ירוסלב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ירוסלב
Jarosław
POL Jarosław COA alt.svg
1 Jaroslaw 3.jpgבית עיריית ירוסלב
מדינה / טריטוריה Flag of Poland.svg  פולין
חבל ארץ תת-קרפטים
מחוז ירוסלבסקי
נפה ירוסלב (גמינה עירונית)
ראש העיר אנדז'יי וויצ'בסקי

(Andrzej Wyczawski)

שטח 34.61 קמ"ר
תאריך ייסוד 1031
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

39,146‏  (נכון ל-2011)
קואורדינטות 50°1′7″N 22°40′47″E / 50.01861°N 22.67972°E / 50.01861; 22.67972קואורדינטות: 50°1′7″N 22°40′47″E / 50.01861°N 22.67972°E / 50.01861; 22.67972
אזור זמן UTC +1
http://www.jaroslaw.pl
בית הכנסת הגדול בירוסלב. 2011
בית כנסת בירוסלב

ירוסלבפולנית: Jarosław. מבוטא: [jaˈrɔswaf]; בגרמנית: Jaroslau באוקראינית Ярослав; ביידיש: יאַרעסלאָוו[1]), היא עיר במחוז ירוסלבסקי בגמינה (גמינה-עירונית) ירוסלב, שבחבל התת-קרפטים, דרום-מזרח פולין. אוכלוסיית העיר מונה כ-40,000 נפש.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירוסלב נבנתה בידי הנסיך יארוסלאב הראשון, נסיך קייב, במאה ה-10, שנת 1031. את הזכות לממשל עצמי קיבלה העיר כעבור יותר מ-240 שנים מידי הנסיך ולדיסלב השני אופולצ'יקאופולה).

ירוסלב משמשת כעיר נמל על גדות נהר הסַן. בהיותה מרכז סחר חשוב, בשל מיקומה הגאוגרפי, שגשגה העיר והתפתחה במהירות, כאשר לשיא פריחתה הגיעה במאות ה-16, וה-17. ירוסלב היוותה צומת סחר ארצית, אך גם סוחרים ממדינות רחוקות בחו"ל, כמו: ספרד, אנגליה, פינלנד, ארמניה ופרס, נהרו ליריד המפורסם שלה שנערך אחת לשנה לרגל חג עליית מרים הנחוג על ידי נוצרים המשתייכים לכנסייה הקתולית והאורתודוקסית ב-15 באוגוסט, למשך שלושה שבועות. בשנת 1574 נבנתה בירוסלב מכללה ישועית.

בשנות ה-90 של המאה ה-16, במסגרת מלחמות המגנאטים, פלשו טטרים משטחי האימפריה העות'מאנית על העיר ירוסלב, ובזזו את האזור הכפרי שסביבה. הם לא הצליחו לפרוץ את חומת העיר ולהתגבר על ביצוריה, אך פשיטות אלו דרדרו את מצבה הכלכלי, הקשו על המסחר, וכפועל יוצא הורידו אותה מחשיבותה.

במלחמה הצפונית הגדולה, בין השנים 1700-1721, נכבשה העיר ונבזזה שוב ושוב בידי הצבאות הרוסים, הסקסונים והשבדים. מה שהוביל לפגיעה נוספת במעמדה.

באמצע המאה ה-18 היוותה האוכלוסייה הקתולית, 53.7% מכלל תושבי העיר; חברי הכנסייה היוונית הקתולית היוו 23.9% מאוכלוסייתה; והיהודים מנו 22.3% מהאוכלוסייה‏[2].

בחלוקת פולין הראשונה (1772), נפלה ירוסלב בחלקה של אוסטריה, והייתה תחת שלטון אוסטרי עד שנת 1918 בה זכתה פולין בעצמאות במסגרת חוזה סן-ז'רמן שבין היתר, קבע את אופן פירוקו של החלק האוסטרי של האימפריה האוסטרו-הונגרית.

לאחר מלחמת העולם השנייה נותרה העיר חלק מפולין, אולם ממשלתה הקומוניסטית של פולין, הגלתה את מרבית האוכלוסייה האוקראינית שהייתה בעיר.

יהודי ירוסלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירוסלב התקיימה לאורך השנים אוכלוסייה יהודית גדולה. ישנן ידיעות על יהודים שחיו בירוסלב בתקופות מוקדמות למאה ה-15. ידועה יהודיה בשם "רבקה מירוסלב" ("רבקה פון יאראסלאוו") עליה נמסר כי הלוותה לפיאודל אופולסקי הראשון במאה ה-14 ובתחילת המאה ה-15 סכומי כסף‏[3]. היהודי הראשון אודותיו נשתמר תיעוד רשמי חי בה בסביבות שנת 1464. רבה היהודי הראשון של העיר היה הרב ישעיה אשכנזי, בן בתו של הרבי ר' העשיל מקראקא, שכיהן בעיר בערך בין השנים ה'ת"נ-ה'תס"ח (1590-1608).

בשנת ה'שנ"א (1591) התקיים ב"יריד ירוסלב", מושב ועד ארבע ארצות הראשון הידוע שהתקיים בעיר זו. מאז,במשך קרוב ל-200 שנה התקיימו מושבי הוועד בירוסלב, עובדה שפרסמה את שמה של העיר ברחבי העולם היהודי‏[4].

בראשית המאה ה-19 הקים תושב העיר הרב שמעון מארילוס, תלמידו של החוזה מלובלין, חצר חסידית הידועה כ"חסידות ירוסלב"‏[5]. בעיר הייתה קהילה חשובה של חסידות בעלז. לפני השואה כיהן כרב הקהילה רבי יהושע רוקח, בנו של רבי ישכר דב מבעלז וסבו של האדמו"ר הנוכחי ממחונבקה.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לירוסלב שמונה ערים תאומות:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה שטיינברג, תולדות יהודי ירוסלב: משנת 1464 עד לשואה, חיפה, תשכ"ח.
  • מאיר וונדר, תולדות קהילת ירוסלב: רבניה וחשוביה, בתוך: ישורון, ניו יורק וירושלים תשע"ב (2012), כרך כו, עמ' תתסא-תתעה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ירוסלב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאיר וונדר, תולדות קהילת ירוסלב: רבניה וחשוביה, ישורון, כרך כו, עמ' תתסב הערה 10, מונה כשמונים [!] צורות של כתיב העיר במופיעים בספרות היהודית.
  2. ^ J. Motylkiewicz. "Ethnic Communities in the Towns of the Polish-Ukrainian Borderland in the Sixteenth, Seventeenth, and Eighteenth Centuries". C. M. Hann, P. R. Magocsi ed. Galicia: A Multicultured Land.
  3. ^ ברל מרק, די געשיכטע פון יידן אין פוילען, ווארשע, פערלאג יידיש בוך, 1957, עמ' 176, 259. מצוטט אצל: מאיר וונדר, תולדות קהילת ירוסלב: רבניה וחשוביה, ישורון, כרך כו, עמ' תתסא הערה 2.
  4. ^ ישראל היילפרין, פנקס ועד ארבע ארצות: לקוטי תקנות, כתבים ורשומות, (מבוא: שמואל אטינגר, מהדורה שנייה מתוקנת ומורחבת: ישראל ברטל), ירושלים : הוצאת מוסד ביאליק, תש"ן-1990. ראו שם במפתח העניינים.
  5. ^ מאיר וונדר, המעיין, ‏רבי שמעון מירוסלב, ניסן תשל"ג, עמ' 59 ואילך, באתר HebrewBooks.