ירושלמי על סדר קדשים
הירושלמי על סדר קדשים הוא פירוש התלמוד הירושלמי על סדר קדשים, שאינו נמצא בהישג יד, וספק אם היה. כיום נמצא בהישג יד תלמוד ירושלמי על ארבעה מששה הסדרים: זרעים, מועד, נשים ונזיקין. בתחילת המאה העשרים התפרסם ברבים עותק של הירושלמי על סדר קדשים, שבדיעבד התברר שהיה מעשה זיוף.
לפי ראיות מסוימות, כתב יד של הירושלמי על סדר קדשים עמד לנגד עיני הרמב"ם, שכתב בהקדמתו למשנה על הימצאותו של תלמוד ירושלמי על חמישה מששת הסדרים חוץ מסדר טהרות "וכן עשו חכמי ארץ ישראל מה שעשה רב אשי וחיברו התלמוד הירושלמי ומחברו הוא רבי יוחנן, ונמצא מן הירושלמי חמשה סדרים שלמים, אבל סדר טהרות לא נמצא לו תלמוד בשום עניין לא בבלי ולא ירושלמי אלא מסכת נדה כמו שזכרנו". החיד"א סבר שהספר היה קיים ונעלם, וכך כתבו גם רבנים וחוקרים אחרים, ובהם שלמה בובר (בספרו ירושלים הבנויה), והראב"ד, ב"ספר הקבלה". הראיות העיקריות לקיומו של הירושלמי על קדשים הן ציטוטים מספרי הראשונים, בשם הירושלמי על סדר קדשים. לעומתם, טען הרב משה מרגלית (בפירוש "פני משה" על הירושלמי) שהסדר לא השתמר כלל.
תוכן עניינים |
מעשה הזיוף [עריכה]
בשנת תרס"ו (1906) החל אדם שהציג עצמו כ"שלמה אלגאזי המכונה פרידלנדר", אשר כתב לפני כן פירוש בשם "חשק שלמה" על מסכת יבמות של הירושלמי, ללקט משאר סדרי הירושלמי סוגיות וקטעים הקרובים לסדר קדשים. פרידלנדר סיפר שלידי אחיו שבטורקיה נפל, בדרך מקרה, כתב יד עתיק של הירושלמי על סדר קדשים, והוא הורשה להחזיק בו אך זמן קצר, ולהעתיקו. פרידלנדר גרם לבעל בית דפוס בעיירה סעאיני שבחבל סאטמר, טרנסילבניה, להאמין בתגלית ולהסכים להדפיס את הספר. הוא פרסם "קול קורא" המודיע לרבני הגולה על מציאת כתב היד, ועל הדפסתו הצפויה בתרס"ז.[1] פרידלנדר ציפה שה'מציאה' תתקבל בזרועות פתוחות, והוא ירוויח כסף רב ממכירת הספרים. אכן, רבנים ששמעו על 'גילויו' של הירושלמי האבוד, ובהם הרב שלום מרדכי שבדרון והרב אליעזר דייטש, הוקירו מאוד את הגואל, וכתבו המלצות חמות בשבחו של פרידלנדר.
בתחילת אותה שנה התפרסמו כרכים של הירושלמי המזויף על המסכתות חולין ובכורות שבסדר קדשים, מלווים בפירוש שכתב פרידלנדר, ובעלילותיו המומצאות של כתב היד. זמן קצר לאחר מכן התפרסם מאמר מאת החוקר בנימין זאב באכר, שטען לדברים תמוהים בסדר הירושלמי. רבה של רוטרדם, הרב ד"ר דב אריה ריטר, כתב במפורש שהסדר מזויף. אז התברר גם כי פרידלנדר, שהציג עצמו כ-"ספרדי טהור", הוא יליד רוסיה ובעל כשרון לשפות, ואחרים, ביניהם הרב מאיר דן פלאצקי (בספרו "שאלו שלום ירושלים") הצטרפו לטענות.
פרידלנדר החל להפיץ, בשמות בדויים, ספרים המגנים על התגלית ותוקפים את הרבנים שטענו כי מדובר בזיוף. עם זאת, סדר הירושלמי הובא לפני גדולי רבני אירופה, ובראשם הרוגוצ'ובר, הרב מאיר שמחה מדווינסק והאדמו"ר מגור, בעל ה"אמרי אמת", ואלו פסקו פה אחד שהספר מזויף מעיקרו; הפרשה דעכה בשנת תרע"ג. יש אומרים שמאוחר יותר הודה פרידלנדר על דבר הזיוף, והתוודה ששמו אינו שלמה אלא זוסיא, והוא יליד ביישינקוביץ.
מקורות [עריכה]
- "כך רימה אלגאזי את סבא", מקור ראשון 8.6.2007, מאת שאול וידר הכתבה באתר bhol.
לקריאה נוספת [עריכה]
- מאמרים אודות הירושלמי קדשים והמו"ל שלו מאת הרב ברוך אבערלאנדער שליח חב"ד בבודפשט, נדפסו בקובץ "אור ישראל" (מאנסי) בחוברות הבאות, ומצויים לעיון חופשי באתר HebrewBooks:
- חוברת ח (סיון תשנ"ז) עמודים קעח-קפג: "מצבתו של ש"י פרידלנדר ושאלת זיופו של הירושלמי קדשים שלו".[2]
- חוברת יא (ניסן תשנ"ח) עמודים קמו-קסד: "התחלת הדפסת הירושלמי לסדר קדשים". כולל צילום "קול קורא" - הפרסומת הראשונה לגבי ירושלמי זה, ובקשה לתרומות, וכן אסופת מכתבים של פרידלנדר למרטין בובר זלמן שכטר וחוקרי חכמת ישראל אחרים, בעניין הירושלמי.
- חוברת יב (תמוז תשנ"ח) עמודים קנד-קסח: "הוויכוח סביב הדפסת הירושלמי לסדר קודשים (א)". תמונת שער הירושלמי למסכת חולין, ואסופת מכתבים של אלגזי (פרידלנדר) המוכיחה שהמממן העיקרי של ההוצאה היה זלמן שכטר.
- חוברת יג (תשרי תשנ"ט) עמודים קלד-קנד: "הוויכוח סביב הדפסת הירושלמי לסדר קודשים (ב)". צילום שערי הספרים "חרב נוקמת" ו"קשר בוגדים", ואסופת מכתבים של אלגזי (פרידלנדר) בתקופה של תחילת החשדות בדבר הזיוף, כולל דיון על "תלמידו" המדומה, אברהם רוזנברג.
- חוברת יד (טבת תשנ"ט) עמודים סב-פב: "הוויכוח סביב הדפסת הירושלמי לסדר קדשים והמו"ל שלו" - אסופת מכתבים של פרידלנדר, מרגע שיצאו עוררין על מהימנותו ועד לניתוק הקשר של זלמן שכטר. כמו כן דיון בשמות והכינויים שבהם חתם.
- חוברת טו (ניסן תשנ"ט) עמודים קע-קפב: "הירושלמי לסדר קדשים והמו"ל שלו". - על סמיכת תלמידים לרבנות של אלגאזי (פרידלנדר) כגמול על תמיכה בו.
- חוברת טז (תמוז תשנ"ט) עמודים קס-קעג: "השלמות לתלמוד" - מקורותיו של פרידלנדר: ליקוטים מלאכותיים ונסיונות להשלמת חלקים חסרים בתלמוד ובמשנה שהיו בזמנו ובדור הקודם לו. כמו כן ניסיון לברר את מקור הסגנון שלו. הדיון בירושלמי קדשים המזויף מתחיל בעמ' קע"א.
- חוברת כד (תמוז תשס"א) עמודים רט-רכו: "הירושלמי לסדר קדשים" והמו"ל שלו,
- חוברת מד (תמוז תשס"ו) עמודים קעו-קצד: מסמכים חדשים אודות ש"י פרידלנדר והירושלמי קדשים שלו (א),
- חוברת מה (תשרי תשס"ז) עמודים קפז-רי: מסמכים חדשים אודות ש"י פרידלנדר והירושלמי קדשים שלו (ב),
- חוברת מח (תמוז תשס"ז) עמודים קצב-ריב: דברי ימי חייו, משפחתו ומקומות מגוריו של ש"י פרידלנדר, מו"ל הירושלמי לקדשים.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- תלמוד ירושלמי, סדר קדשים, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- שלמה פרידלנדר, תלמוד ירושלמי המזויף עם פירוש חשק שלמה - מסכת בכורות, תרס"ו -1906, באתר HebrewBooks
- שלמה פרידלנדר, תלמוד ירושלמי המזויף עם פירוש חשק שלמה - מסכתות זבחים וערכין, תרס"ט -1909, באתר HebrewBooks
- שלמה פרידלנדר, תלמוד ירושלמי המזויף עם פירוש חשק שלמה - מסכת חולין, תרס"ז -1907, באתר HebrewBooks
- הרב מאיר דן פלוצקי, שאלו שלום ירושלים, באתר HebrewBooks
- הרב יקותיאל יהודה גרינוואלד, הירושלמי על קדשים, (פרק מזכרונותי), הופיע בתוך ספר היובל - "הפרדס", ניו־יורק, תשי״א / 1955, באתר HebrewBooks
- (בגרמנית) אפטוביצר בתוך MGWJ שנת 1910 מעמ' 564 והלאה (באתר Compact Memory)
הערות שוליים [עריכה]
- ^ צילום ה"קול קורא" בדבר הירושלמי
- ^ למנויים בתשלום בלבד, ניתן לקרוא את החוברת המקוונת במאגר "אוצר החכמה".
