ירושלים החדשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דגם חלוקת השטח מסביב בית המקדש השלישי לפי נבואתו של יחזקאל הנביא. לפיה, ירושלים החדשה תהיה ארבעים וחמשה מיל מדרום להר המוריה

ירושלים החדשה (או ירושלים העתידה או הָעִיר מִיּוֹם ה' שָׁמָּה) היא שמה של ירושלים אשר תתחדש בעתיד, בימות המשיח. על פי נבאות יחזקאל בן בוזי, וכן על פי חזון יוחנן בנצרות, היא תועבר מדרום להר הבית, במרחק של ארבעים וחמישה מיל (72.41 קילומטר).

המקור להעברת העיר ירושלים אל שטח חדש מופיע בנבואתו של יחזקאל בן בוזי שנמסרה לו בהיותו בארץ בבל ביום הכיפורים בשנת ג'שע"ב.‏[1] לפי הנבואה, ירושלים החדשה תהיה עיר עממית בבעלות שבטי ישראל. פרטי תיאורה מופיע בסופו של ספר יחזקאל.

מקורות בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בספר ירמיהו נרמז שמקום העיר מסביב להר הבית יהיה כולו קודש לאל, ולא נחלה לעם.‏[2]

"הִנֵּה יָמִים [בָּאִים] נְאֻם ה' וְנִבְנְתָה הָעִיר לַ-ה' מִמִּגְדַּל חֲנַנְאֵל שַׁעַר הַפִּנָּה וְיָצָא עוֹד קוה [קָו] הַמִּדָּה נֶגְדּוֹ עַל גִּבְעַת גָּרֵב וְנָסַב גֹּעָתָה. וְכָל הָעֵמֶק הַפְּגָרִים וְהַדֶּשֶׁן וְכָל השרמות [הַשְּׁדֵמוֹת] עַד נַחַל קִדְרוֹן עַד פִּנַּת שַׁעַר הַסּוּסִים מִזְרָחָה קֹדֶשׁ לַ-ה' לֹא יִנָּתֵשׁ וְלֹא יֵהָרֵס עוֹד לְעוֹלָם" (ירמיהו לא לט)

כמבנה עיר נגב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפתיחה לתיאור בית המקדש השלישי ספר יחזקאל, מתוארת ירושלים "כְּמִבְנֵה עִיר מִנֶּגֶב" להר המוריה:

"בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אַחַר אֲשֶׁר הֻכְּתָה הָעִיר בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הָיְתָה עָלַי יַד ה' וַיָּבֵא אֹתִי שָׁמָּה. בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים הֱבִיאַנִי אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַיְנִיחֵנִי אֶל הַר גָּבֹהַּ מְאֹד וְעָלָיו כְּמִבְנֵה עִיר מִנֶּגֶב" (יחזקאל מ ב).

הביטוי "כמבנה עיר מנגב" פורש כמרחק רב ממקום הר הבית; לפי הפרשנות לנבואת יחזקאל, עתידה העיר ירושלים לעבור למקום במרחק ארבעים וחמישה מיל לכיוון דרום של הר הבית, וההעברה תתבצע באמצעות שינויים טופוגרפיים,‏[3] לפיה תקום ירושלים העתידה מצד מערב לים המלח.

לפי פרטי החזון מבואר שהמקום סביב הר הבית יהיה נחלתם של בני לוי, הכהנים, והכהנים בני צדוק וזאת בהתאם לנבואת יחזקאל אודות חלוקת ארץ ישראל לשנים עשר שבטי ישראל וחלק אחד "לנשיא".

בחזון מבואר כי השטח סביב להר המוריה, יועבר לנחלתם של הכהנים בני צדוק. השטח מוגדר כ-4,750 קנים (החל מסוף הר הבית) לכיוון דרום וכן לצפון, ו-12,250 קנים למערב וכן למזרח. שטחם של בני צדוק כלול בשטח הרחב של 25,000 על 25,000 קנים שמוקדשים לכלל הכהנים והלויים.‏[4]

בבעלות שבטי ישורון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לירושלים החדשה יהיו שנים עשר שערים כמספר שמות שבטי ישראל ; "וַאֲחֻזַּת הָעִיר תִּתְּנוּ חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים רֹחַב וְאֹרֶךְ חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף לְעֻמַּת תְּרוּמַת הַקֹּדֶשׁ לְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה." (יחזקאל מה ו.)

סיבה להזזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסוקי המקרא מתארים את רצון האל בשל הכשלות העם בטמאם את שטח המקדש וירושלים, בקבורת אנשים תוך העיר - הנחשבת כעיר מוקפת חומה (שלפי הלכות התורה אסור לקבור בו מתים)- כי לעתיד תורחק האוכלוסייה מהר המוריה:[דרושה הבהרה]

"וְהִנֵּה כְּבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא מִדֶּרֶךְ הַקָּדִים וְקוֹלוֹ כְּקוֹל מַיִם רַבִּים וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבֹדוֹ..וָאֶשְׁמַע מִדַּבֵּר אֵלַי מֵהַבָּיִת וְאִישׁ הָיָה עֹמֵד אֶצְלִי..וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם אֶת מְקוֹם כִּסְאִי וְאֶת מְקוֹם כַּפּוֹת רַגְלַי אֲשֶׁר אֶשְׁכָּן שָׁם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם וְלֹא יְטַמְּאוּ עוֹד בֵּית יִשְׂרָאֵל שֵׁם קָדְשִׁי הֵמָּה וּמַלְכֵיהֶם בִּזְנוּתָם וּבְפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם בָּמוֹתָם" (יחזקאל מג ז.)

הפרשנים מסבירים את הביטוי "ולא יטמאו עוד בית ישראל שם קדשי..בפגרי מלכיהם במותם" על העובדה שבעת בית הראשון בחרו מלכי יהודה את ירושלים לקבורת המלכים וגם לנביאים,‏[5] החלטה שלא היה כרצון החכמים כי ירושלים נמנה כעיר מוקפת חומה ובכך אסור להלין שם מת,‏[6] החלטת הזזה זו נחשבה היא ממספר שינויים לעת בניית הבית השלישי, כגון הפסקת ניסוך היין בקרבן התמיד, והורדת רוב הכהנים לדרגת לוויים.‏[7]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי הפסוק: בעשרים וחמש שנה לגלותנו.. בראש השנה בעשור לחודש בארבע עשרה שנה אחר אשר הכתה העיר - יחזקאל מ א.
  2. ^ יחזקאל: "תרומת ה' מן הארץ ותהיה קדש לה'", על פי פירוש המלבי"ם לירמיהו לא לט.
  3. ^ מלבי"ם מפרש כך את הנבואה בספר זכריה: הר הזיתים יתבקע לשנים, והחלק הדרומי של ההר יעבור אל כיוון דרום.
  4. ^ על פי יחזקאל מ"ה ומ"ח.
  5. ^ מהרי"ט מציין כי קברת חולדה הנביאה ומלכי בית דוד היה בבית ראשון "חוץ" לעיר ורק אחר כך הוסיפו עולי עזרא על קברות הללו חומה ומחמת כבודם של הנקברים לא פינום; ראו: שו"ת מהרי"ט, יורה דעה סימן לז, (הובא במלבי"ם ליחזקאל).
  6. ^ מלבי"ם ליחזקאל מג ז.
  7. ^ על פי פירוש אליעזר מבלגנצי לספר יחזקאל.