין בבית חולים את הסופר פנחס שדה, שחלה בסרטן ריאות ומת כשנה וחצי לאחר מכן. ראיון זה היכה גלים, בעיקר בשל התייחסותו של לונדון לנושא רגיש מבחינתו של שדה - מותה של המשוררת חבצלת חבשוש.
• בשנת 2008, ראיינו לונדון וקירשנבאום בתוכניתם את אורן זריף, המתיימר לטפל באנשים במצוקה נפשית ופיזיולוגית. לקראת סוף הראיון, כינה לונדון את זריף נוכל ואמר שאינו מאמין בשיטות הטיפול שלו‏‏. לאחר הראיון הוטרד לונדון באיומים על חייו באמצעות חיוג ממספרי טלפון חסויים, ובעקבות זאת הגיש לונדון תלונה למשטרה‏‏. למרות הראיון ותקרית זו, הכריז אורן זריף בבלוג שלו מספר חודשים לאחר מכן, שירון לונדון הוא לא אחר מאשר המשיח, ושבכוונתו להשקיע כ-5 מיליון ש"ח בקמפיין להפצת בשורה זו.

כפזמונאי

בשנים 1964 - 1982, עסק לונדון בכתיבת פזמונים, ביניהם כמה שהפכו ללהיטים: "שיר הטלפון", "אליעזר בן יהודה", "גשר אלנבי", "עמיחי", "החיים היפים", "לו הייתי פירט", "בואי לאילת", "ציף ציף מעל הרציף", "כולם חכמים כולם" ו"מרדף". לימים אמר ירון לונדון בריאיון עיתונאי "יש שיר אחד שהיום לא הייתי כותב, וזה 'מרדף', שנמצא בדיסק. יש בשיר הזה תיאורים עם נימות פשיסטיות שהיום לא הייתי כותב". עם מבצעי פזמוניו נמנו שלישיית הגשש החיוור, להקת הנח"ל, חוה אלברשטיין והשלושרים. בשנת 2005 יצא לאור הדיסק "לו הייתי פירט", ובו אוסף פזמוניו.

כשחקן

בשנת 1979, שיחק לונדון את עצמו בתפקיד משני בסרט "שלאגר", כמגיש תוכנית האירוח "עלי כותרת". בשנת 1983, כיכב בסרטו הדרמטי של יצחק (צפל) ישורון "זוג נשוי".

לונדון הופיע גם בקליפ של השיר "אצל הדודה והדוד" של הזמר דני סנדרסון (בבימויו של מוטי קירשנבאום), בו נזרקת לבריכה טלוויזיה שבה מופיע באותה עת לונדון. לאחר ניפוצה של הטלוויזיה, יוצא לונדון הרטוב מן הבריכה וממשיך את המשפט אותו החל כאשר היה בשידור בטלוויזיה - מיצג אירוני הרומז על עיסוקו הנרחב בטלוויזיה. לונדון נחשף אף כדמות הבדיונית הראשית ברומן של ידידו -"להרוס את נדב" (2008) מאת גדעון סאמט.

כמסאי

לונדון כותב בעיתון ידיעות אחרונות באופן קבוע במדור "דעות", ראוי לציון מאמרו מתאריך 26.12.2011 שכותרתו: "מהגרים לבנים, מהגרים שחורים", בעניין היחס של ישראל למהגרים מאפריקה, לעומת המהגרים מרוסיה.

חייו הפרטיים

לונדון היה נשוי לנירה לונדון, עד למותה בפברואר 2010. לזוג שלושה ילדים, ובהם הקריקטוריסטית והסופרת דניאלה לונדון דקל.

לקריאה נוספת

• זהות ודמוגרפיה, מאמר שפרסם לונדון בגשר, 145, תשס"ב 2002.
• הציבור הדתי והתקשורת, מאת אפרים זורוף, בהשתתפות לונדון, נדפס בכלביא יקום, תשס'א 2001.

מפרסומיו של לונדון

• ירון לונדון משוחח עם ילדים, עורך אחראי - יהודה שיף, כתיבה - זאב גלילי, המחשה - ג'וליאן שגראן, אביבים, תל אביב, תשנ'ד 1994.
• לו הייתי פירט, הקלטה, משיריו היפים של ירון לונדון, איסוף עריכה והפקה - בועז הראל, הד ארצי 2004.
• לקט שירים, מאת יוסף הדר, משה דור, עמוס אטינגר, צייר ירון לונדון, השלושה, רמת גן 1962.
• קישון: דו-שיח ביוגרפי, ספרית מעריב, תל אביב, תשנ'ג 1993.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ירון לונדון

• מילים לשירים של ירון לונדון באתר שירונט
• ירון לונדון, בלקסיקון "העין השביעית" לתקשורת ועיתונות
• נחום ברנע, התקפן מ"היום הזה", דבר, 13 בספטמבר 1968
• נרי ליבנה, לא קדוש ולא מעונה, באתר הארץ, 1 בינואר 2008
• אייל דץ, לילך וולך ועינב שיף, ירון זהב: ירון לונדון חוגג 70, באתר וואלה!, 24 באוגוסט 2010
• טל לוין, ירון לונדון: הדינוזאור האחרון לא רוצה להתייאש, באתר עכבר העיר, 29 באפריל 2011
• הפרעה דו-קוטבית: על הקשר בין דודו טופז לירון לונדון, באתר nrg מעריב, 1 באוקטובר 2011
• אלי אשד, ירון לונדון נגד ירון זהבי, באתר "יקום תרבות", ינואר 2012
• ירון לונדון ואורחים דנים בפרשת השבוע ב"שבעים פנים", באתר הטלוויזיה החינוכית הישראלית

• טוריו ב"דבר":
  • אסוציאציות, דבר, 26 ביולי 1968
  • הרוסים באים, דבר, 1 בנובמבר 1968
  • האלופי (מ.), דבר, 27 בינואר 1969
• אוסף טורים של ירון לונדון באתר ynet